"הדיון שלנו כאן על יחסי עבודה קיבוציים בעת משבר, ישפיע גם על ההתמודדות שלנו עם משברים בעתיד", כך אמר היום (שלישי) יו"ר אגף מרחבים בהסתדרות, אבי יחזקאל, בפתח כנס אילת ה-27 לעבודה. לדברי יחזקאל, "במהלך המלחמה ידענו לשים את המחלוקות בצד. העם עמד במלוא תפארתו".

הכנס, פרי יוזמה משותפת של ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי, נפתח היום במלון דן אילת. הכנס מהווה מזה קרוב לשלושה עשורים במה מרכזית לשיח ציבורי בין הגורמים השונים המובילים את יחסי העבודה בישראל – ראשי האיגודים המקצועיים בהסתדרות, ארגוני המעסיקים ונציגי המעסיקים הגדולים במשק ונציגי המדינה. בשנה שעברה בוטל הכנס בעקבות מלחמת חרבות ברזל.

בין הנושאים הצפויים בכנס – שיתוף עובדים כמנוע צמיחה במקומות העבודה, השלכות משבר האקלים והשינויים הטכנולוגיים על שוק העבודה, מנגנוני יישוב חילוקי דעות, קיצור שבוע העבודה, חוסן ארגוני והשירות הציבורי בעתות משבר והשלכות המלחמה על שוק העבודה.

אבי יחזקאל: "ההסתדרות נכנסה מתחת לאלונקה"

בדברי הפתיחה סקר יחזקאל את פעילות ההסתדרות והעובדים המאורגנים בתקופת המלחמה, "יש לי את הזכות לפתוח את כנס העבודה, אחרי שנתיים שבהן חווינו מאורעות בקנה מידה היסטורי. כמוני, כל אחד מהיושבים פה נושא עימו חוויות אישיות מהתקופה הזו. אין לי ספק שנציגי הגופים היושבים פה היוו דוגמה לעשייה, הירתמות, תפקוד והתנדבות בחודשי המלחמה – מול חוסר הוודאות הביטחוני, הכלכלי והפוליטי. אני גאה על תרומתה של ההסתדרות החל מרמת השטח והמרחבים, האיגודים והוועדים ועד לעיסוק השוטף בסוגיית ההעסקה של העובדים. היא שימשה גורם מוביל ופעלה להבטיח שהעובדים, במיוחד בשדות הקרב ובאזורים המאותגרים בעורף ישמרו זכויותיהם. הבטחנו את האפשרות לספק תשתיות קריטיות של מזון, תעבורה ותעשייה."

לדברי יחזקאל, "נרתמנו למסע האלונקות הזה ונכנסו אל מתחת לאלונקה. יו"ר ההסתדרות, עם העובדים, הוביל את תרומת העובדים לאיזון התקציב כי תמיד האמנו בדיאלוג בעיתות חירום ומשבר.

יחזקאל התייחס למאבקים שהובילה ההסתדרות לפיתרון מוסכם ברפורמה המשפטית, ולמאבק להשבת החטופים. "בשנתיים האחרונות עברו מנהיגי הארגונים כאן מסע אישי קשה ונדיר. במסע זה, ניסינו לחיות בין העולם שאנחנו אמונים עליו – ייצוג עובדים, לעולם הערכים הרחב שלנו. כל אחד ישב בטווח הנוחות, איש איש בארגונו, ונח על זרי הדפנה. אבל בימים כאלה כל מנהיג צריך היה לשאול את עצמו – מי לה' אליי. עד כמה אני הולך עם הערכים שלי וניצב מול הציבור שלי, גם תוך תשלום מחירים. נאבקנו על דמותה של הדמוקרטיה בישראל, ואנחנו עדיין בקרב המרכזי עד השבת החטוף האחרון הביתה. אלה ימים של קבלת החלטות על בסיס ערכי של מנהיגות, תוך נטילת סיכונים אישיים ופוליטיים. אבל החלטנו לעמוד ביעדים הללו."

עו"ד מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים, ויו"ר (משותף) של ועדת העבודה בנשיאות הארגונים העסקיים: "הסכמות ביחסי עבודה זה טוב. זה יוצר שביעות רצון גבוהה יותר, אכיפה טובה יותר. במצבי חירום הצדדים הם שותפי גורל ונוטים להבין את גודל השעה ולהגיע להסכמות – ברמת המאקרו, ברמה הקיבוצית וביחסי העבודה הפרטיים. לצד זאת, יש גם נושאים ומגמות בעולם המערבי בכלל שנוגעות גם לנו, וכאן יש אולי יותר אתגרים בהסכמות. סוגיות של גמישות העסקה, עבודה לפי ביצועים – בישראל הדגש הוא על יציבות, וזה משפיע גם על הכנסת טכנולוגיות למשק.

