שיעור הצעירים הערבים בני 18-24 שאינם עובדים, לומדים או נמצאים בהכשרה מקצועית, מה שמכונה "חסרי מעש", זינק מאז פרוץ המלחמה, כך עולה מדו"ח חדש שפרסמה חברת 'אלפנאר'. השיעור עלה מ-22.3% בתחילת 2023 ל-34.5% ב-2024.

בקרב גברים צעירים ערבים (גילי 18-24), שיעור "חסרי המעש" עלה באופן עקבי מאז 2015, אז עמד על 19.5%. במשבר הקורונה הגיע לשיא של 36%. לאחר משבר הקורונה חלה התאוששות מסוימת, שייתכן שקשורה גם למיקוד המענים הממשלתיים לאוכלוסייה הערבית הצעירה (במסגרת החלטת ממשלה 550), ושיעור חסרי המעש ירד ל-22.3% ערב המלחמה. מאז פרוץ המלחמה עלה שיעור הגברים הערבים חסרי המעש ל-34.5%.

שיעור הצעירות הערביות בגילאים אלו "חסרות המעש" ירד מ-43.1% ב-2015 ל-39.9% ב-2019. בתקופת הקורונה זינק ליותר מ-46%, ולאחריה ירד עד לשפל היסטורי של 36.6% באוקטובר 2023. מאז פרוץ המלחמה עלה ל-42%.

שיעור התעסוקה של צעירים וצעירות ערבים ירד בעשור האחרון מ-60.7% ל-57%, ושל בני 25-29 ירד בחמש השנים האחרונות מ-77.3% ל-74.4% בלבד.

שיעור התעסוקה של נשים ערביות עלה בעשור האחרון מ-30.5% ל-45.6%, אך עדיין נותר פער של 39 נקודות האחוז לעומת שיעור התעסוקה של נשים יהודיות. שיעור התעסוקה של נשים ערביות בנות 44–54 עלה מ-26% ל-46.7% (עלייה של יותר מ-20 נקודות האחוז), ושל נשים ערביות בעלות תעודת בגרות מ-31.9% ל-44.1% (עלייה של יותר מ-12 נקודות האחוז).

מקצועות שמתאפיינים בשכר נמוך

השכר הממוצע של גברים עלה מ-9,328 שקלים ל-11,486 שקלים בעשור האחרון. עם זאת, בעקבות עליות שכר גדולות יותר בקרב גברים יהודים, גדל הפער בין המגזרים מ-66% ל-70%. גם בקרב הנשים הערביות עלה השכר במעט (מ-6,362 ל-7,626 שקלים) אולם הפער לעומת נשים יהודיות עלה מ-54% ל-66%.

חוקרי 'אלפנאר' ציינו כי גברים ערבים נוטים לפרוש מוקדם, בין היתר על רקע עבודתם במקצועות שוחקים – אולם תופעה זו במגמת הצטמצמות. שיעור התעסוקה של גברים ערבים בני 60–64 עמד בשנת 2023 על 56.3% – לעומת 77.3% בקרב גברים יהודים. מדובר בעלייה ניכרת לעומת שנת 2013, אז עמד שיעור התעסוקה של קבוצה זו על 36.9%.

העובדים בחברה הערבית מרוכזים בעיקר במשלחי יד ובענפי כלכלה המתאפיינים בשכר נמוך. כרבע מהעובדים הערבים הגברים מועסקים בענף הבינוי; כשליש מהעובדות הערביות מועסקות בענף החינוך; ועוד כרבע מהן בענף שירותי הבריאות, הרווחה והסעד.

רק מעט מהערבים מועסקים בענפים המתאפיינים בשכר גבוהה כגון היי-טק, מינהל ציבורי ושירותים מדעיים וטכניים. רק 1.4% מהנשים הערביות ו-5.4% מהגברים הערבים מועסקים בתפקידי ניהול, בהשוואה ל-5.3% מהנשים ו-11.3% מהגברים בחברה היהודית והאחרת.

מסקר תעסוקה ייעודי שערכו ב'אלפנאר' עבור המדד עלה כי ענף הבנייה הוא הענף הנפוץ ביותר לצעירים ערבים בני 18-29, עם כ-30% מועסקים. ענפי המסחר, תיקון רכבים, והתחבורה מעסיקים כל אחד כ-13% מהמועסקים. כ-20% מהעובדים בענפים אלו הם סטודנטים ואקדמאים, אך רובם מועסקים בתפקידים טכניים או בלתי מקצועיים, ורק מיעוט מהם בתפקידי ניהול או משלח יד אקדמי.

