האם במוסדות ההכשרה מכשירים ונותנים לממונים על הבטיחות את הכלים והידע הנדרש לשילובם בהצלחה במקומות העבודה? בתחילת כל שנה עולה השאלה מה התחזית והמגמות לקידום הבטיחות בעבודה ומניעת תאונות עבודה ומחלות מקצוע בישראל. במבט קדימה אני רואה שלושה כיווני פעולה: טכנולוגיה ובינה מלאכותית; הרחבת הפעילות הפרואקטיבית – מיקוד במניעה ופחות בתגובה; והרחבת תחומי עיסוק לשְׁלוֹמוּת (well-being), קיימות וסביבה:
- טכנולוגיה ובינה מלאכותית
- שימוש בתוכנות מתקדמות: מעבר לשימוש בתוכנות לניהול סיכונים, ניתוח נתונים, דיווח אירועים ותחקור אירועי בטיחות ותאונות. תוכנות אלו יאפשרו ניתוח מעמיק יותר של מידע, זיהוי מגמות וקבלת החלטות מושכלת יותר.
- שימוש בבינה מלאכותית ולמידת מכונה: הכנסת כלי עיבוד מידע וניתוח המבוססים על טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה שיוכלו לסייע בחיזוי וזיהוי מוקדם של סיכונים, חיזוי אירועי בטיחות ותאונות ומתן המלצות למניעתן.
- שימוש במציאות מדומה (VR) ומציאות וירטואלית ורבודה: (AR) הגברת השימוש בטכנולוגיות אלו להדרכות בטיחות אינטראקטיביות, הדמיות של מצבי חירום וסביבות עבודה מסוכנות, וכן לביצוע סקרי סיכונים וירטואליים.
- שימוש בחיישנים ואינטרנט של הדברים: חיישנים יוצבו בסביבות עבודה ויאספו מידע בזמן אמת על תנאי הסביבה, חשיפה לחומרים מסוכנים, פעילות עובדים ועוד. מידע זה יועבר לממוני הבטיחות ויאפשר להם לנטר את הסביבה ולזהות סיכונים בזמן אמת.
- מיקוד במניעה ופחות בתגובה:
- מעבר מואץ יותר מגישה ריאקטיבית לפרואקטיבית: בשנים האחרונות מוסדות אקדמיים וגופים עסקיים משנים את הכיוון ועוברים ללמד ולהתמקד יותר ברגע שלפני האירוע, בחשיבה ודרכי פעולה פרואקטיביות לזיהוי מוקדם של סיכונים ומזעורם, למניעת תאונות ומחלות מקצוע – ופחות לכיבוי שריפות וחקירת אירועים לאחר התרחשותם.
- פיתוח תרבות בטיחות: מנהלים והנהלת הארגונים בסיוע של הממונים על הבטיחות יובילו תהליכי הטמעת תרבות בטיחות חזקה בארגון, שתשים דגש על מעורבות רחבה של כלל העובדים ושיתופם המלא בתהליכים להצלת חיים מצד אחד ולשיפור הרווחיות והפריון המבוססים על מזעור סיכונים מצד שני, עידוד העובדים והמנהלים לדיווח על סיכונים והשקעת זמן ודיונים בהנהלה למזעור סיכונים, לשיפור מתמיד ולשינוי התנהגות העובדים בשגרה ובמצבי חירום.
- הרחבת תחומי עיסוק בבריאות תעסוקתית:
- שְׁלוֹמוּת רווחה כוללת (פיזית, נפשית, ועוד): מעבר מעיסוק ממוקד בבטיחות בעבודה לעיסוק רחב יותר בבריאות ורווחה פיזית ונפשית של העובדים, השקעת משאבים בטיפול בנושאים כמו לחץ בעבודה, שחיקה ואיזון בית-עבודה. מתן מענה לסביבה בטוחה המותאמת לעובדים, ארגונומית למזעור הפגיעה בשלד שריר.
- קיימות וסביבה: ארגונים ישלבו יותר ויותר בדוחות ESG נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית של העובדים, ארגונים בישראל ימשיכו לשלב את העיסוק בבטיחות יחד עם העיסוק בהגנת הסביבה תחת מנהל EHS (Environment, health and safety) כנהוג בארגונים גדולים בעולם. מגמה זו תחייב את הממונים על הבטיחות להיות עם ידע מקצועי והכשרות בתחומי EHS – בשנתיים האחרונות המוסד לבטיחות ולגהות החל להכשיר בתחום; להיות מעורבים יותר בנושאים של קיימות וסביבה, ולפעול לצמצום ההשפעה הסביבתית של הארגון.
