כחלק משבוע הדיונים המרתוניים בנושא חוק הגיוס בוועדת חוץ וביטחון, חברי הוועדה קיבלו תוך כדי הדיון את מסמך העקרונות של שר הביטחון ישראל כ"ץ, אותו העביר ליו"ר הוועדה יולי אדלשטיין.  כזכור, שר הביטחון ישראל כ"ץ הציג מתווה חדש, לפיו בתוך שבע שנים יגוייסו 50% מבני המחזור החרדי, כאשר היעדים ההתחלתיים יעמדו על 4,800 מתגייסים בשנה הראשונה, עם עלייה הדרגתית.

במכתב כ"ץ מתייחס למנגנוני אכיפה וסנקציות שיבטיחו לדבריו עמידה ביעדי הגיוס, אך מתייחס בעיקר לסנקציות מוסדיות על ישיבות שלא יעמדו ביעדים וסנקציות אישיות כמו שלילת הטבות. כמו כן, נשמרת ההגדרה הקיימת של "מיהו חרדי" כתלמיד שלמד לפחות שנתיים במוסד חרדי מגיל 14 עד 18 (בניגוד להצעה של חלק מחברי הוועדה, שאומרים כי יש להרחיב את ההגדרה למי שלמד 4 שנים במוסד חרדי, וכל מי שלמד למטה מכך ייחשב כבר גיוס ללא התאמות מראש בשל היותו חרדי).

לפי כ"ץ, מטרת החוק היא לא רק לספק מענה לצרכים הביטחוניים הדחופים, אלא גם ליצור שינוי חברתי שיבסס את גיוס החרדים כנורמה ארוכת טווח. "פוטנציאל הגיוס ויכולת הקליטה הם שני דברים שונים בתכלית. היכולת לקלוט קשורה אך ורק לקיבולת הלוגיסטית של צה"ל המייצרת מסלולים מותאמים וכו'. פוטנציאל הגיוס קשור למרחבי ההסכמה עם המגזר החרדי והשלמת הצעת החוק המסדירה את מעמדם של לומדי התורה שתורתם אומנותם", כתב כ"ץ, במה שמניח את התשתיות לחוק שמותנה בהסכמת החרדים. "ללא אותו הסדר חוקי, יכולת הקליטה נותרת תיאורטית בלבד".

ח"כ יולי אדלשטיין (צילום: אור גואטה)

ח"כים מהאופוזיציה, בהם מירב כהן (יש עתיד) ושרון ניר (ישראל ביתנו) טענו לפני שקיבלו את המכתב כי בסופו של דבר הממשלה תעביר חוק משלה ללא קשר לדיוני הכנסת. ניר אף ערערה על מתודולוגיית החקיקה, והצביעה על כך שבזמן שהוועדה עוסקת בפיקוח הפרלמנטרי, במקביל מגובשת הצעת חוק חלופית.  אדלשטיין הדף את הטענות על חקיקה "בחדרי חדרים" והבהיר שכל הצעה עוברת דרך לשכתו. מרב כהן ביקרה את היעדים והמכסות, וטענה כי מבנה החוק אינו תואם את המציאות הביטחונית החדשה. 

נושא הסנקציות עורר מחלוקת נוספת. כהן יצאה נגד עונשים קולקטיביים וטענה שיש להתמקד בתמריצים אישיים במקום בענישה כוללת למוסדות. סוגיית גיל הפטור עמדה גם היא במרכז הדיון, כאשר כהן הציעה לשנות את המנגנון המונע מצעירים לצאת לעבודה לפני קבלת הפטור הרשמי. 

מזכיר הממשלה יוסי פוקס התבקש לעדכן בנוגע לעמדת הממשלה כלפי החוק, אך ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) אתגר אותו ושאל האם הממשלה קיימה ישיבה בנושא, ויכולה להציג עמדה מגובשת. פוקס ציין כי המבנה הבסיסי של החוק מבוסס על יעדים ועל סנקציות, ובישיבת הממשלה שקיימה כדי להחליט על החלת דין הרציפות לפני כשנה, היא אף ביקשה להחמיר אותם, כשהיעדים יגדלו ברמה השנתית, וכעת סוכם כי יעלו בהדרגה עד ל-50% גיוס מבני המחזור השנתי בתוך שבע שנים.