הדרכים למציאת עבודה מצביעות על פערים ברורים בין אקדמאים ללא-אקדמאים: שני המגזרים נעזרים בחברים ומכרים (כ-35%), אך לא-אקדמאים מסתמכים יותר על קרובי משפחה (38.7% לעומת 15.7% אצל אקדמאים). איתור עבודה דרך אתרי חיפוש נפוץ פי ארבעה בקרב אקדמאים בהשוואה ללא-אקדמאים.

מועסקים בלי חוזה, חוששים מאובדן המשרה

בהיבטי הביטחון התעסוקתי עולה כי 13.8% מהגברים הערבים מועסקים ללא חוזה עבודה, שיעור גבוה בהרבה לעומת גברים יהודים (2.1%) ונשים יהודיות (1.9%). בקרב נשים ערביות, שיעור המועסקות ללא חוזה עמד על 8.8%.

תחושת חוסר היציבות בולטת אף היא: 18.5% מהגברים ו-13% מהנשים הערבים חוששים לאבד את עבודתם, בהשוואה לכ-5% בלבד בקרב האוכלוסייה היהודית. נוסף לכך, 47.1% מהגברים ו-38.3% מהנשים הערבים מעריכים כי יתקשו למצוא עבודה עם שכר דומה במקרה של פיטורין, שיעור כפול מזה שבקרב יהודים.

מדד נוסף המשקף ביטחון תעסוקתי הוא האופן שבו השכר מחושב: 76.3% מהגברים ו-71.1% מהנשים היהודים מקבלים שכר על בסיס חודשי, המצביע על יציבות תעסוקתית. לעומת זאת, רק 55.1% מהגברים ו-47% מהנשים הערבים זוכים לשכר על בסיס חודשי, נתון שממחיש את חוסר היציבות בשוק העבודה הערבי.

ממצא מעניין נוסף הוא מיעוט המשיבים (כ-1% בלבד) שציינו ששיקול מרכזי בבחירת מקום העבודה הוא מקום שבו המעסיק ערבי, או שיש בו שיעור משמעותי של עובדים ערבים. גם מקום עבודה שמאפשר עבודה מהבית ותנאים סוציאליים כמעט לא צוינו כשיקול מרכזי בקרב המשיבים.

"הפסד של עשרות מיליארדים בשנה למשק"

מנכ"ל אלפנאר חוסאם אבו בכר: "מדד התעסוקה בחברה הערבית לשנת 2024 ממחיש את האתגרים העצומים שעדיין עומדים בפני החברה הערבית בשוק העבודה, לצד השינויים החיוביים שהתרחשו בעשור האחרון. למרות שיפור מסוים בשיעורי התעסוקה, בעיקר בקרב נשים, הפערים המגזריים בשכר וביציבות תעסוקתית רחוקים מלהצטמצם".

לדבריו, מדובר בהפסד כלכלי לאומי עצום, שכן על פי ההערכות "המשק הישראלי מפסיד בין 30 ל-40 מיליארד שקלים בכל שנה" על רקע חוסר ההשתלבות של ערבים בכלכלה הישראלית. "על מקבלי ההחלטות להבין כי שילוב מלא של החברה הערבית בתעסוקה איכותית אינו רק צורך מוסרי אלא גם אינטרס כלכלי ראשון במעלה. נדרשת השקעה ממוקדת שמסירה חסמים, משפרת נגישות להכשרה ומייצרת הזדמנויות תעסוקה שוות".

עורכת המדד ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא: "נתוני המדד משקפים מציאות רבת פנים: מצד אחד, עלייה בשיעור הנשים הערביות המשתלבות בשוק העבודה, ומצד שני, נסיגה מדאיגה בתעסוקת צעירים ופערי שכר שממשיכים להתרחב. החברה הערבית עדיין סובלת מייצוג יתר בענפים המאופיינים בשכר ופריון נמוכים, מחוסר יציבות תעסוקתית ומאופק תעסוקתי מצומצם. שיפור שילוב האוכלוסייה הערבית בכלכלה מחייב פעולה ממשלתית מתואמת, המשלבת השקעה במערכת החינוך הערבי, הכשרות מקצועיות, הנגשת השכלה גבוהה, שיפור תשתיות תומכות תעסוקה, פיתוח אזורי תעסוקה ותעשייה ביישובים הערביים ובקרבתם".

'אלפנאר' היא חברה לתועלת הציבור שהוקמה ב-2012 ופועלת להעצמה כלכלית וחברתית של החברה הערבית בישראל, באמצעות תוכניות לקידום תעסוקה וצמצום פערים ויוזמות לפיתוח חברתי וכלכלי.