פחות מחודש וחצי עבור מתחילת השנה בתקופה זו נרצחו 30 אזרחים ערבים. "המדינה חזרה לשגרה, וגם משפחות הפשע חזרו לשגרה" אומר השייח' כאמל ריאן, בכיר בפלג הדרומי של של התנועה האיסלמית וראש מרכז 'אמאן'.
שייח' ריאן ייסד את מרכז 'אמאן', לאחר שבנו מועאז נרצח בשנת 2009, בניסיון להיאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. "צעקתי לפני חמש עשרה שנה ולא שמעו. אז אמרתי 'יש עשרות ויהיו מאות (נרצחים – י.ש.)'. היום אנו סופרים מאות קורבנות ועוד כמה שנים נספור אלפים, ואז הם לא יהיו רק ערבים" הוא מתריע.
"אנחנו חטופים. צריך להציל את האנשים"
"ארגוני הפשע הם לא כמו בחברה היהודית" מסביר שייח' ריאן. "כאן זה נהפך לתעשיה שמשתלמת להרבה גורמים, עד כדי כך שיש להם כסף ונשק יותר מהמשטרה ועוצמה וטכנולוגיה יותר מהרשויות. זה מנגנון – זה שלטון שמבצע ושופט. הם יוצרים את הבעיה, עושים גישור וגובים על כך תשלום. זה דפוס אחר. זו השתלטות, שחטפה את החברה הערבית ומנהלת אותה.
"להערכתי החברה הערבית תברך על כל צעד למאבק בפשיעה. אנחנו חטופים. צריך להציל את האנשים. הם מתים, החברה מתה. אין מחיר גבוה ממה שאנו משלמים עכשיו, מהמציאות".
"ארגוני הפשע מצאו שיטה. הם יכולים לרצוח ולהטיל אימה. מעריכים שההון שלהם הוא 109 מיליארד שקלים. יש להם יותר 'חיילים' מהשוטרים שבאזור. אבל המדינה נלחמת בדרכים הישנות. כל עוד המדינה לא תביא כלים חדשים, זה לא ייפתר. הרצח ימשיך, אי האמון והבלגן יגברו".
"המדינה לוקחת כלים מהחברה הערבית במקום להזרים כסף"
ריאן יוצא נגד עצירת התקציב לרשויות המקומיות הערביות. לדעתו, הטענה כי הכסף יזרום לארגוני הפשע אמנם לא מנותקת מהמציאות, אך יש לטפל בכך מבלי לפגוע ברשויות המוחלשות גם כך. "המניעים לטענה הזו ברורים – גזענות" הוא קובע. "יש קשר למציאות אבל לא צריך להעניש את העניים. צריך להזרים יותר כסף. המדינה לוקחת את הכלים הקיימים מהחברה, במקום להזרים כסף. הם מחלישים את הרשויות ומחזקים את ארגוני הפשע. ארגוני הפשע כבר לא צריכים את המכרזים העירוניים, הם יותר חזקים. ההחלטה הזו לא נובעת מרצון לשמור על החברה הערבית.
"המדינה התחילה להיאבק בפשיעה בהחלטה פוליטית נכונה ב-2022. היא הפסיקה את העלייה במקרי הרצח בשיעור של 18% כל שנה ואף הורידה את מספר הנרצחים. אלה היו עשרות תכניות, כל המדינה התגייסה, כי היתה החלטה פוליטית. אני מאשים את אלה שתמכו אז בהפלת הממשלה. היום צריך להפעיל מנופים פוליטיים".
הוא איננו מזלזל בפעילות המשטרה אך חושב שאינה מספקת: "אני מאמין שהמשטרה פועלת, אבל היא נכנסה באיחור של עשרים שנה. ארדן שהיה השר לבטחון פנים, העריך אז שיש בין 400 אלף ל-500 אלף כלי נשק בחברה הערבית. המשטרה אוספת עשרות כלי נשק. איסוף הנשק אולי יעזור או ידחה, אבל לא יפתור את הבעיה".
