"העובדים השעתיים, שהם מלכתחילה העובדים החלשים והעניים יותר במשק, נותרו במהלך המלחמה ללא כל מענה או רשת ביטחון. לא מדובר בקבוצה קטנה, אלא בכ-32% מהעובדים השכירים בישראל", כך אמרה עו"ד הילה שיינוק, מנהלת מחלקת אסטרטגיה ומדיניות בהסתדרות, בפאנל שעסק בסוגיית העובדים השעתיים בכנס אילת ליחסי עבודה שנערך אתמול (רביעי).

לדברי עו"ד שיינוק, כיוון שהיקף התעסוקה של עובדים בשכר שעתי איננו מובטח להם, מעסיקים רבים העדיפו להפחית את היקף עבודתם, במקום להוציא אותם לחל"ת, שעשוי היה לזכות אותם בדמי אבטלה. "עובד שהיה מועסק מדי שבוע 30 שעות בשכר שעתי, פשוט הפחיתו לו את היקף העבודה לחמש שעות בשבוע. כך נמנעה ממנו הזכאות לדמי אבטלה, אבל השכר שלו נפגע משמעותית. העובדים הללו לא קיבלו שום פיצוי מהמדינה. זה חלק מהמשמעות של סירוב המדינה להכיר במודל החל"ת הגמיש, שההסתדרות והמעסיקים המליצו עליו, ושנועד לפצות עובדים על הפחתת היקפי העבודה שלהם".

עו"ד יעל שילוני, שהנחתה את הפאנל, התייחסה לבעייתיות המובנית שבהעסקה שעתית. לדבריה, החקיקה בנושא הוסדרה כבר בשנות ה-50 וה-60, אולם גם בשנים האחרונות נדרשים בתי הדין שוב ושוב לסוגיות העולות מיישום הזכויות הסוציאליות הבסיסיות ביותר כגון זכאות לחופשה ולפיצויי פיטורים. "מי שיישב לקרוא את חוק חופשה שנתית וינסה להבין איך מחשבים אותה לעובד שעתי, צריך לדעת לקרוא רש"י כדי להבין את זה. למומחים קשה להבין את זה, קל וחומר לעובדים שמועסקים כך ומתקשים לעמוד על זכויותיהם, והאמת היא שגם המעסיקים לא תמיד מבינים את זה. המשמעות היא שנוצרות תקלות, אחרת לא היינו מוצאים פסיקות מ-2020 שמפענחות חקיקה שקיימת כבר משנות ה-60".

סמנכ"לית משרד העבודה: "העסקה שעתית נותנת גמישות, אך לפעמים העובדים יכולים להיפגע"

סמנכ"לית אסטרטגיה במשרד העבודה, יפעת סיטרואן, אמרה שהמשרד מבצע בימים אלה בחינה של החקיקה בנושא, וצפוי לצאת בתקופה הקרובה בקול קורא על מנת לקבל חוות דעת בנושא מארגוני העובדים, המעסיקים ומהציבור, לפני שייזמו חקיקה בנושא.

"כשמעסיקים באופן שעתי זה נותן גמישות", אמרה סיטרואן, "לפעמים זה בהסכמה ושני הצדדים מרוצים מזה, ולפעמים זה בא מצד המעסיק, והעובדים עשויים להיפגע מחוסר היציבות התעסוקתית".

סיטרואן הציגה נתונים ממחקר שנעשה במשרד על בסיס נתוני סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיו כ-30% מהעובדים במשק מועסקים באופן שעתי, והדבר בולט יותר בענפים כמו אוכל ואירוח, תעשייה, עובדי ניקיון, נהגי משאיות ובניין. המחקר העלה שעובדים בשכר שעתי משתכרים בממוצע פחות מעובדים בשכר חודשי, גם כשהם מועסקים באותם העיסוקים ובאותו היקף של שעות.

"מצאנו שיש גם מאפיינים סוציולוגיים שבולטים בהעסקה השעתית, כמו עובדים צעירים, סטודנטים שזה גם מתאים להם מהכיוון של הגמישות, ומנגד עובדים מבוגרים לקראת פרישה שדווקא מחפשים את היציבות ולא 'מרוויחים' מהמודל הגמיש הזה". במחקר נמצא שגם חרדים, ערבים ונשים נוטים להיות מועסקים יותר כעובדים שעתיים, גם כשמשווים אותם לעובדים אחרים המועסקים באותם העיסוקים.

