
השבוע צפויים להתקיים שורת דיונים בוועדת החוץ והביטחון בנושא חוק הגיוס. הדיון הראשון, שנערך היום (שני), התמקד ביעדי הגיוס ובהגדרת מיהו בוגר מוסד לימוד חרדי. יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, מתכנן למצות בכל דיון סעיף אחר מתוך 28 סעיפי המשנה שבסעיף 26 לחוק שירות ביטחון ושלושת הסעיפים בחוק שירות לאומי-אזרחי. הדיון הפתוח לא הגיע למיצוי והועבר לפורום חסוי, שצפוי להמשיך מחר.
כיום, בוגר מוסד לימוד חרדי מוגדר כמי שלמד לפחות שנתיים בין גיל 14 ל-18 במוסד לימוד חרדי. אחת ההצעות שעלו בדיון היא להרחיב את ההגדרה כך שתכלול ארבע שנות לימוד מלאות בין גיל 14 ל-18. "אני מייחס חשיבות עליונה לתורה וללומדי התורה מכל המגזרים", אמר הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון ואביו של אלישע שנפצע קשה במלחמה. "האמונה שלי בתורה ובקדושתה כוללת גם אמירה ברורה שהתורה לא ניתנה בשום פנים כדי לחמוק מאחריות ישירה לנתינת כתף מתחת לאלונקה שמחזיקה את כל מדינת ישראל".
הרב מדן התייחס ל"אמנת גביזון-מדן", שנועדה להסכים על בסיסים לקיום יהודי ודמוקרטי במדינה בסוגיות מחלוקת דתיות. "האמנה שלי עם פרופ' רות גביזון ז"ל יצאה מנקודת הנחה שהמכנה המשותף הוא שעם ישראל חייב להמשיך להתקיים ואנחנו חייבים לעשות כל דבר לשם כך", אמר מדן. "כל עוד דובר על צבא קטן וחכם היה אפשר לסלוח, היום כבר לא. העובדה שחלק אחד מהציבור נושא בנטל יותר מאחרים בלתי אפשרית. אם ועדת החוץ והביטחון אומרת שיימשך הסיוע, אני צופה דברים לא טובים".

תא"ל שי טייב, רח"ט תומכ"א, עדכן את חברי הוועדה בסטטוס הפעימה של 3,000 צווי הגיוס שנשלחו, ואמר כי נכון ל-20 בינואר, מספר המתייצבים עמד על 461 כשלדבריו המספר עולה כל הזמן. לצד זאת, אמר טייב כי 1,212 נמצאים תחת פקודת מעצר, ו-1,242 נוספים נמצאים תחת צו 12, מעמד בו מוטלות עליהם סנקציות אישיות בדמות איסור הוצאת רישיון נהיגה ואיסור יציאה מהארץ.
"הצעת החוק שמונחת על שולחן הוועדה מדברת על יעדים מדידים", אמרה היועצת המשפטית לוועדה מירי פרנקל-שור, בהתייחסות לכך שהצעת החוק המקורית מדברת על הצבת יעדים למספר מתגייסים בהתאם לגידול באוכלוסייה החרדית. "לגבי המכסות – זו לא תרופת פלא, והשופטת מרים נאור (ב"פסק דין רסלר" שבעקבותיו חוקק חוק טל, א.ג.) אמרה שגם זה לא עומד במבחנים, כי כשאדם אחד מתגייס במקום אדם אחר זה פוגע משמעותית בעקרון השוויון ובזכויות האדם".
"בשבוע שעבר עשינו כנס והגיעו 3,000 איש, מתוכם 700-800 צעירים חרדים שבאו מרצונם בצעדי רתימה, לצדם היו מעל 2,000 בוגרים ומשתחררים שאנחנו מקדמים אותם. בחוץ היו 2,000 איש שצעקו 'נמות ולא נתגייס'", אמר מנכ"ל עמותת נצח יהודה, יוסי לוי. "כשהייתי נער צעיר שמעתי הרבה "נמות ולא נתגייס", אולי אמרתי את זה ולא הבנתי מה הכוונה. כשרוצים להביא חרדים לצה"ל לא מביאים בסנקציות ולא במכסות ולא ביעדים, אלא בצעדי רתימה. זה דורש מכל יושבי הבית הזה פעם אחת לא להפיל את החקיקה", אמר לוי, והתייחס להצעה שכתב בספרו "נמות ולא נתגייס".

"אני חושב שבכל הכנות אנחנו מבזבזים פה את הזמן. לא יהיה שינוי בסוגייה הזו אם לא יהיה שינוי חינוכי תרבותי", אמר הפעיל החרדי אורי אייזנברג, שהיה ממקימי מסלול "קודקוד" לגיוס בני הציבור החרדי. "אני חושב שהחוק בכלל לא חשוב, אני גייסתי מאות אנשים בלי חוק. מגיעים אליי חסידי סאטמר, פוניבז' ועוד. הבעיה הכלכלית לא הלכה לשום מקום"
"כשאני יושב עם גדולי ישראל, אני מתבייש להגיד, אין להם תשובה. אני שואל אותם מה הם יעשו כשהחרדים יהיו הרוב ולא יהיה מי שיפרנס, הם אומרים שהמשיח יבוא. אחד מגדולי ישראל אמר "אנחנו ציבור של ילדים, אין לנו פתרון לבעיה". הפתרון פה זה יוזמות אזרחיות. יכול להיות חוק גיוס כשאי אפשר לפרסם בעיתון חרדי על גיוס חרדים? למה יוסי לוי לא יכול לפרסם ביתד נאמן?".
"אתם צודקים כשאתם אומרים שאי אפשר לעשות חוק לפני שנראה לוחמים חרדים, אבל אנחנו צריכים לראות איך צה"ל הוא גשר, איך אנחנו מאפשרים פרנסה לחרדים, יש המון תומכי לחימה, זה משהו שיכול למשוך את החרדים. הסכמה רבנית זה כשיש שינוי מהשטח. אתם רוצים שהרבנים יהיו בעד? לא תהיה חקיקה שתביא הסכמה רבנית".
"כשאני מדבר אנחנו מדברים על יעדים, דיברנו על זה בעבר ומדברים על זה כיום, אנחנו יודעים שלא מיהרו לגייס לפני כן, ואנחנו יודעים שאומרים שעכשיו יש צורך", אמר ח"כ ינון אזולאי (ש"ס). "יכול להיות שקודקוד מתאים, לדעתי חשמונאים יותר מתאים. כל עוד ההצעה שלנו תתקבל אני לא חושב שצריך מכסות".
"ההמלצה שלי לוועדה תהיה תמיד לפי צרכי הצבא", אמרה פרנקל-שור. "אנחנו נשמע מה הצרכים של הצבא ונמליץ".