כיצד ייראה הממונה על הבטיחות בעתיד
נשאלת השאלה מה תהיה דמותו של הממונה על הבטיחות העתידי, אם זה הממונה שהוכשר עד היום שימשיך לעסוק במטלות שגרתיות כמו כתיבת תוכנית בטיחות, אבחון סיכונים. אם יסתמך אך ורק על תוצרי בינה מלאכותית, המבוסס על קבלת מידע ממאגרי מידע, מצלמות וסנסורים טכנולוגיים ויבצע רק "העתק והדבק" של נתונים בלי להשפיע ולהפעיל שיקול דעת, ממונה זה ימצא את עצמו מהר מאוד מחוץ למגרש המשחק. הממונה על הבטיחות העתידי יהיה חייב להיות שונה, להציע ערך מוסף לארגון ולהנהלה שלא יהיה ניתן להחלפה על ידי טכנולוגיה.
טכנולוגיה מתקדמת המשלבת מערכות בינה מלאכותית מתקדמות ככל שיהיו, אינן מושלמות ואינן יכולות להחליף את הממונה בעיסוקו הרחב שהולך וגובר עם הכנסה של טכנולוגיות חדשות, חומרים ותהליכים מתקדמים. מערכות בינה מלאכותית אינן מסוגלות, לפחות בעתיד הנראה לעין, לפתח יכולות זיהוי סיכונים דינמי בסביבה רוויית פעילויות ולהתמודד איתם למניעת פגיעה ותאונה, כמו האתגרים בהכנסת רכב אוטונומי ביבשה לעומת הקלות בהכנסת מטוס ללא טייס באוויר או כלי שיט אוטונומי בים.
מערכות בינה מלאכותית יתקשו גם לפתח ידע חדש או לבצע מחקר עצמאי. יכולתן של מערכות בינה מלאכותית מוגבלת לניתוח מידע קיים במאגרי מידע או מידע המתקבל ישירות ממצלמות וסנסורים ומתעדכן בכל רגע, ומתבססות על זיהוי תבניות. מערכות טכנולוגיות אינן מסוגלות לחשוב מחוץ לקופסה. אין ברשותן לוגיקה לחשיבה במצבים חדשים שלא התרחשו עד היום. מערכות בינה מלאכותית מתקשות להעלות שאלות חדשות, לתכנן ניסוי ופיתוח מוצר חדש שיש בו סיכונים שלא היו עד היום או לתכנן מחקר מקורי או להתמודד עם מצבים יוצאי דופן בשגרה או במצב חירום שאינם תואמים את התבניות המוכרות למערכות הבינה המלאכותית.
להכשרת הממונה על הבטיחות במבט לעתיד יש להעמיד את החשיבה מחוץ לקופסה, חשיבת האיפכא מסתברא לסיכונים ומצבי חירום שבהם טכנולוגיה יכולה להפתיע ולפגוע, חשיבה ביקורתית על מידע המתקבל ממערכות בינה מלאכותית, פיתוח יכולות שיפוט ושיקול דעת מקצועי, תוך פיתוח היכולת לעבוד לצד מערכות בינה מלאכותית, רובוטים, כלים תפעוליים אוטונומיים, מערכות אינטגרציה חכמות ובעלי מקצוע רב-תחומיים.
הממונה על הבטיחות העתידי לא יידרש לבצע רק אבחון סיכונים בלבד, אלא יידרש לחקור מצבים וטכנולוגיה, לחשוב מחוץ לקופסה, להוביל את ההנהלה לשינוי דפוסי התנהגות למניעת פגיעה ותאונה. הוא יפעל מעבר לבטיחות בעבודה ויצטרך למקד יותר ויותר פעילות בבריאות תעסוקתית ובשְלוֹמוּת. תפקידו יהיה לחקור ולזהות סיכונים חדשים ולהעלות אותם בפני הנהלת הארגון למזעורם.