"התפיסה חייבת להיות שצריך להסדיר את הנושאים, לדבר עליהם, אבל גם להבין שה-AI כאן כדי להישאר, כמו שינויים טכנולוגיים אחרים שלמדנו עליהם בספרי ההיסטוריה. הוא גם יאפשר לקטנים לשחק בקלות יותר במגרש של הגדולים. חייבים להבין שהתנגדות והצבת תנאים שאינם מן העניין, יובילו לנסיגה. המדינה גם היא צריכה לסייע במימון השקעות הון, בהשקעה והכשרה לעובדים והכנה שלהם לעולם החדש."

ועדות בטיחות ככלי להגברת שיתוף העובדים: "זו דמוקרטיה במיטבה"

המושב הראשון בכנס עסק ב"יחסי עבודה כפלטפורמה לשינוי", בהנחיית יו"ר מרחב תל אביב בהסתדרות, אורנה אבידן. הפאנל הראשון עסק בשיתוף עובדים בקבלת החלטות במקום העבודה, בהנחיית כתב העבודה של 'דבר' ניצן צבי כהן.

ראש האגף לדמוקרטיה תעשייתית בהסתדרות, עו"ד תומר רזניק, הציג את פעילות האגף, בהן קידום מינוי של דירקטורים מטעם העובדים במקומות עבודה והכשרת עובדים לתפקיד זה, הנהוג כיום בחברות גדולות במשק ובחברות ממשלתיות, ושיתוף עובדים ברווחים הנהוג בארקיע. במוקד הפאנל עמדו ועדות הבטיחות המשותפות לנציגי העובדים והמעסיקים, שהקמתן מחויבת על פי חוק בכל מפעל עם יותר מ-25 עובדים.

"זו ועדה מופלאה, שהעובדים והמעסיקים יושבים שכם אל שכם ודנים בסוגיות בטיחות.", אמר ראש מנהל הבטיחות במשרד העבודה, חזי שוורצמן, "לוועדה יש סמכויות מול המפעל, והיא צריכה לשלוח מידע למשרד העבודה. החוק אומר שאי אפשר לפגוע בעובדים על סמך דבריהם בוועדה. יש להם הגנות בחוק".

"הוועדה היא דמוקרטיה במיטבה", אמר שוורצמן, "העובד בא למנכ"ל, לסמנכ"ל ואומר לו שמע אי אפשר לעבוד במחלקה צריך אלף, בית וגימל, וזה מתועד. בטיחות זה דבר שתלוי באוויר, זה לא דבר מוחשי. העובד לא שם לב שהוא במצב לא בטוח. בסופו של דבר היא תלויה בגורם האנושי והגורם הניהולי".

עו"ד מוטי עזרן, מנהל תחום משפט קיבוצי בהתאחדות התעשיינים: "ועדות בטיחות הן פוטנציאל עצום, שלצערי לא ממומש במלואו. במידה מסוימת, הפריטטיות הופכת אותן למסונדלות. לוועדה יש סמכויות להשעות עובדים, לקנוס עובדים, והכספים חוזרים לתוך קופה שהמטרות שלה הן שיפור הבטיחות. אבל כשעובד צריך לקנוס עובד אחר על עבירת בטיחות, הרבה יותר קשה לו. הוא חושש שהוא בעצמו יגיע למצב דומה.

"בקורונה ראינו שוועדות בטיחות התכנסו בצורה אפקטיבית, יצרו סנקציות, סביב נושא החיסונים וכדומה, שם עובדים חששו שהעבירה תשפיע גם עליהם. אנחנו מאמינים שכל אדם שעובר עבירת בטיחות בעבודה לא מסכן רק את עצמו, אלא גם את הסביבה שלו. לכן נדרש שכל חברי הוועדה יבינו שבסופו של יום, כל עבירת בטיחות מסכנת את כולם, ולכן אני קונס את העובד, למרות שזה קשה, כדי למנוע את האסון הבא".

רזניק השיב ש"לעובדים יש את הידע הטוב ביותר על הסיכונים. חברי ההנהלה והדירקטוריון מגיעים יותר מהפן המשפטי, הכלכלי, והעובדים נמצאים בשטח. לכן ההיגיון שהוועדה היא פריטטית".

על קידום הוועדות אמר רזניק: "עשינו עבודה גם מול העובדים וגם מול המרחבים. מיפינו את מקומות העבודה ובחנו היכן מתקיימות ועדות והיכן נדרש להקים אותן. במקומות בהם קיימות ועדות, ניסינו לקדם גם הקמת ועדות משנה. וגם אנחנו פועלים לתת לעובדים את הכלים להיות חברי ועדה אפקטיביים".

