"ההסתדרות מעולם לא הייתה חזקה ומשפיעה כמו היום. שיתוף הפעולה עם המגזר העסקי הוא מכפיל כוח משמעותי והוא יימשך כך" – כך אמר היום (חמישי) מ"מ יו"ר ההסתדרות, רועי יעקב, בכנס אילת לעבודה.

לדברי יעקב, "ארנון בר-דוד ודובי אמיתי הצליחו ליצור שיתוף פעולה מדהים. זה משמעותי מאוד. אנחנו מגיעים לאוצר ולמשרדים הממשלתיים ביחד וזה נראה אחרת. בכנסת הם רועדים מאיתנו תמיד ובמשרדי הממשלה כשאנחנו באים ביחד אנחנו משיגים הכל – גם לעובדים וגם למעסיקים. יש לנו רצון לשמור על האיזון החשוב שיש בין עובדים ומעסיקים. אני והגר מתאמים בינינו ומשתפים פעולה ודברים תמיד מצליחים."

"חשבנו שהקורונה היתה השיא, ואז הגיעה המלחמה"

יעקב התייחס לפעולת ההסתדרות במלחמה: "בבוקר 8 באוקטובר מדינת ישראל התעוררה למציאות שלא חוותה מאז הקמתה. מציאות של חיילים, אזרחים, הרוגים, חטופים. עוד לא ידענו את גודל האירוע, אבל היה בעיקר כאוס מטורף במשרדי הממשלה ובארגונים הממשלתיים. לתוך הוואקום הזה אנחנו נכנסנו. הגענו ביום ראשון לבניין ההסתדרות עם יו"ר ההסתדרות שהקים מייד צוות חירום עם כל בכירי ההסתדרות. צוות שהתחיל לפעול ולסייע גם למפונים בעוטף וגם לתושבי הצפון. ההסתדרות בנויה מ-29 מרחבים מקריית שמונה ועד אילת, עם עובדים מקצועיים ביותר. ההון האנושי הכי טוב שיש שמטפלים בשגרה ובשותף בעובדים המוחלשים ולא רק. בזמן חירום המרחבים הללו הפכו לראש שמטפל גם במפונים, גם בקהילות השונות ונותנים מענה גם לרשויות כשהמדינה עוד לא הצליחה לתת.

"המבנים שלנו בכפר המכביה, במכון הישראלי למנהיגות בנעמת, משען ועוד הפכו למקומות שיכון למפונים ולא רק מקום לינה – מעטפת שלמה שסייעה גם עם הילדים הקטנים במסגרת בסיסית, אוכל, בגדים כי משפחות שלמות הגיעו בלי כלום. נרתמנו בצורה הכי טובה שיכולה להיות. את המוקד הטלפוני שלנו ויושבת פה חסי, שביום יום מטפל בפניות של מאות ואלפי עובדים במדינת ישראל הפכנו למוקד חירום ותמיכה, גם נפשית. כל עובדי ההסתדרות התנדבו במגוון דרכים, בדגש על הסיוע והתמיכה במילואימניקים. הוצאנו טונות של סחורות לחיילים בצפון ובעזה. רוב רובם של הדברים הגיעו מהשותפים שלנו בהסתדרות שתרמו אבל גם אנחנו בהסתדרות ובעיקר במרחבים הצלחנו לאסוף תרומות רבות. גם ציוד טאקטי לחיילים. יושב פה מנכ"ל ההסתדרות שעשה למעלה ממאה ימי מילואים. דודו עם הצוות שלו בגבעתי שתמרן בין עבודתו כמנכל ההסתדרות וגם בשירות המילואים שלו.

"גם בזירה הבינלאומית, משלחת של ההסתדרות חסמה החלטות אנטי ישראליות בקונגרס הבינלאומי של ארגוני העובדים וביולי האחרון ארנון ואני עם משלחת קשרי החוץ שלנו יצאנו לביקור של ארגוני עובדים בניו-יורק. ישבנו גם עם חברי קונגרס. התקבלנו בצורה מדהימה. מכירים את ההסתדרות ויודעים על הפעילות שלה גם בזירה הבינלאומית וזה חשוב מאוד.

"הקמנו את קרן חרבות ברזל, בסכום כולל של 30 מיליון שקלים מכספי ההסתדרות. זה אירוע משמעותי ביותר. מגרש נוסף שהיינו צריכים לטפל בו זה התאמת שוק העבודה למצב החדש שלא הכרנו. חשבנו שהקורונה הייתה השיא, והגיעה המלחמה. יחד עם המעסיקים – ארנון ודובי נכנסו לעובי הקורה. גיבשנו תוכנית לסיוע כלכלי. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. חוק הגנה על עובדים בשעת חירום. מענה לארגוני עובדים שחוו ירידה משמעותית. הבטחת שכר הוגן לעובדים בעת מלחמה ושני צווי הרחבה משמעותיים ביותר למשרתי המילואים ובנות זוגם.

