רשות החשמל הצהירה ביום שני בערב כי תגביל את גובה תשלומי הפיצויים ליצרני החשמל, בעיקר את יצרני החשמל מבוסס גז הפרטיים, שמתווספים למחיר שמתקבל במנגנון תחרותי. ההגבלה החדשה צפויה, על פי הרשות, לעמוד על עד כ-40% ממחיר השוק ברכישה מראש. בהודעת הרשות, שפורסמה ללא מסמכים תומכים נכון לעכשיו, נמסר כי ההגבלה נעשתה משום שגילתה "ממצאים מדאיגים באשר לסבירות והוגנות התעריפים המשולמים ליצרנים". לפי הרשות, ההחלטה תגן על הצרכן מעליית תעריפים, וצפויה "לחסוך לציבור יותר מ-400 מיליון שקלים".
מאז הפרטת מקטע הייצור ברשת החשמל, מנהל מערכת החשמל משלם ליצרנים השונים בהתאם למערכת מורכבת במעין מכרז מתמיד, שבו הם מעבירים לו הצעות מחיר והוא בוחר אם להשתמש בהם לפי צורכי המערכת. זאת, בנוסף למנגנוני הגנה נוספים שמפצים את היצרנים הפרטיים על כוננויות, התנעות של היחידות, הפעלות לא צפויות ועוד. לפי הרשות, מנגנון זה יאפשר ליצרנים הפרטיים להגיע למחירים גבוהים לעיתים ב-40% ממחיר האנרגייה.
חברת החשמל ניסתה לקבע את מנגנון המחירים בשימוע באופן שימנע מהחברות השונות לתמחר גבוה כל כך. בהצעה המקורית הוצע להגביל את המנגנון עד 15%, אך בהצהרה הנוכחית הרשות שינתה את התקרה שקבעה את המחיר, שכאמור מגיע כמעט ל-40% ממחיר האנרגייה.
כלומר, בפועל במקום להגביל עד 15% יותר ממחיר האנרגיה, הצהרת הרשות מגבילה את היצרנים למספר שקרוב מאוד למחירים שמשולמים ליצרנים כיום בפועל. לא ברור, אם כן, כיצד המהלך אמור לחסוך 400 מיליון שקלים כפי שהצהירה הרשות, אבל בהיעדר מסמכים רשמיים וכן הצגת נתונים שמראים את החישובים שנעשו, לא ברור מה שהביא את הרשות לנתון המדובר ולאמת אותו או את שאר ההחלטות.
פניית פרסה של הרשות
גורם בשוק החשמל אמר ל'דבר' כי למעשה מדובר במעין "פניית פרסה" של הרשות. זאת לאחר שהבינה כי ההגבלה ששאפה אליה בכדי להוזיל את החשמל קשה מידי לביצוע, או לא ריאלית מבחינה כלכלית עבור היצרניות שהמודל העסקי שלהן נסמך על התעריפים הגבוהים יחסית.
בהקשר זה בדצמבר נמכרה תחנת הכוח אשכול, הגדולה והיקרה ביותר, ל'דליה' בסכום של 9 מיליארד שקלים. קבוצת Eshkol Power Energies של חברת דליה אנרגיות זכתה בתחנה במכרז.
כדי לשכנע את החברים השונים בקבוצה להציע את הסכום חסר התקדים ולזכות בתחנה, החברה העריכה את הפוטנציאל של התחנה במגוון גורמים, כגון שטחים לפיתוח עתידי, טכנולוגיית התחנה ועוד. אך השיקול המרכזי עמד על המחיר הצפוי שבו תמכור את החשמל. היות שקבוצת הרכישה הסתמכה על התעריפים ומנגנוני ההגנה הנדיבים שהרשות הציעה, מודל ההשקעה שאמור להחזיר את ההשקעה העצומה ולהוסיף עליה רווחים תוך מספר שנים, התבסס על מחיר החשמל המשוער לאחר תוספות ההגנה השונות, ולא על המחיר התחרותי במשק לבדו.