"החשש של המעסיקים מקיצור שבוע העבודה הוא אנכרוניסטי"

דיון נוסף במושב עסק בקיצור שבוע העבודה בישראל. את הדיון הנחה יוני בן בשט, חוקר בפורום ארלוזורוב, שהציג ממצאי מחקר שערך לפיו במדינת ישראל עובדים מדי שנה כחודש יותר מאשר ממוצע OECD, וחודש וחצי יותר מאשר במדינת הסמן הדומות לישראל. הפער נובע מהמספר הגבוה של שעות העבודה השבועיות בישראל, ומיעוט ימי החופשה.

סגנית הממונה על השכר באוצר, ענבל רואי, אמרה שלדעתה הסיבה המשמעותית לשעות העבודה הארוכות בישראל היא פריון העבודה הנמוך. "התוצר של עובד לשעת עבודה בישראל נמוך מאשר במדינות המפותחות, ולכן אנחנו נדרשים לעבוד יותר", אמרה רואי, "יש הרבה דרכים לנסות ולשפר את המצב ולשפר את פריון העבודה. בעיניי, העלאת פריון העבודה היא המפתח לקיצור שבוע העבודה".

בן בשט השיב לרואי: "יכול להיות שחלק מהסיפור שאם היינו עובדים פחות שעות היינו מצמצמים את הפער, ושהפער נגרם ממספר שעות העבודה".

עו"ד מאיה פרנקו מהלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות אמרה כי "ההסתדרות הובילה הישג משמעותי במגזר הציבורי, קיצור שבוע העבודה ל-40 שעות במסגרת הסכם המסגרת. זה הישג משמעותי ביותר לעובדים, שמקרב אותנו צעד נוסף לעבר ממוצע ה-OECD. עובדים במגזר הציבורי יעבדו 104 שעות פחות בשנה."

לדברי עו"ד פרנקו, "החסם העיקרי שאני רואה זה החשש של מעסיקים. זו חשיבה שאני רואה כאנכרוניסטית. תרבות העבודה בישראל מעריכה שעות עבודה ארוכות, ורואה בהן סימן למחויבות של עובדים. המחקרים מראים שככל ששעות העבודה מתארכות, הפריון השולי דווקא יורד. יש לזה השפעות של פגיעה, גם בבריאות וגם בשחיקה של העובדים לטווח הארוך.

"ניסויים שנעשו של הפחתת שעות העבודה הראו שהמעסיקים העידו דווקא על עלייה בהכנסות וירידה בשחיקה של העובדים. לכן אני חושבת שזה דווקא צעד שצריך ללכת לכיוונו. קיצור שבוע העבודה משפר את בטיחות העובדים, בריאותם והשלומות שלהם. גם ארגון הבריאות העולמי הכיר לאחרונה גם בשחיקה בעבודה כתצורה של תחלואה תעסוקתית שנובעת גם משעות עבודה ארוכות. קיצור שבוע העבודה יוכל להביא לצמצום בהיעדרות עובדים, לצמצום בתחלופת עובדים. יש בזה גם כדי לקדם ערכים חשובים של צמצום פערים בעבודה וקידום אוכלוסייה חלשה. שעות פנאי וצריכה רבות יותר זה גם דבר שיכול להשפיע לטובה על הכלכלה."

ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים ויו"ר ועדת כלכלה בנשיאות המגזר העסקי, נתנאל היימן, הדגיש את היעדר המיומנויות של עובדים בישראל לעומת אירופה. "שורש הפריון לא יכול להיות בחלל ריק. ברגע שיש לי מיומנויות מסוימות ואני מפיק יותר מהעובד, אני מוכן לשלם על זה. אם המנכ"ל היה חושב שינצח את המתחרים שלו באמצעות הורדת שעות העבודה הוא כנראה היה עושה את זה, אבל אני מניח שהוא לא חושב כך".

רואי סיפרה שבאגף הממונה על השכר עובדים כעת על מחקר שבוחן את השלכות צמצום שעות העבודה במגזר הציבורי. היא לא רואה את קיצור שבוע העבודה כזרז לצמיחה וחדשנות, אלא להיפך: "ככל שנתקדם להעלאת הצמיחה והכנסת חדשנות, תהיה לנו היתכנות גבוהה יותר לבחון את קיצור שבוע העבודה."

דיונים נוספים שהתקיימו בכנס היו על מנגנוני יישוב סכסוכי עבודה, בהשתתפות הממונה על יחסי העבודה עו"ד רבקה ורבנר ומזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן-דויד; פאנל על החוק להגברת האכיפה בדיני העבודה, בהובלת אחד מיוזמי החוק, יו"ר איגוד חברות האבטחה פיני שיף; ופאנל בנושא התקנות החדשות על דמי מחלה, בהשתתפות יו"ר הסתדרות המעוף עו"ד גיל בר-טל ויו"ר ועדת העבודה בלשכת ארגוני העצמאים להב, עו"ד אפרת דויטש.