"הורדה או שתיים בריבית עוד אפשרית השנה", אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בעת שהציג אתמול (שלישי) את תמונת המצב של הכלכלה הישראלית בתום שנת 2024, בראי המלחמה. הנגיד הציג התאוששות של המשק, אך גם מחסור בביקוש למלונאות ובהיצע העבודה בענף הבנייה. בדבריו קרא להעביר את תקציב 2025, התריע על חוסר במנועי צמיחה למשק, וסימן שצריך לעשות עוד "התאמות": קיצוצים ומיסים.
הוצאות המלחמה בשנים 2023-2025 מסתכמות ב-255 מיליארד שקלים לפי אומדן הבנק, ומתוכן 16 מיליארד ריבית הגידול בחוב. על אף נזקי המלחמה, הייצוא היה גבוה מהייבוא.
הנגיד צופה אפשרות להורדה או שתיים בריבית במחצית השנייה של 2025, ככל הנראה 0.25% בכל הורדה, כך שהריבית עשויה לרדת מ-4.5% ל-4% בסוף השנה. ההורדות, אם יהיו, יתאפשרו מכיוון שצפויה התמתנות באינפלציה במחצית השנייה של השנה. לצד זה, הנציג הדגיש שהבנק ינקוט בזהירות רבה, ויפעל בהתאם להתפתחויות בחודשים הקרובים. כמו כן, האינפלציה צפויה לרדת השנה מ-3.2% ל-2.6%, ובשנת 2026 ל-2.3%.
הנגיד הציג כיצד פעל בנק ישראל לשמירה על שער השקל במהלך המלחמה. בתחילתה, שער הדולר זינק מ-3.8 שקלים ל-4.08, השער הגבוה ביותר בעשור וחצי האחרונים. בנק ישראל החליט לאפשר את המסחר, ולמכור 30 מיליארד דולר מתוך יתרות המט"ח הרבות של בנק ישראל על מנת לאזן את השקל בחזרה. שער הדולר ירד בחזרה לטווח הרצוי של 3.6-3.8 שקלים, ואף ירד לאחרונה מתחתיו.
יחס החוב לתוצר והשלכותיו
להערכת הנגיד, לאחר האומדן הסופי יחס החוב לתוצר לשנת 2024 יהיה מעט מעל 68%, יעלה ב-2025 לכ-70%, וירד שוב ב-2026 ל-68%, בהנחה שתהיה עמידה ביעד הגירעון השנתי. לצד זאת, הנגיד התריע על כך שחלק מההתאמות התקציביות שעומדות על 30 מיליארד שקלים "לא הגיעו לקו הסיום", וגם על ההשפעה של העלייה הצפויה בתקציב הביטחון, בעקבות מסקנות ועדת נגל. "במידה וכל ההמלצות ועדות נגל יאושרו, נצטרך בשנת 2026 עוד התאמות בתקציב, כדי לקבע יחס חוב תוצר שהוא על תוואי יורד". עוד התריע, על חשיבות העברת תקציב המדינה לשנת 2025, שנכון להיום מחכה לקריאה שנייה ושלישית: "חייבים לתת את הוודאות הזאת לשוק הישראלי ולשווקים בעולם".
שוק העבודה: ענף התיירות נפגע, מחסור בעובדים בבנייה
הנגיד הצביע על שתי בעיות עיקריות בשוק העבודה: הביקוש לענף התיירות והמלונאות נפגע מירידה בתיירות מחו"ל ופנים, ובתחום הבנייה קיים מחסור בהיצע העובדים מתחילת המלחמה. כמות העובדים הפלסטינים צנחה ב-94% מ-72,000 לכ-4,000, אך עלייה בכמות העובדים הישראלים והזרים כיסתה חלק מהפער שנוצר.
ואולם בענף ההייטק הנגיד הציג התאוששות: "ראינו בכל העולם נחיתה בגיוסים, אבל עכשיו אנחנו רואים שיפור בייצוא, בהכנסות ובשכר. השוק חזק, ולא מסתמך על ענף הייטק אחד, אבל אנחנו צריכים עוד חברות". הנציג הציג את מרכזיותו של ההייטק במשק הישראלי: 16% מהמגזר העסקי, אחראי ל-18% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי), 58% מהייבוא ומהווה שליש מהכנסות המדינה ממס הכנסה משכירים.
בשוק ההון הנגיד הציג התאוששות במדדים המובילים. עוד לא הייתה התאוששות מלאה מהתקופה שלפני המלחמה, אך מתחילת שנת 2024 הייתה עלייה משמעותית, ומדד תל אביב 35 עלה אפילו יותר ממדד 'S&P 500' בארצות הברית. הנגיד הזכיר, בשיתוף עם שר האוצר סמוטריץ', כי יש כוונה להעביר את ימי המסחר בבורסה מראשון עד חמישי, לשני עד שישי, כך שיהיו תואמים בימים למסחר העולמי.
מה אפשר ללמוד מהסקירה של הנגיד על כיוון המשק הישראלי
הנגיד הזכיר את חשיבותם של מנועי צמיחה, כמו רשות החדשנות, וגם את ההשקעה האזרחית הנמוכה ביחס לתוצר, אך כמעט ולא נתן לנושאים אלה מקום בסקירה. הוא הציע להוריד את כספים הקואליציוניים והמשרדים המיותרים. אין בכך בשורה של ממש, שני התחומים האלה הם הטיעונים המרכזיים של מפלגות המרכז באופוזיציה נגד התקציב, והורדתם תערער את יציבות הממשלה, שכבר היום במצב רעוע ולכן בפועל לא עומדים כרגע על הפרק.
כאשר דיבר על יחס החוב לתוצר, הנגיד הציג תרחישים ביחס לשאלת התארכות המלחמה, להתאמות התקציביות של הממשלה, שחלקן עברו וחלקן ירדו מן הפרק, ולעלייה קבועה בהוצאות הביטחון כתוצאה מועדת נגל. רוב התרחישים שהוצגו הראו עלייה עד 80%, והתרחיש הסביר של הפסקת המלחמה, קיום ההתאמות התקציביות והעלאת תקציב הביטחון, מובילות לירידה מתונה ואיטית של יחס החוב לתוצר מאזור ה-70% השנה, ל-67% בשנת 2030. אפשר להבין מהתרחישים שהציג ומקריאתו לממשלה לעשות התאמות נוספות בשנת 2026, שהוא עלול שלא להוריד את הריבית בקרוב מעבר להורדות אלה בהמשך השנה. אפשר גם לראות בדבריו הנחת תשתית להמשך הריסון התקציבי של האוצר בתקציב 2026.
