"אם תחכו לרגולציה, זה לא טוב. הסכמים קיבוציים הם המפתח להגנה על עובדים משינויי האקלים" – כך אמר היום (שלישי) סגן ראש מנהל הבטיחות במשרד העבודה, רן כהן, בדיון על הגנה על עובדים מפני שינויי אקלים בכנס אילת לעבודה. הדיון עסק גם ב'מעבר צודק' – דרכים לצמצום הפגיעה בעובדים במעבר לתעשייה ירוקה, והנחתה אותו דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

מנהלת מחלקת אסטרטגיה ומדיניות בהסתדרות, עו"ד הילה שינוק, הדגישה את הצורך בשיתוף העובדים בתהליכים של מעבר לטכנולוגיות ירוקות: "יש הסתכלות של ארגוני סביבה לא אחת על ארגוני העובדים כחסם מפני התקדמות המשק לצמצום פליטות. אנחנו לא מעוניינים להיות חסם, אבל לא נאפשר שהעובדים יהיו 'נזק משני' של התהליך הזה ושל קידום המדיניות להפחתת פליטות.

"נדרשים עבור העובדים מענים ברמה הלאומית – בחקיקה, בצווי הרחבה. אנחנו רואים מהניסיון שהצטבר בעולם שמדיניות לצמצום פליטות היא הרבה יותר יעילה ואפקטיבית כשהיא נעשית בשיח ובשיתוף עם ארגוני העובדים. אנחנו לא רוצים לעצור את המדיניות, אנחנו רוצים לוודא שאף אחד לא נשאר מאחור. אנחנו משמיעים את קול העובדים בחקיקת חוק האקלים, בשיח עם מנהלת מפרץ חיפה על מה שמתוכנן שם. פועלים לגבש הגנות לעובדים גם ברמה המפעלית באמצעות הסכמים קיבוציים. קידום הכשרות מקצועיות מטעם המעסיקים, הסבות פנים מפעליות וכו'.

"הציפייה שלנו מהממשלה ומהמעסיקים זה שנהיה חלק מהשיח. לצערי זה לא מובן מאליו. חוק האקלים לא מתייחס לזה מספיק. המקום שלנו במועצה המייעצת איננו מובטח. צריך להבין שיש לדברים הללו השלכות על שוק העבודה, וזה מחייב את השיח עם ארגוני העובדים. צריך להרחיב גם את רשת הביטחון החברתית – דמי האבטלה, הכשרות מקצועיות, מדיניות פרו-אקטיבית בתחום התעסוקה."

ערן סגל, מנהל בטיחות, סביבה וקיימות בקבוצת אדמה ויו"ר ועדת איכות סביבה בהתאחדות התעשיינים: "כל תעשיין בישראל יודע שיש לו מס פחמן חדש, מס גבולות, רגולציות דיווח ועוד. היום הדוחות הכספיים שמוגשים כוללים היבט של סיכוני אקלים. גופים שאתה מבקש מהם מימון לפעילות תעשייתית עושים לך הערכה על סיכוני האקלים שלך. לכן זה בראש סדרי העדיפויות. בישראל התפתחה גם תעשייה טכנולוגית לצמצום פליטות והשפעה סביבתית.

לדברי סגל, "המדינה יכולה לעזור בעידוד וסבסוד של טכנולוגיות באמצעות רשות החדשנות, זה לא נעשה מספיק. נדרשים מענקי הסתגלות לתעשייה לתקופת הביניים. שינויים כאלה לא קורים בן לילה. יאמר לזכות משרד האוצר שהפנים את זה ועם הטלת המס העניק מענקים לתעשייה למשך חמש שנים, כמעט מלאים – עד 90% מההוצאות, כדי לתת לתעשייה כלים להתקיים בתהליך השינוי."

