"יש לי חלום אחד – להוריד את שעות העבודה במשק" – כך אמר היום (חמישי) שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) בכנס אילת לעבודה.
לדברי בן צור, "אני יודע שהמעסיקים יכעסו עלי. אבל אנחנו עובדים הרבה יותר שעות ממדינות ה-OECD. ממוצע שעות העבודה בארץ עמד על 1892 שעות בשנה. זה 380 שעות יותר מצרפת 360 יותר מגרמניה, 235 שעות יותר מצרפת.
"אני חושב שהפחתת שעות העבודה בישראל בהחלט יכולה להיות המשימה הבאה. שום דבר לא יעשה בכפייה. אני לא אדם שכופה. כשמגיעים להסכמות, לפעמים אדם יוצא ומלוא תאוותו בידו, לפעמים חציה. אבל הוא מגיע לאן שהוא רוצה להגיע."
עוד אמר השר בן צור שיפעל לעיגון השיפוי למעסיקים על ההוצאות הסוציאליות של עובדים במילואים, שהונהג במלחמה, כחקיקה קבועה. "בשיתוף עם המעסיקים תוקן עוול של שנים רבות של שיפוי למעסיקים בגין ההוצאות הסוציאליות שהם מממנים למשרתי המילואים שהוארך כעת בשנה נוספת. נפעל לכך שזה יהיה באופן קבוע, בעזרת השם."
מהלך נוסף שסיפר השר בן צור הוא הקמת ועדת עצמאים במועצת הביטוח הלאומי, שבראשה יעמוד רועי כהן, נשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים.
"צווי הרחבה מקדמים שוויון בין עובדים ותורמים ליציבות"
בן צור התייחס לחשיבות צווי ההרחבה במשק, שהחתימה עליהם נמצאת בסמכותו כשר העבודה, וציין שמאז שבשנתיים מאז כניסתו לתפקיד נחתמו תשעה צווי הרחבה, ולדבריו, בקרוב ייחתמו שניים נוספים אותם לא פירט. "המעסיקים וההסתדרות חותמים הסכם, והחתימה שלי מחילה אותם על כלל המשק, גם על מי שלא מאוגד באיגוד. זה גורם לשוויון בין עובדים, מונע פערים בין עובדים באותו תחום עיסוק. מצמצם תחרות לא הוגנת על חשבון תנאי העבודה. זה יוצר בהירות למעסיקים, מפחית סכסוכי עבודה ותביעות. משפר את תנאי העבודה במשק ומביא לצמיחה כלכלית. בנוסף זה מסייע לגיוס עובדים, שיפור מקצועיות ושימור עובדים. זה מסייע להביא כוח אדם מיומן, כי עובדים שיודעים שיקבלו תנאים משופרים רוצים להגיע לאותם מקומות עבודה.
"הצווים האלה גורמים לכוח אדם איכותי יותר לבוא. חיזוק האמון במעסיק, עובדים מרגישים שהזכויות שלהם נשמרות ונוטים להיות מסורים יותר ולתרום להצלחת הארגון. צו הרחבה לא רק מבטיח תנאים טובים יותר לעובדים אלא גם תורם ליציבות."
שילוב חרדים בתעסוקה: "אתם יכולים לראות באתרי בנייה עובד שהוא אברך חסידי"
על שילוב אוכלוסיות מגוונות בתעסוקה אמר השר בן-צור: "למשרד העבודה יש תוכניות רבות לשילוב בתעסוקה, במטרה להגביר את התעסוקה של גברים חרדים, נשים ערביות וגברים ערבים. אלה מטרות שאנחנו מתמקדים בהן. אחוז הנשים החרדיות בשוק העבודה קרוב לשיעור הנשים הלא-חרדיות. כ-83%. אצל הגברים החרדים זה היה 51%, וגדל ל-55%.
"קבוצות שלמות של הציבור החסידי והציבור הדתי הכללי, שלא היה עובד, נמצאות היום בהכשרות של עמותות פילנתרופיות ובשיתוף עם המשרד והג'וינט. הם לומדים הנדסאות בניין ואדריכלות, הנדסאי היי-טק, ועבודות בניין רטובות. אתם יכולים לראות היום באתרי בנייה עובד שהוא אברך חסידי בלבוש של 'תולדות אהרון' או עם כותונת פסים. והקבלנים אומרים לנו שהם עובדים מצוין וטוב. מאות ואולי אלפי אנשים משובצים באותן עבודות.
