על המדינה לדווח תוך שישה חודשים על ההתקדמות בהקמת ישוב דרוזי חדש, כך דרש אתמול (שני) בג"ץ לאחר דיון בעתירה בנושא. "ביקשנו מבית המשפט לקבוע סד זמנים למימוש ההחלטה להקמת ישוב דרוזי", אומר עו"ד סאמר עלי, יו"ר פורום עורכי הדין הדרוזיים ונציג העותרים. "מאז 1998 היו חמש החלטות להקמת ישוב דרוזי. זו סחבת בלתי סבירה".

בהמשך להחלטות קודמות החליטה הממשלה בחודש יולי 2024 (החלטה 1975) לקדם תכנון והקמה של ישוב דרוזי חדש. על-פי התכנית להעצמה ולפיתוח חברתי כלכלי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים בגליל ובכרמל לשנת 2024, משרד השיכון נדרש להגיש עד תחילת דצמבר האחרון תכנית להקמת ישוב דרוזי למועצת התכנון. לשם כך הוקצו חצי מיליון שקלים. אך עד מועד הדיון היום לא נעשה דבר. המדינה ביקשה בתשובתה לדחות את העתירה וארכה נוספת של 90 יום.

"אני דורשים ראשית להרחיב את המתאר של כל היישובים" אומר יאסר ג'עדבאן, יו"ר ועד ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, "שנית להסדיר לכל הבנייה הקיימת, שלישית, לבטל את כל צווי הריסה והקנסות ורק אז נתחיל לחשוב על ישוב דרוזי בצומת אליקים".

ג'עדבאן מסתייג מהרעיון למקם יישוב חדש ליד קרני חיטין. "אנו רוצים ישוב דרוזי באזור בצומת אליקים שיהיה קרוב למרכז, נגיש לכביש 6 ולאזורי תעשיה ולהייטק ביוקנעם ולדלית אל-כרמל ועוספיא". ג'עדבאן מדגיש כי על הישוב להיות על אדמות מדינה ולא על אדמות נפקדים, "אנחנו לא רוצים לריב עם אף אחד". הוא פוסל את הרעיון להקים ישוב דרוזי ביהודה ושומרון.

ג'עדבאן מדגיש את אופיו של היישוב המבוקש. "אנו רוצים יישוב רק לדרוזים". געדבאן מעוניין לשמור על האופי הקהילתי של הדרוזים. "יש לנו בעיה להתחבר בגלל המנטליות והתרבות שלנו". לדבריו, אחד הסעיפים המעכבים הוא סעיף בני המקום בהחלטות מנהל מקרקעי ישראל בו המדינה מתחייבת להקצות 50% מהמגרשים לבני המקום. "אנו רוצים 100% לבני המקום".

לדברי עוה"ד עלי אין ממש בדיון האם עדיף לחזק את הישובים הקיימים או להקים ישוב חדש. "כבר 75 שנים מספרים לנו על פיתוח הקיים. אין בכך למנוע הקמת ישוב חדש. הם חייבים לפתח את הקיים".