הכשרות הבטיחות חייבות להתעדכן
כדי להכשיר את דור הממונים הבא ולקדם את הדור שהוכשר לאתגרי העתיד בימי העיון, מוסדות ההכשרה חייבים לעבור שינוי מהותי. תוכנית ההכשרה וימי העיון ממשיכה כיום, במידה רבה, להכשיר ולרענן ממונים על הבטיחות לתפקד בעולם הולך ונעלם – הכשרה המבוססת על ידע הקיים בכל סמרטפון, שינון של מידע טכני אנציקלופדי, ביצוע פעולות ידניות טכניות ותיעוד מייגע רק כי כך עשינו בעבר ואנו ממשיכים את המסורת גם להווה.
מוסדות ההכשרה חייבים להתמקד כבר היום בהיבטים המרכזיים המותאמים למציאות המשתנה. ראשית, יש להעמיד את יכולת העבודה לצד מערכות בינה מלאכותית לאיסוף מידע, עיבוד המידע והפקת תובנות מקצועיות לזיהוי סיכונים, מזעורם, פיתוח יכולת למניעה וחיזוי תאונות ופגיעות המבוססות על מידע במאגרים ארגוניים, פיתוח הוראות ודגשים למטלה לעובד מבוססי מידע מקדים על כשלים ואירועי עבר (עם החומר, בתהליך, עם סוג עובדים, עם סוג מכונות, אקלים, שלב בעבודה וכו'), פיתוח יכולות לחשיבה ביקורתית, שיפוט ושיקול הדעת המקצועי והיכולת לשיתוף הפעולה בין החניכים המוכשרים במוסד ההכשרה, פיתוח היכולת לעבוד לצד כלים תפעוליים אוטונומיים, רובוטים, קובוטים, מערכות אינטגרציה חכמות למצבי חרום, יכולת לאבחון סיכונים רב-תחומי EHS.
ימי עיון שימשיכו להתבסס על גישה "הוליסטית", של עוד ידע בתחום מקצועי בסיסי שכבר נלמד בהכשרת הממונה בזווית מקצועית מעט שונה ללא מבט אל אתגרי העתיד, על שילוב טכנולוגיות, הרחבת הידע בנושאי שְׁלוֹמוּת, כלים להתמודדות עם הכנסת טכנולוגיות מתקדמות המבוססות על קבלת החלטות מבינה מלאכותית ומערכות אינטגרציה חכמות ואתגרי סיכונים במערכות חכמות, יקשו על שילוב הממונים בתהליכים מתקדמים בארגונים לאור פערי הבנה ומקצועיות שלא קיבלו מענה בימי העיון והכשילו את הממונה להיות מוכן לבטיחות בעבודה של המחר.
על מוסדות ההכשרה להדגיש את פיתוח כישורי ההדרכה הטכנולוגית והחדשנות בפיתוח למידה מבוססת מציאות מדומה (VR) ומציאות וירטואלית ורבודה (AR), סימולטורים, לומדות ואנימציות להדגמה, הסברה, התנסות, הנדרשים לצורך התמודדות עם אתגרים מורכבים ומצבי חירום.
יהיו בעלי עניין שינסו להיאחז במצב הקיים והוא העולם הישן ולהיצמד להכשרה המסורתית ולמיומנויות שנלמדו עד כה. להשאיר את מה שהיה שיהיה זה הפתרון הנוח והקל, להעניק הכשרה שלא מותאמת לעתיד, לטכנולוגיות, ולחדשנות במקומות העבודה ולכניסת דור של עובדים שנולד עם טכנולוגיה בכף היד. השינוי הנדרש בהכשרת הממונה על הבטיחות הוא לא רק הכרח אלא תנאי להבטחת הרלוונטיות של מקצוע הממונה על הבטיחות במדינת ישראל בעידן שבו הטכנולוגיה הופכת לכלי מרכזי בכל ענפי המשק, אך אינה תחליף ליכולות האנושיות והמקצועיות הייחודיות של הממונה על הבטיחות המסייע להנהלת הארגון לקדם תרבות בטיחות שתאפשר עבודה ללא נפגעים וללא מחלות מקצוע תוך שיפור הרווחיות, הפריון, הקטנת ההיעדרויות, הכנסת עוד טכנולוגיות ודאגה לבריאות העובדים.
הכותב הוא מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות. וינקלר הוא סגן אלוף במיל' ובעל תואר דוקטור בתחום קבלת החלטות לדיווח אירועי בטיחות ומניעת תאונות עבודה במחלקה לניהול מאוניברסיטת בר-אילן
