
קצב התחממות כפול מהממוצע העולמי ועליית מפלס הים ב-15 ס"מ: דו"ח הניטור הלאומי של הים התיכון ל-2023 שהתפרסם היום (שלישי) חושף תמונת מצב מדאיגה של המערכת האקולוגית בים התיכון. החוקרים מזהירים מעלייה בזיהום הפלסטיק, עלייה בחומציות מי הים ופגיעה במגוון האקולוגי.
הדו"ח מצביע גם על מגמות חיוביות, בהן התאוששות של אוכלוסיות ימיות שונות במפרץ חיפה וירידה בכמות שקיות הפלסטיק בחופים, הממחישים את השפעתה החיובית של הרגולציה הממשלתית על מצב הים.

המגמות המדאיגות שנחשפו בדו"ח נוגעות להשפעות שינויי האקלים על הים התיכון, כשלפי הניטור נמצא כי מזרח הים התיכון מתחמם בקצב של 0.12 מעלות צלזיוס בשנה, כמעט כפול מהתחזיות של ארגון האקלים העולמי, הצופה קצב התחממות 0.055 מעלות צלזיוס. גם קצב עליית מפלס מי הים מהיר יותר מהקצב העולמי ועומד על 4.7 מ"מ בשנה לעומת 3.4 מ"מ. לפי הדו"ח, בין השנים 1992 ל-2023 עלה מפלס מזרח הים התיכון בכ-15 ס"מ. נוסף על כך, נמשכת מגמת העלייה בחומציות מי הים בשל עליית חלקו של הפחמן הדו-חמצני באוויר החודר למערכת הימית.
בפרק העוסק במגוון הביולוגי נמצא כי מינים פולשים היו יותר ממחצית מהשלל ברשת הדיגום, ונצפתה עלייה במינים כמו דגי זהרון הדור, קיפוד ים נזרית ארוכת קוצים ואצה אדומית פולשת. לעומת זאת, מצאו בניטור ירידה בשכיחות דגי שמפית ארסית, שהדייגים מכנים "דגי נסראללה", שהחוקרים מקשרים לצמצום דיג המכמורת הפוגע במינים המתחרים עם דג זה.

לצד העלייה בשכיחות מינים פולשים מצאו החוקרים ירידה חדה במינים מקומיים, בהם מולית אדומה (שם עממי: ברבוניה אדומה) ושישן משורטט (שם עממי: מרמיר). החשש הוא כי מינים אלו נעלמים בשל התחממות המים והתחרות עם המינים הפולשים שדוחקים אותם מאזור המחיה שלהם.
על איכות המים בים התיכון מצאו החוקרים בניטור כי נמשכת מגמת הירידה במצב הזיהום מהזרמות מהמפעלים בדרום מפרץ חיפה. עם זאת, התגלתה עלייה מחודשת בריכוז הכספית בדגי מאכל במפרץ עכו, בשל עלייה בכמות הגשמים ב-2023. עוד נמצא זיהום חריג במתכת ארסן במרינה בתל אביב ממקור לא ידוע. הזרמת ביוב גולמי לים מרצועת עזה המשיכה גם ב-2023, והתגברה מאז תחילת המלחמה.
ריכוז הפלסטיק ממשיך להיות הגבוה ביותר מתוך סך כל הפסולת בחופי הארץ, עם 60% בחופים הדרומיים ו-90% במרכז ובצפון. פריט הפסולת השני בשכיחותו הוא בדלי סיגריות ולאחריו כוסות חד-פעמיות. החוקרים זיהו ירידה בכמות שקיות הפלסטיק בשל פעולות הממשלה כמו חוק השקיות ותוכנית חוף נקי. לפסולת יש השפעה רבה על בעלי החיים באזור: ל-79% מהצבים שנבדקו בין 2020 ל-2023 נמצאה פסולת פלסטיק במערכת העיכול.
"ממצאי הניטור מראים כי אומנם הים התיכון וים סוף הם גופי מים גדולים המשותפים למספר רב של מדינות, אך עיקר ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית בשטח הימי של ישראל נובעת מפעילות שמקורה בישראל", נכתב בדו"ח. "להפחתת הלחץ והפעילות האנושית ברמה המקומית יש פוטנציאל גדול מאוד לשיפור ושינוי משמעותי של מצב המערכת הימית כך שתצלח את אתגרי שינויי האקלים שבפתח".

תוכנית הניטור הלאומית המורחבת של ישראל פועלת מאז 2019, במימון משותף של הקרן למניעת זיהום ים במשרד להגנת הסביבה ושל משרד האנרגיה והתשתיות ומבצע אותה המכון לחקר ימים ואגמים, והדו"ח המתפרסם מדי שנה נועד לשמש כלי מרכזי לתכנון מדיניות סביבתית, קבלת החלטות ותכנון ארוך טווח להגנת הסביבה הימית.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "ישראל נמצאת בנקודה קריטית במאבק לשמירה על הים התיכון. ממצאי דו"ח הניטור הלאומי לשנת 2023 ממחישים את ההשפעות הברורות של שינויי האקלים והפעילות האנושית על הים, אך גם את הפוטנציאל שלנו לשנות ולשפר. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לפעול להפחתת זיהום הים וחופיו, שימור המגוון הביולוגי וקידום רגולציה שתגן על הים למען הדורות הבאים".
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "משרד האנרגיה רואה חשיבות גדולה בשמירה על האיזון שבין הפיתוח והשמירה על הסביבה. הניטור הימי בים העמוק משמש אחד מהאמצעים העיקריים לבקרה של מצב בריאות הים ואיכות המים תוך כדי הפקת גז טבעי בים ושינויים ארוכי טווח גלובליים. אני שמח לראות כי במהלך שש שנות הניטור אשר מתבצע בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, עולה כי שיתוף הפעולה בין המשרדים למניעת השפעות שליליות של פעילות סקטור האנרגיה על סביבת ים העמוק נושא פרי ומאפשר לפעילות להתקיים באופן מקיים".
מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, אלון זס"ק: "חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) מבצעת את תוכנית הניטור הלאומית בים התיכון יותר מחמישה עשורים ובין השאר בהתאם למחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה. במהלך שנת 2023, למרות אירועי הלחימה ושיבושי GPS, אנשי הצוות, חוקרים וחוקרות מחיא"ל יחד עם צוותי הים המשיכו לפעול כדי לייצר המשכיות לאיסוף הנתונים מהסביבה הימית.
"ממצאי הדו"ח משמשים כלי חשוב לתמיכה בקבלת החלטות בסביבה הימית. הדו"ח הנוכחי משקף כמה מגמות מדאיגות שהם תוצר שינויי האקלים והשפעות האדם על הסביבה שאנו עדים להם בשנים האחרונות. בין היתר, ממצאי הדו"ח השנתי מראים על המשך התחממות הים התיכון באזורנו כמו גם על היעלמות מיני דגים והתבססות של מינים פולשים, וכן על מגמות זיהום שונות שעלולות להיות להן השלכות בריאותיות וסביבתיות".