"וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי". (שמות כ"ח, ג)

הקב"ה מנחה את משה רבנו כיצד לבנות המשכן בפרטי פרטים.

כשהקב"ה מסיים להנחות את משה הוא אומר לו לאסוף את כל חכמי הלב לעשות את עבודת המשכן. גם בהמשך הקב"ה מציין כי הוא מחפש אנשים חכמי לב:

"רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה. וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ." (שמות ל"א, ב-ו)

ולכאורה הדברים תמוהים כי מקובל להבחין בין המוח ללב, שהמוח הוא האחראי על השכל והחכמה, והלב הוא מקור הרגשות. ולמה התורה משייכת את החכמה ללב?

ומסבירים בעלי המוסר שבאמת אין מדובר בכשרון הטבעי שעמו אדם בא לעולם ושקיים בכל אדם מלידתו, שכן גם אם אדם הוא מוכשר מאוד זה לא מה שהקב"ה מחפש במי שיעסוק במלאכת המשכן.

חכמת הלב פירושה תיקון הלב. כבר דיברנו בעבר על הכלל הגדול של "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". כשהקב"ה שולח את משה לחפש את האנשים שיקימו את המשכן, הוא רוצה אנשים שלא רק ניחנו בכשרון הטבעי שעמו נולדו, אלא אנשים שליבם, רצונותיהם ורגשותיהם הם מתוקנים על ידי מעשים טובים שאדם הרגיל עצמו לעשות כל ימיו. זוהי חוכמת הלב.

הקב"ה אינו מעוניין בחכמה ובכשרון שבאו מאליהם, אלא בכאלה שנקנו לאדם בעבודת המידות שעליה עמל בחייו.

וניתן לפרש פירוש נוסף לדברים, שמתאים גם לתקופתנו – בעשורים האחרונים התוודענו למושג שנקרא "אינטלגנציה רגשית –(EQ) היום אנחנו יודעים כי אינטלגנציה רגשית היא אחד הגורמים החשובים בהצלחתו של האדם במגוון תחומים בחיים. אם בעבר אדם היה נבחן רק על פי רמת המשכל שלו (I.Q), כיום ה- EQ מהווה מדד חשוב לבחינת כישוריו של האדם ויכולתו להתמודד עם מצבים שונים שיעמדו בפניו, בין בחיי העבודה ובין בחיים האישיים.

המושג אינטלגנציה רגשית הינו קשה להגדרה מדויקת, אך מקובל לתארו כיכולת הרגשית של האדם המנחה אותו בהתנהגותו, מנווטת את דרכו במצבים חברתיים מורכבים ולפיה מתקבלות החלטות אישיות שונות של האדם, כל אחד על פי מידת האינטלגנציה הרגשית שבו.

וייתכן כי כשהתורה מדברת על "חכם לב", בפרט כשהמדובר בבניית המשכן, הכוונה היא לאנשים שניחנו באינטלגנציה רגשית גבוהה, בעלי רגישות חברתית מפותחת, וזוהי חכמת הלב המבוקשת.

כפי שבא הדבר לידי ביטוי במאמר חז"ל שהמעלה הגדולה של בצלאל, שהקב"ה מינה אותו לבניית המשכן, הייתה לדעת כיצד להשתמש בתרומה של כל אדם ואדם שניתנה לצורך בניית המשכן, כפי שאותו האדם רצה שישתמשו בתרומתו.

רגישות זו לאחר והיכולת להזדהות ולהבין את רצונו של האחר ואת כוונותיו היא חכמת הלב האמיתית הנדרשת משליחי הציבור, על מנת שיעשו מלאכתם נאמנה.