"יש לנו תוכניות במשרד הביטחון, עם השב"כ, המוסד וצה"ל, להכשרה של גברים חרדים שעושים שירות צבאי באותם מקומות. כשאני הולך לסייר בגופים ובתעשיות הביטחוניות, הם אומרים, תנו לנו עוד חבר'ה כאלה. אין להם בראש פייסבוק ואינסטגרם. הם מרוכזים כל כולם בעבודה. לא מסתכלים ימינה ושמאלה. גם הנשים וגם הגברים. לתוכנית קודקוד, שמכשירה גברים חרדים ליחידות ההייטק של מערכת הביטחון, ניגשים להתקבל כ-3,500 איש, ומתקבלים רק 300."
"הרגולטור צריך לשמור על האינטרסים של העובדים"
בן-צור הדגיש את מחויבותו לזכויות עובדים: "אני ממשיל את הכלכלה לרכב. השלדה זה ההון האנושי. בלי הון אנושי אין עובדים ואין צרכנים, כמו שבלי שלדה אין רכב. הכוח המניע זה ידע והשכלה. את שתי האקסיומות הללו מבינים בכל העולם, גם בעולם השלישי".
"לרגולטור יש תפקיד מכריע בקביעת היעדים של הכלכלה הלאומית. זה מתחיל מההון האנושי והקניית ידע, השכלה, מיומנויות בהתאם לצרכי המשק וההתפתחויות, וממשיך ביצירת מקומות עבודה. אבל לרגולטור יש תפקיד נוסף שהוא לא זניח בכלכלה צומחת: שמירה על האינטרסים של העובדים. אם באמצעות קביעת שכר מינימום, ימי חופשה והבראה, בטיחות ובריאות והגנה על עובדים. עובד שמגינים עליו התפוקה שלו והחיבור שלו למקום העבודה גבוהה לאין ערוך מאדם חסר זכויות.
"תראו מה קורה בחברות הגדולות בעולם. גוגל, אמזון, מייקרוסופט. הם זיהו את הצורך לתת לעובד הרגשה משפחתית וטובה. שהוא חלק מההווי התרבותי של החברה. ימי תרבות, נופש, הטבות. עובד מסופק יותר הוא עובד הרבה הרבה יותר טוב. וזה תפקידם של ארגוני העובדים בשיתוף פעולה עם המעסיקים. למצוא את הדרך לשפר ולטייב את תנאי העבודה לעובדים כדי שיהיו מחויבים יותר למקומות העבודה".
בן צור הביע תמיכה בהעלאת שכר המינימום במשק: "אמרו לי שזה יגרום לבעיות במשק, ליוקר המחיה. ניסו להפחיד ולאיים עלי. בפועל לא קרה כלום במדינת ישראל ואף אחד לא הושפע."
"אנחנו מזהים התחלה של התאוששות בשוק העבודה"
בן צור התייחס למצבו של שוק העבודה: "הניסיון שלי מלמד שאחרי שבר תמיד יש גאות. הכלכלה היא מטוטלת של עליות וירידות. אחרי הקורונה הייתה גאות וצמיחה יחסית. יצאנו ממשבר הקורונה הרבה יותר טוב ממדינות אחרות בעולם. גם פה אנחנו מזהים התחלה של התאוששות בשוק העבודה הישראלי. אם בתחילת המלחמה האבטלה הייתה גבוהה מאוד, היא מתייצבת. הביקוש לתוצרי התעשייה הביטחונית הוא עצום. יש ביקושים רבים לנשק תוצרת ישראל. השיקום שמובילות מנהלת תקומה ומנהלת הצפון יוצר הזדמנויות רבות להתפתחות ולצמיחה. הבנייה של התשתיות, הבתים, החדשים. ההיי-טק שחזר להתאושש."
על המחלוקת בנושא גיוס חרדים אמר השר בן צור: "אני בן למשפחה שכולה. שני בני דודי אחד איתמר דורון נרצח בפעולת איבה במושב אורה. בחור צעיר יפה תואר. בן דוד שני שלי רב סרן מני בן צור, נהרג בשלום הגליל. היה אב לארבע בנות. איש צבא קבע. אני יודע מה זה שכול. מה חושבות משפחות השכול. חוויתי אצל בני דודי את הזעם והכאב. אנשים לא משתחררים מזה. עם כל זה צריך לדעת דבר אחד. שום דבר בעולם לא יכול להיעשות בכפייה. הכל יהיה בהסכמה. לכן אני מקווה שבאמת תהיה הסכמה בכלל הציבור הישראלי והמערכות השלטוניות ויגמרו את הנושא של חוק הגיוס במהרה, לשביעות רצון כולם."
