"כל מי שעוסק במשא ומתן יודע כמה האמון הוא משמעותי להצלחה שלו. גישור הוא כלי מצוין ליישוב סכסוכים, בין היתר כי הוא תורם לשינוי השיח והאקלים, ועוזר לבנות את האמון הזה ושיתוף הפעולה" – כך אמר אמש (שלישי) עו"ד נועם ריף, יו"ר 'פתרונות', המוסד ליחסי עבודה במגזר הציבורי, שהוקם לאחרונה.

עו"ד ריף השתתף בפאנל בנושא 'יישוב סכסוכי עבודה' בכנס אילת לעבודה, בו הציג לראשונה את 'פתרונות'. "המוסד הוקם כשותפות של ההסתדרות ומשרד האוצר, שזה כבר דבר חדשני ומרענן", אמר. הוא משמש כמרכז ליישוב סכסוכי עבודה בהסכמה ובעזרת גישור, כחלק מהסכם המסגרת משנת 2023 בין ההסתדרות ומשרד האוצר.

ריף הדגיש שההיעזרות במוסד היא אך ורק בהסכמה, ואין בתהליך שום ויתור על זכויות של הצדדים או יכולת לנקוט בצעדים, הן מצד העובדים והן מצד המעסיק. לדבריו, כבר כיום מלווה המוסד מספר סכסוכים במגזר הציבורי.

המגשרים הפועלים במוסד נבחרו על ידי הממונה על השכר באוצר אפי מלכין ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד. בין המגשרים כיום: הממונה על השכר לשעבר, יובל רכלבסקי, ועו"ד מרב הלוי, שכיהנה בעבר כממונה אזורית על יחסי העבודה וגישרה בסכסוכי עבודה רבים וגדולים במשק.

"זה מתחבר בעיני לסיפור הרחב יותר של החברה שלנו בתקופה הזו. יש צמא ללמוד לדבר על הקונפליקטים שלנו אחרת, בכל הרמות. אנחנו מחפשים אחדות ולא מפסיקים לריב. לריב זה בסדר, זה טבעי ולפעמים נוכח גם ביחסים הכי קרובים שלנו – אבל אפשר גם לריב אחרת, וזה דבר שעושים אותו בגישור",

הפאנל שהנחה מנכ"ל האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות ומנכ"ל הסתדרות המעוף, עמיחי סטינגר, הציג מספר כיוונים לפתרון סכסוכים במקומות עבודה.

הממונה על יחסי העבודה: "מציעים גישור בחינם, עם אפשרות למודל שכולל גם בוררות"

עו"ד רבקה ורבנר, הממונה הארצית על יחסי העבודה במשרד העבודה, סיפרה שליחידה בראשותה סמכות לגשר בסכסוכי עבודה בין הצדדים, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי. "בניגוד לשופטי בתי הדין לעבודה, לנו יש אפשרות גם לשבת עם כל צד לחוד ולקבל תמונה מלאה של הסכסוך. בנינו גם מודל של 'גשבור' שזה גישור שבמסגרתו בהסכמת הצדדים, יש אפשרות לעשות גם בוררות עם תוקף משפטי. בנוסף הקמנו את נבחרת המגשרים, שכוללת 99 מגשרים שהם מומחים בתחומם – בכירים לשעבר בהסתדרות, שופטים בדימוס, ממונים על השכר באוצר לשעבר. הצדדים בוחרים מתוך הרשימה מגשר חיצוני שמצטרף לממונה על יחסי העבודה, וזה ניתן כשירות חינמי".

"המטרה שלנו היא לשפר את יחסי העבודה במשק – שיהיו תקינים והוגנים. השנה הזו הייתה יחסית רגועה ביחסי העבודה – הוכרזו 135 סכסוכים, כולם טופלו. התנהלו משאים ומתנים וב-77% מהם הושג הסכם. נחסכו למשק 58% מהשביתות הצפויות כתוצאה מהסכסוכים הללו".

לדבריה, בין הסכסוכים שנפתרו ביחידת יחסי העבודה במשרד העבודה בשנים האחרונות ניתן למנות חברות ממשלתיות כרכבת ישראל, התעשייה האווירית, נתיבי ישראל, את סכסוך ארגון המורים העל יסודיים, רשויות מקומיות, עיריות, בתי חולים וקופות חולים, חברות תחבורה כמו דן, אגד, סופרבוס, דן, בזק, מלונות, מוזיאונים ותיאטראות ועוד.

