מנכ"ל ההסתדרות, דודו בצלאל, ומנכ"ל התאחדות התעשיינים רובי גינל סיפרו על פעילות הארגונים במלחמה, בפאנל שהתקיים היום (חמישי) בכנס אילת לעבודה.
בפאנל שהנחתה מנכ"לית 'דבר' שרית פרידמן סיפר בצלאל: "יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הקים מיד צוות חירום והייתי איתם בקשר כמה שיכולתי, בזמן שגויסתי למילואים. היו המון אנשים בצוות, אבל המתכללים המרכזיים היו סמנכ"לית משאבי האנוש אירית פוריין והסמנכ"לית חסיה בכר, מנהלת מוקד המידע והשירות שלנו. זה שם ששינינו בעבר מ'חדר מצב' והוא חזר שוב להיות חדר מצב אמיתי, ולקבל פניות מהשטח.
"אחד הדברים העיקריים שההסתדרות עשתה בתקופה הזו, זה שדאגנו למאות של מפונים לבתים, במוסדות שלנו, לפני שהמדינה ידעה להתמודד. שבי מיכאלי, יו"ר משען, פתח יחד עם עמרי כהן המנכ"ל את הבית, ונתנו מקום למפונים ולעקורים. גם במכון הבינלאומי למנהיגות בבית ברל נתנו מקומות לינה.
"אחד הדברים הגדולים שעשינו זה שחדר המצב נפתח לכולם. כל מי שפנה קיבל מענה – בכל תחום. החל מהיגיינה אישית ועד זכויות עובדים. שמנו את ענייני האיגוד המקצועי במרכז, כי גם בזה היה צריך לטפל. הלשכה המשפטית נרתמה, והרחבנו את העיסוקים שלנו לכל מה שהיה צריך".
שיתוף פעולה שהתחלנו עם המעסיקים הוא 'חוזרים לצפון'. יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הרימו את הכפפה בפרויקט מדהים. נפגשנו בגליל העליון כדי לחזק את הכלכלה בצפון ובעוטף. דרך העמותות של האיגודים וההסתדרות עצמה, אנחנו מנתבים הרבה מהפעילות והכנסים שלנו לצפון. מלון גליליון, שהחזיק את העובדים שלו במשך שנה וחצי – הוא בתפוסה מלאה, לדעתי לשנה וחצי קדימה. אני רוצה להגיד לדובי כל הכבוד על היוזמה המדהימה הזו, נניע את זה יחד אתכם.
"אני חושב שצריך להתכונן תמיד למשבר הבא. אי אפשר לדעת מה יהיה. לא את הקורונה ולא את המלחמה הזו לא צפינו. צריך להיות ערוכים, והיום אנחנו ערוכים יותר מתמיד, כי אנחנו בסוג של שגרת חירום. אנחנו דרוכים. צריך הרבה מאוד סבלנות, אורך רוח ולזכור בסוף שהעובדים הם המשאב הכי חשוב לנו. צריך לשמור עליהם."
מנכ"ל התאחדות התעשיינים: "רוב הכלים החדשים בתעשייה הגיעו מהעובדים עצמם"
גינל סיפר על פעילות התאחדות התעשיינים: "ב-8 באוקטובר התחלנו לקבל מאות פניות של תעשיינים שלא ידעו מה לעשות. הבעיה העיקרית הייתה מחסור בעובדים, ובעיה נוספת הייתה מפעלים שפעלו תחת אש. מחבלים חדרו גם למפעלי תעשייה, ועובדים חששו להגיע לעבודה, מעבר לעשרות אלפי עובדים שגויסו למילואים. פלסטינים שלא הגיעו.
"פתחנו מיד את מרחב דרום וצפון שיטפלו בפניות של המפעלים, והתרכזנו בשני דברים: קשר מול הממשלה לגיבוש ערוצי סיוע ופיתוח כלים בתוך ההתאחדות. הכלים שפיתחנו כבר בימים הראשונים היו סיוע כספי מהקרן ההדדית, שהיא קרן שביתות שמעניקה מענקים בנושאים שונים. הקרן החליטה להפנות משאבים משמעותיים לטובת המפעלים שסבלו מהמצב הביטחוני. שחררנו 23 מיליון שקלים לרכישת מיגוניות, לכלי רכב ולשיכון עובדים.
"הנושא השני היה הפעולה מול הממשלה, כדי להקל במשהו מול העובדים. קיבלנו היתר להעסקה בשעות ארוכות יותר, עד 14 שעות. הקלות במיסוי לעובדי משמרות. שחרור מהחסימה של הפלסטינים ל-8,000 פלסטינים לתעשיות חיוניות מה שהבטיח המשכיות עסקית. בסופו של דבר סייענו גם למפעלים תחת איום בטחוני. חדר המצב קיבל פניות רבות ממפעלים באזור שדרות שהעובדים שלהם חששו להגיע.