מול שינויי האקלים: "הסכמים קיבוציים הם המפתח"

היבט נוסף בו עסק הפאנל היה התמודדות עם משבר האקלים בעולם העבודה. לדברי סגן ראש מנהל הבטיחות במשרד העבודה, רן כהן, "השינויים באקלים כוללים סיכונים בסביבת העבודה. לפני יומיים השירות המטאורולוגי פרסם דו"ח על הגשמים, שמראה שהתדירות שלהם יפחת אבל העוצמה שלהם גדלה. שינויי האקלים משפיע על ענפי הבינוי והתשתיות, החקלאות. בחורפים מייצר סיכונים של התמוטטות וסחף. זה לא רק החום. ביוני 2023 הייתה עלייה בקדחת דנגי. שינויים מזעריים באקלים גורמים לכך שנגיפים ויתושים הופכים לגורם מסכן חיים. השימוש הגובר באגרוכימיקלים שהופך תדיר יותר וחושף את העובדים הללו גם לחומרים הללו שיש להם את הסיכונים שלהם.

"לא כל העובדים חשופים לשינויים באותו האופן. אנחנו מתעסקים היום בבניית רגולציה לעבודה בעומסי חום. אנחנו נפגשים עם חברות בישראל ובעולם שיש בהן מדיניות ברורה וטובה לעבודה בעומסי חום – וזה נכון עד שמגיעים לעובדי הקבלן, שהם מודים בפנינו שאותם הם לא מנהלים. התופעה הזו של העסקה קבלנית מתרחבת במקביל לעליית עומסי האקלים."

עו"ד הילה שינוק: "לא מעט מהעובדים שאנחנו מייצגים כבר היום חשופים לשינויים במזג האוויר. ענפי החקלאות, הבניין, התשתיות, ניקיון ושמירה. אוכלוסיות חלשות שהאוכלוסיות שלנו מסורתית בהן הם ענפיים כי קשה יותר ליצור הסכמים ברמת המפעל. אנחנו מקדמים באופן עצמאי, בנפרד מהממשלה, סעיפים של הגנות בהסכמים קיבוציים. אפילו רק אמצעים לזיהוי מזג אוויר מסוכן שעשינו עם המנופאים. השירות המטאורולוגי מאפשר לקבל זיהויים על בסיס גיאוגרפי, זה כלי שאפשר להיעזר בו.

"צריך להסדיר את העבודה במזג אוויר קיצוני – הפסקת עבודה בעומסי חום, הוראות לשתייה מרובה, חובות לציוד מגן אפילו ברמת הכובע והשרוולים הארוכים. להכשיר את העובדים לעבודה בטוחה, ליצור סביבת עבודה בטוחה ברמת ההצללה, מקור מים זמין. אנחנו עדיין חושבים שהצעדים שאנחנו נוקטים, מקום עבודה אחר מקום עבודה, זה לא מספיק ונדרשים גם צעדים ממשלתיים שיקיפו הרבה יותר עובדים. חשוב שברשומות הרפואיות יהיה גם שורה של אקלים, להכיר במחלות מקצוע כתוצאה מפגיעות אקלים.

רן כהן: "יש לנו סדרה של תקנות שחלקן כבר בכנסת, שבהן הכנסנו חובות להכשרה של מנהלי עבודה בבניין לסיכוני אקלים. זה לא היה על הרדאר לפני כן. חקיקה שעברה למשרד המשפטים בנושא הכשרת העובדים הזרים. חקיקה שעברה לאחרונה לגבי רישוי של מתקיני מזגנים בעקבות המעבר לגז ירוק יותר.

"יש הרבה עבודה במשרד העבודה יחד עם המרכז להכשרה טכנולוגית (מה"ט) וההכשרה המקצועית במגמת הנדסאות הרכב. הרבה עבודה של 'רגולציה רכה' כמו הדרכות מקוונות. העלנו לפלטפורמה של קמפוס IL הדרכות בערבית ובסינית. אנחנו עובדים בנושא עם רשות האוכלוסין וההגירה.

כהן הדגיש את חשיבות ההסכמים הקיבוציים: "יש דבר שאנחנו לא יכולים לעשות ובעולם הוא מאוד מקובל – זה הסכמים קיבוציים. התפקיד של המעסיקים והעובדים פה הוא קריטי. אם תחכו לרגולציה, זה לא טוב. הסכמים קיבוציים הם המפתח. למשרד העבודה יש את כלי צו ההרחבה לסייע, אבל זה דבר חיוני להכנת השטח להתמודדות עם שינויי האקלים."