מזכ"לית הסתדרות המורים: "מציעה לכל ארגון לאמץ ועדת מעקב להסכמים הקיבוציים"

מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן-דויד הצביעה על החשיבות של סעיף ועדת המעקב שנכלל בכלל ההסכמים הקיבוציים שחתם הארגון מול המדינה. "אם יש חילוקי דעות על פרשנות ההסכם, אנחנו מכנסים את הוועדה שיושב בה הממונה על השכר או סגנו יחד איתנו, וכך אנחנו מוצאים פתרונות לרוב הבעיות ולא מגיעים לבתי הדין. זה פתרון מעולה שאני מציעה גם לאחרים לאמץ". לדבריה, סכסוכי עבודה רבים נפתרים בשיח ישיר או בליווי הממונה על יחסי העבודה, כמו סכסוך העבודה שהוכרז לאחרונה בנושא הסייעת השנייה שהוסדר בשיח ישיר מול מנכ"ל משרד החינוך.

"הדבר המשמעותי ביותר ביחסי העבודה היא הוגנות, מקצועיות ויושרה. אפשר להתווכח באופן מכובד אבל חשוב לדעת שכשאתה סוגר משהו, אז מילה היא מילה. לא מזמן שר האוצר אמר עלי שאני קשוחה אבל עומדת במילה שלי. חילוקי דעות תמיד היו ועוד יהיו, ואין מאבק שהוא קל. אבל התכונות הללו של הוגנות, מקצועיות ויושרה הן משמעותיות ביותר בניהול משא ומתן ויחסי עבודה".

מנהל חטיבה גלובלית ב'טבע': "המיקוד בעולם הא למנוע מראש סכסוכי עבודה"

"כשיצאתי לתפקידי ניהול גלובליים, נחשפתי לשיטות ניהול יחסי עבודה שונות בכל העולם ולמדתי שבהרבה מקומות המיקוד הוא למנוע סכסוכי עבודה מראש, ולא ליישב אותם בדיעבד", סיפר עו"ד אריה רבינוביץ', סמנכ"ל משאבי אנוש בחטיבת ייצור הטבליות הגלובלית בטבע, במסגרתה פועלים מרכזי ייצור רבים של החברה ברחבי העולם.

הגישה היפנית לדוגמה, מתבססת לדבריו על התרבות היפנית שמקדשת הרמוניה – בבית, בחיים ובמקום העבודה. "ב-50 השנים האחרונות ביפן כמעט ואין שביתות. זה נובע מהעובדה שמקום העבודה נתפס כמו בית: יש ביטחון תעסוקתי מלא לכל החיים מצד המעסיקים, ומנגד העובדים מפגינים מחויבות מלאה לעשות כל מה שהם יכולים להצלחת החברה. שני הצדדים מחפשים בכל דרך אפשרית למנוע סכסוכים מלכתחילה".

לדבריו, בכל שנה ישנם שלושה שבועות בלבד המוקדשים למשא ומתן בין עובדים ונציגי עובדים לבין המעסיקים, במסגרתם חותמים מדי שנה הסכמים חדשים שתוקפם לשנה אחת.

"בגרמניה, שהתרבות המערבית שלה דומה יותר לשלנו, יש מנגנונים שמבטיחים ייצוג לעובדים בתהליכי קבלת ההחלטות. בכל חברה עם למעלה מחמישה עובדים חייב להיות אוטומטית ועד. בחברות מעל 500 עובדים, שליש ממושבי הדירקטוריון מאוישים בעובדים, ובחברות מעל 2,000 עובדים חצי מהדירקטוריון הוא מקרב העובדים. זה הופך את העובדים לכאלה שהם חלק מתהליכי קבלת ההחלטות, וגם מכירים את כל מה שקורה בחברה. זה יוצר גם הרבה ביטחון תעסוקתי, אבל גם הרבה שקיפות ומחויבות של שני הצדדים, וגם שם אפשר לראות אחוזים נמוכים של שביתות וסכסוכי עבודה".