בנק ישראל פרסם היום (שלישי) את דוח היציבות הפיננסית של המשק הישראלי למחצית השנייה של שנת 2024. מממצאי הדוח עולה כי המערכת הפיננסית בישראל מפגינה עמידות גבוהה אל מול האתגרים הביטחוניים ואי היציבות הגיאופוליטית, שנמשכת בישראל כבר יותר משנה. הדוח מציג עמידות גבוהה אצל המוסדות הפיננסים, בהם הבנקים המסחריים וחברות הביטוח. שני סיכונים עיקריים שעלו בדוח הם המשך הסיכון הביטחוני בישראל, ואי הוודאות הגבוהה בכלכלה העולמית.

ממצאי הדוח קבעו שרמת הסיכון במערכת הפיננסית בישראל היא בינונית-נמוכה. תוצאה זו היא שכלול של תרחישי הסיכון האפשריים, מידת הפגיעות לסיכונים והעמידות של המערכת הפיננסית אל מול הסיכונים. כמו כן, הסיכונים ומידת השפעתם גבוהים, אך כושר העמידות שלהם נמוך.

רמת הסיכון במערכת הפיננסית (מקור: בנק ישראל)

בנק ישראל מצביע בדוח על כמה גורמים ליציבות המערכת הפיננסית: יחס החוב לתוצר בישראל היה נמוך ערב פרוץ המלחמה, וכן יתרות גבוהות של מטבע חוץ בבנק ישראל. הבנקים המסחריים הראו רווחיות ויציבות פיננסית גבוהה, גם בקרב חברות הביטוח נצפתה רמה גבוהה של יציבות.

היציבות הפיננסית של ישראל היא גם תוצאה של מדיניות מוניטרית של בנק ישראל, ופיסקלית של הממשלה. בנק ישראל מדגיש בהתאם לכך: "קיימת חשיבת גבוהה להמשיך וליישם מדיניות כלכלית זהירה ומאוזנת, הן במישור הפיסקלי והן במישור המוניטרי". בנק ישראל קורא לקבוע "צעדי התכנסות", כלומר קיצוצים והעלאות מיסים נוספות החל מ-2026 בעקבות המלצות ועדת נגל לתקציב הביטחון, בקריאה להעלות באופן קבוע את תקציב הביטחון בכ-9-15 מיליארד שקלים בשנה.

לצד היציבות, בעקבות המלחמה חלה האטה בצמיחה ורמת האינפלציה, שעומדת על 3.2%, נמצאת מעל היעד של בנק ישראל, שנע בין 1%-3%. כמו כן, החוסר בהיצע עובדים, בעיקר בתחום הבינוי, מעכבים את התוצר לחזור לרמה החזויה היום במידה שלא הייתה פורצת המלחמה. אי הוודאות בנוגע לאפשרות של התחדשות הלחימה ומועד סיומה מגבירים את אי הוודאות, ולפיכך פוגעים בפעילות העסקית והיקף הסחר של ישראל, וכן בנכסים הפיננסים ובנגישות לאשראי.

הדוח גם מצביע על מגמות עולמיות שמגדילות את אי הוודאות בכלכלה העולמית. ההאטה הצפויה בצמיחה העולמית ובחירתו של טראמפ לנשיאות ארצות הברית בנובמבר האחרון לצד מדיניות הסחר האמריקנית, עלולים להקטין את היקף הסחר העולמי. גם מגמות דה-גלובליזציה שהחלו עשויות להתרחב.