ט"ו בשבט הגיע ואיתו חוזרות הנטיעות ברחבי הארץ, אחרי שנה קשה לחורש הטבעי בצפון והאטה בנטיעות של עצי פרי. שטח הנטיעות החדשות של עצי יער בשנת תשפ"ד (2023-2024) הסתכם ב-4,465 דונם, לעומת 5,357 דונם בשנת תשפ"ג. 690 דונם מתוך סך הנטיעות השנה ניטעו בשטחים חדשים ו-3,775 דונם ניטעו במסגרת חידוש יערות.

74% מהנטיעות השנה היו מיני חורש וצומח ארץ ישראלי כמו אלונים, אלות, אשלים, שיטים, שיזפים ועצי פרי בוסתן כמו חרובים, תותים, ושקדים. לצד אלה ניטעו גם איקליפטוסים ומינים שונים של  שיחים ותבלינים. 26% מהנטיעות היו של מינים מחטניים כמו אורן ירושלים, אורן קפריסאי, אורן הצנובר, ברוש מצוי וארז.

שטחי הפריחה התמעטו, הדבורים נפגעו

שטחי צמחייה נרחבים בצפון נפגעו מירי של חיזבאללה במהלך השנה האחרונה. יותר מ-200 אלף דונם נשרפו, בהם שטחים חקלאיים, כ-50 אלף דונם של שמורות טבע וכ-30 אלף דונם של שטחי יער. השריפות גרמו להתמעטות שטחי הפריחה והצוף לדבורים, שהן המאביקות העיקריות של מרבית הגידולים החקלאיים.

ביוזמת קרן קימת לישראל והמועצה להאבקה ודבש יינטעו לקראת ט"ו בשבט כ-30 אלף עצים ושיחים צוּפָנִיִים, במיוחד באזורים החקלאיים בשטחי הלחימה שנפגעו קשות בגליל ובנגב המערבי. צמחים צופניים חשובים להאבקה והצוף שהם מפיקים משמש כמזון לדבורים ומסייע לדבורות הדבש בהשגת מזון. במסגרת הפרויקט מגדלת קרן קימת לישראל עשרות אלפי שתילי עצים ושיחים צופניים עבור הדבוראים.

חגי יבלוביץ, מנהל מדור הזרעים בקרן קימת לישראל: "קק"ל מגבירה את שיתוף הפעולה עם המועצה להאבקה ודבש, ומחזקת את פריחת העצים הצופניים למזון עבור דבורת הדבש. בשנים האחרונות נעשה דיוק וייעול של חלוקת הצמחים במטרה לסייע לדבוראים ולענף האבקה והדבש ובו בזמן להנות מהשירות שנותנים לנו העצים כגון קיבוע פחמן, יצירת חמצן, שמירה על הקרקע מסחף ומפלישות, יצירת בית גידול לבעלי חיים ועוד".

שטח הנטיעות החדשות של עצי פרי בשנת תשפ"ד (2024-2023) הסתכם ב-9,753 דונם, לעומת 28,619 דונם בשנת תשפ"ג (2023-2022). מדובר בירידה משמעותית בנטיעות של רוב המטעים (66%), למעט עלייה קלה בנטיעות השקדים, שנובעת ככל הנראה ממיעוט נטיעות חדשות באזורי העימות.

למרות המלחמה, חלה בשנת 2024 ירידה של 1.5% בלבד בתפוקת הפרי במטעים לעומת השנה הקודמת. התפוקה הכוללת של ענף המטעים לשנת 2024 נאמדה בכ-1.38 מיליון טונות. תפוקת פרדסי פרי הדר הייתה כ-435 אלף טונות, שהם 31.6% מסך התפוקה. מדובר בירידה של 17.2% לעומת שנת תשפ"ג. תפוקת שאר המטעים עמדה על 68.4%, כשהבולט שבהם הוא ענף האבוקדו, עם עלייה ניכרת של 43.6% לעומת השנה הקודמת.

בשנים האחרונות היה גידול משמעותי בהיקף נטיעות האבוקדו בגליל העליון ובנגב המערבי. בחמש השנים הקרובות צפויה עלייה של 50% ביבול האבוקדו. לדברי אמיר בכר, מנכ"ל 'אבוקדו גל', היבול במטעי הגליל העליון בעונה הנוכחית עומד על 10,000 טון פרי, מתוכם כ-500 טון מהזן 'אטינגר' שלא נקטפו במועד עקב המלחמה. עם תחילת הפסקת האש חודשה הגישה למטעי האבוקדו סמוכי הגדר בגליל העליון שהכניסה אליהם נאסרה על ידי הצבא. יחד עם זאת, תפעול המטעים מחדש דרש גיוס צוותי עובדים במטע והכשרתם לעבודה.

"עם כניסת הפסקת האש לתוקף התחלנו מרוץ נגד הזמן בניסיון להציל את הפרי שנותר על העצים", אמר בכר, "לצערי, תזמון הקטיף היה מאוחר מדי. איכות הפרי לא אפשרה שיווק ליצוא, מה שגרם לפגיעה בהכנסות המגדלים ובית האריזה".

50 אלף טון יבול מהנגב המערבי: "שנה גדולה למרות המלחמה"

לדברי חנן שור מנהל שותפות 'מטעי השקמה' של הקיבוצים ארז ואור הנר, והמנהל המקצועי של התארגנות מגדלי האבוקדו בדרום, היבול במטעים הדרומיים יגיע השנה לכ-50 אלף טון, כמחצית מהיבול מגיע ממטעי הנגב המערבי בלבד. "היתה שנה גדולה מבחינת יבול, למרות הקשיים של המלחמה", אמר שור, "גם השנה וגם בשנה שעבר היה יבול יחסית גבוה לממוצע". לדבריו, חלק מהמטעים שניטעו בשנים האחרונות הגיעו השנה לניבה והתחילו לתת פרי, והחורף המתון והאביב הנוח סייעו לשפע הפרי.

לעומת זאת, בתפוקת הקליפים – קלמנטינות ומנדרינות – נרשמה ירידה של כ-32% ביבול, בתפוקת הבננות נרשמה ירידה של 18.3% ובתפוקת תפוחי העץ ירידה של 13%. חלק מהירידות נובעות כנראה מחוסר נגישות לשטחי המטעים באזורי העימות בזמן הקטיף.

הסמיכות של מטעי התפוחים לקו הגבול ביישובי הצפון הקשתה על חקלאים רבים לטפל במטעים. לחלק מהשטחים החקלאיים נאסרה הכניסה לצורך דישון, גיזום וריסוס, כמו גם לקטיף של היבול.