"נתמודד עם האלימות, אבל ארגוני הפשע זה עניין של מדינה"
"אני לא אומר שאנו נקיים מאחריות. יש לי ביקורת על המנהיגות הערבית, גם הם התעוררו מאוחר" אומר שייח' ריאן ואיננו חוסך בביקורת של החברה הערבית עצמה, "יש לנו בעיות במשפחה ובבתי-הספר. יש כאלה שאומרים שהן נגזרות ממדיניות גזענית, אבל עלינו למלא את חלקנו במאבק באלימות. זו אחריותנו.
"אנחנו נוכל להתמודד עם האלימות, יש כאן אחריות כבדה. אבל לא נוכל להתמודד עם ארגוני פשע, זה עניין של מדינה. יש לנו הישגים, יש אנשים טובים, אבל הכל חטוף. החברה חייבת לעשות הכל. לא צריך להרים ידיים ולהיכנע. צריך לפעול בבתי-הספר, ברחובות, במרחב הציבורי. זה חשוב, אבל מה שהכי חשוב זה חיי אדם".
"הנוער הוא בשר התותחים של ארגוני הפשע. צריך צעד דרסטי"
על פי הנתונים של מרכז 'אמאן' בשנת 2024 נרצחו 239 אנשים בחברה הערבית ושנת 2023 נרצחו 247. בשנתיים הללו זינקו מספרי הנרצחים כמעט פי שניים מהשנים הקטלניות ביותר שלפני כן.
"כל 28 שעות נרצח אדם בחברה הערבית. לא צריך להיות חכם גדול כדי לשער מה יהיה עם נוער שלא ישן בלילה בגלל הירי" מסביר שייח' ריאן. "אני מסתכל על הנכדות שלי. כאשר הן שומעות ירי, אני קורא את הפחד בעיניים שלהן. אני מגויס לכך יומם ולילה, לוקח אותן לחוגים, יושב אתן, נותן להן מעטפת. אני מכיר את הפחד. אבל לא כל האנשים יכולים לטפל כך. אם השכנים שלי לא מטפלים, אני לא יכול לחיות כרגיל. אם לא מטפלים באופן הוליסטי, יהיה רע לכולם. אם רע בג'לג'וליה, יהיה רע בכפר סבא".
המצב החברתי והכלכלי בחברה הערבית, גם הוא לא מסייע לטיפול במצב. "40% מהצעירים בגילאי 17-35 לא עובד ולא לומד. לארגוני הפשע יש עודף 'חיילים'. כל נער שמסתכל על חבר שלו, ורואה שיש לו ב.מ.וו, אקדח ומשכורת חודשית – לאן הוא ילך? למכונית או לאוניברסיטה?" שואל שייח' ריאן, ועונה: "80% מהסטודנטים שלנו הן בנות. איפה הבנים? הנוער הוא בשר התותחים של ארגוני הפשע. צריך צעד דרסטי, לא יודע מה, שיפסיק את הדימום".
"אין פריווילגיה להרים ידיים – זה עניין של הישרדות"
"אני לא אוהב את מה שאני עושה בגיל 67" מודה שייח' ריאן, "כבר חשבתי לסגור את מרכז אמאן אבל האלטרנטיבה יותר רעה. יש פחד. יש תחושת הפקרות. אבל אין לנו פריווילגיה להרים ידיים. האלטרנטיבה יותר חמורה ויותר מסוכנת. זה לא עניין של כוח זה עניין של הישרדות.
"החברה היהודית עושה מאמצים, אבל לא ברמה הדרושה. נדרש שינוי ערכי. צריך שיחשבו על מישהו שנרצח בכפר ברא כמו על מישהו שנרצח בכפר סבא. צריך להסתכל בצורה ערכית, ברמה אנושית ברורה.
"אנחנו מיעוט. נרצחו מאיתנו 125 איש לכל מיליון אזרחים, בחברה היהודית 6 נרצחים למיליון. זה פי עשרים, והם שותקים. איפה המצפון? מספיק שנרגיש, שאתה נלחם לעזור לי. זה מה שצריך. זה חשוב מאוד. אני בסך הכל מנסה להיאבק, אין לי דיוויזיות. כולם חייבים לחפש את הפתרון".