סיטרואן ציינה שמשרד העבודה מכיר בכך שמנגנון החישוב של ימי החופשה והמחלה לעובדים שעתיים הוא מורכב מדי, והעובדים מתקשים לעקוב אחריו. "יש צורך ביותר בהירות לעובדים, שיוכלו לזהות בעצמם את הפערים".

"משרד העבודה הוא משרד מאוזן, שלא מייצג לא רק את העובדים או רק את המעסיקים" סיכמה סיטרואן, והבהירה כי גם אם המשרד ייזום תיקונים בחקיקה, אין בכוונתו לבטל לחלוטין את שיטת ההעסקה השעתית. "אנחנו מבקשים לשמור על איזון, על הרווחיות של החברות ועל שוק עבודה יעיל וטוב, אבל כזה שהעובדים בו לא נפגעים".

יו"ר ארגון חברות כוח האדם: "בסוף מסתכלים על העסקה לפי שעות. אם רוצים להעלות שכר, המדינה יכולה לעשות את זה"

יו"ר ארגון החברות לאספקת שירותי משאבי אנוש ומנכ"לית קבוצת תגבור, אורית בנבנישתי, טענה כי לעובדים המועסקים בהעסקה שעתית יש ודאות. "העובדים יודעים בדיוק מה הם אמורים לקבל. דור ה-Y וה-Z לא תמיד רוצים משרה מלאה. הם רוצים להחליט על שעות העבודה שלהם. גם עובד חודשי שלא עושה את המשרה המלאה לא מקבל את השכר המלא. גם במדינת ישראל וגם בעולם, בסוף מסתכלים על העסקה לפי שעות".

לדבריה, נשים רבות מעדיפות העסקה שעתית כי היא מאפשרת עבודה במשרות קטנות יותר. "בעיניי זה מעט מתנשא להגיד שהעובדים הם מוחלשים ולא יודעים מה הזכויות שלהם. אנשים היום יודעים היטב למה הם זכאים, וזה במרחק של חיפוש בגוגל", אמרה, והוסיפה כי עובדים רבים בהעסקה שעתית המועסקים בענף הניקיון עובדים בשירות המגזר הציבורי, והמדינה היא שקובעת בפועל את תנאי העסקתם ואת שכרם. "אם רוצים שרמות השכר שלהם יהיו יותר גבוהות, המדינה יכולה לעשות את זה". האפשרות אכן קיימת: משרד האוצר מעכב מזה כשלוש שנים חתימה על צו הרחבה להסכם של ההסתדרות והמעסיקים להעלאת שכר העובדים בענף הניקיון.

עמדת ההסתדרות: "להוציא מחוץ לחוק העסקה שעתית מעל ותק והיקף שעות מסוים"

שיינוק הציגה ממצאים ממחקר שנערך על ידי פורום ארלוזורוב לבקשת ההסתדרות, שהעלה כי 56% מהעובדים השעתיים בישראל עושים זאת מחוסר ברירה, כיוון שלא מצאו עבודה בתנאים טובים יותר, או משום שזו מתכונת ההעסקה המקובלת במשלח ידם. הוותק הממוצע של עובדים שעתיים במקום עבודתם הוא שבע שנים, לעומת 8.6 שנים לעובדים חודשיים, ומספר ימי העבודה הממוצע שלהם בשבוע הוא 4.5, לעומת חמישה ימים לעובדים חודשיים. "איזו הצדקה יש להעסיק שעתית עובד במשך 7 שנים, שמועסק 4 וחצי ימים בשבוע?".

"כהסתדרות אנחנו סבורים שצריך להוציא מהחוק את האפשרות להעסיק בצורה שעתית עובדים שמועסקים מעל ותק מסוים ומעל היקף שעות מסוים, ככל שהיקף ההעסקה שלהם הוא קבוע. צריך לצמצם את התמריצים להעסקה שעתית פיקטיבית, על ידי השוואת התנאים בין העסקה שעתית להעסקה חודשית. אסור לנו להרשות לעצמנו ששיטת ההעסקה הזו תהפוך נפוצה יותר, כך שיותר ויותר עובדים ישארו חשופים וללא רשתות ביטחון ויציבות".