"פעלנו מול רח"ל, פיקוד העורף, הצבא והמשטרה. השתתפנו אפילו בתדריכים כגוף האזרחי היחיד שידע על ההיערכות בשטח. הצלחנו לשחרר יחידות של הצבא שיאבטחו את המפעלים שישבו בדרום, כמו אסם, ספקטרוניק ואחרים, יטהרו אותם ויאבטחו את ההגעה אליהם כדי שהעובדים ירגישו בטוחים. פעלנו להציב מיגוניות איפה שהיה צריך. היה מפעל שפנה לחדר מצב, שהיה צריך לספק חומר לטייסת F-35 ולא יכל להוציא משאית מהמפעל בגלל שהוא פעל בדרום באזור של סיכון ביטחוני. פעלנו מול הצבא והצלחנו להוציא את החומר מהמפעל".
"בחודשים הראשונים חדר המצב המשיך לעבוד, יחד עם האיגודים הענפיים. קיבלנו כ-2,000 פניות בנושא הגעת עובדים, שחרור משאיות, שחרור עובדים קריטיים ממילואים וכמובן פתיחת ערוצים של עובדים זרים והקלות לעובדים פלסטינים שכן נכנסו. בהמשך מעבר לקרן שהקמנו, סייענו רבות לחיילי מילואים שיצאו ממפעלי התעשייה.
"המשכנו בפעילות החירום שלנו, היה חשש ממתקפת טילים מצפון. ראש רח"ל הגיע אלינו וצפה שתהיה עלטה תקשורתית ונפילה של קווי הסלולר. הוצאנו הנחיות למפעלים איך להתמודד. קנינו להתאחדות טלפונים לווייניים, והקמנו חדר מצב במרתף שלשמחתנו לא היה צורך להשתמש בו. עד היום אנחנו מקבלים פניות מהתעשייה בנושאי כוח אדם, הצורך בעובדים זרים שיש שם הרבה בעיות בירוקרטיות שאנחנו מנסים לקדם".
לשאלה מה לדעתו יכול לפתח חוסן ארגוני בעת חירום, אמר גינל: "צריך להקשיב לעובדים ולפתח להם את תחושת הערך. רוב הכלים החדשים בתעשייה הגיעו מהעובדים עצמם. הם בשטח, ולכן יש להם הרעיונות הכי טובים. בקורונה היו מפעלים שהמשטרה רצתה לסגור, ובא עובד והציע לשלוח תעודות של מפעל חיוני. להדפיס, כולל החקיקה הרלוונטיות. חילקנו כ-1,500 תעודות כאלה לעובדים. זו יוזמה שנולדה מהעובדים. צריך לתת לעובדים חופש יצירתי ולפתח אצלם את החשיבות והערך העצמי".
נשיא איגוד לשכות המסחר: "האשמה ביוקר המחיה מונחת לפתחה של הממשלה"
נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, אמר בכנס: "שמתי לעצמי למטרה להחזיר את כבודם האבוד של אנשי העסקים במדינת ישראל, כי בלי עסקים אין מקומות עבודה. אין פרנסה לא לעובדים ולא למגזר הציבורי. זה ברור שאין עסקים בלי עובדים אבל את הצד השני יש נטייה לשכוח. אנשי עסקים בישראל לא זוכים לכבוד הראוי להם. בשיח של יוקר המחייה בשנים האחרונות, כל האשמה מופנית למגזר העסקי, כשרוב האשמה היא לפתחן של ממשלות ישראל. המע"מ על מזון בישראל הוא הגבוה בעולם. באירופה הממוצע הוא 8%, ויש מדינות שיש בהן 0% מע"מ על מזון. אבל בישראל המדינה החליטה לייקר לאזרחים את המזון. הפער בין ישראל לאירופה הוא 20-25%, וזה יושב על המע"מ. הארנונה לעסקים בישראל גבוהה ב-40% מהארנונה לעסקים בעולם ובאירופה. גבוהה פי עשר מהארנונה שאנחנו משלמים על הבתים, ועוד מתפלאים שיקר כאן. מרבית האשמה מונחת לפתחה של מדינת ישראל."
נשיא התאחדות התעשיינים: "העובדים והמעסיקים מחזירים את הערך והצמיחה למדינת ישראל"
נשיא התאחדות התעשיינים ונשיא המגזר העסקי רון תומר, אמר בברכה מצולמת מהודו: "רציתי להיות אתכם בכנס, בגלל החשיבות וכדי להיות ביחד סוף סוף, אחרי האיחוד המרגש בשנה שעברה. אנחנו מובילים משלחת עסקית של 140 אנשי מסחר בראשות שר הכלכלה ניר ברקת, כדי להגביר את המסחר בין ישראל והודו. אני חושב שאנחנו עושים טוב. אני מצדיע לעובדים ולמעסיקים שבארבע השנים האחרונות מחזיקים את הכלכלה, מייצרים את הערך והצמיחה למדינת ישראל". תומר בירך את השופטת ורדה וירט ליבנה על סיום תפקידה כנשיאת בית הדין הארצי לעבודה.