"ארנון הקים גם צוות סיורים. הסתבבנו בצפון ובדרום תחת אש. הגענו למקומות עבודה, רשויות ומפעלים שעבדו תחת אש כדי לשמוע את הצרכים שלהם. כי גם כמה חודשים אחרי תחילת המלחמה המדינה לא תפקדה מספיק טוב. את הצרכים שעלו ידענו לתרגם אחר כך בהסתדרות למענים. אני זוכר ביקור בתנובה בקריית שמונה. עובדים תחת אש, נכנסים למרחב מוגן עם כל אזעקה ואז חוזרים לפסים לעובד. לא סתם היה פה אוכל בישראל. זה בזכות העובדים המסורים. יש לנו הון אנושי מדהים בישראל. זה העובדים שעבדו במפעלים אבל גם העובדים שהתגייסו למילואים, חלקם שילמו בחייהם, חלקם נפצעו. יש לנו עובדים כאלה גם בהסתדרות.

"הורדנו את רוב גזרות האוצר מסדר היום"

"לפני עשרה חודשים ארנון סיפר לי ששר האוצר קרא לו לשבת על הגזרות שהוא מתכנן להשית על העובדים. הגענו ללשכת שר האוצר לקרייה ושר האוצר הראה לנו על הלוח את כל הגזרות שהוא תכנן על האדם העובד – פגיעה בקרנות השתלמות, בפנסיות, בקצבאות הזקנה, בנכים. הקפאת שכר המינימום. כל הפנטזיות שיש לאוצר בימים רגילים הם שלפו מהמגרות ושמו על הלוח. ארנון הסתכל באדישות ואמר לו, זה נחמד מה שכתבת. נחזיר לך תשובה. יצאנו, יש תמונה שלנו יוצאים רגועים וברקע הקריה. ארנון אמר 'יהיה בסדר. כל הדברים שנכתבו פה – לא יהיו'.

"באמת בשיתוף פעולה עם הפקידים הנהדרים בממונה על השכר וגם קצת באגף תצקציבים הצלחנו לעשות משהו שגם שומר על המשק אבל גם על האדם העובד. את רוב הגזירות הורדנו מסדר היום. אחד הדברים החשובים ביותר הייתה ביטול ההקפאה של שכר המינימום שיעלה באפריל הקרוב. זה דבר מאוד משמעותי – ולצד זה היו לנו גם הישגים מאוד חשובים.

"אני בהסתדרות תשע שנים. יש פה ותיקים ממני. החלום המשמעותי ביותר של ראשי הסתדרות בעבר זה נושא הסופשים הארוכים. גם אני עם ראשי הסתדרות בעבר לא הצלחנו להביא את זה. ודווקא בתוך הכאוס הזה הצלחנו להביא 4 ב-2025 ו-ארבע ב-2026 במגזר הציבורי. ארנון אמר 'זה יהיה'. אמרתי איך בתוך כל המצב הזה והוא התעקש – זה יהיה. ואני מקווה שנצליח להרחיב את זה גם לכל שאר המשק.

"יש את הסכם המסגרת מ-2023 מעט לפני המלחמה. שם הייתה המצאה שצריך ללמד באקדמיה ליחסי עבודה. נושא הקופסאות שאנחנו עד היום עובדים איתם שנותנים לנו מרווח וגמישות. בעיקר בימי חירום, למקומות עבודה שצריכים את הכספים הללו ולא יכולים לקבל אותם במו"מ. דרך הקופסה אנחנו מצליחים להביא הישגים להרבה מאוד מגזרים, לאחיות למנמ"שים ולעוד רבים.

פתחנו את הסופר החברתי, את לומדים ומתקדמים. את מועדון פריינדס, ביחד בשבילך ועוד המון דברים. לפני סיכום אני רוצה להודות לכל מי שעמל על שלושת הימים הנהדרים הללו. אחד הכנסים הטובים עם השתתפות מאוד גדולה. פאנלים מאוד מעניינים. למנכל ההסתדרות דודו בצלאל, ולראש אגף הכלכלה אדם בלומנברג".

"יאיר גולן חיפש את קרובת משפחתי שנעדרה. אנחנו עם אחד"

"סיפור אחרון – ב-7 באוקטובר בחמש בערב, שום דבר לא הכין אותי לשיחת הטלפון שקיבלתי מאביב ברזני, אחות של סתיו ברזאני. בתו של בן דודי היקר. אביב אומרת לי רועי…. סתיו נעדרת. הייתה בנובה ואנחנו לא מוצאים אותה. לא ידעתי בכלל במה מדובר. אני שייך לליכוד והדבר הכי טבעי שיכולתי לעשות זה להתקשר לשר הביטחון. הוא היה עונה לי. לא עשיתי את זה. עשיתי משהו אחר. הקיטוב בעם כל כך מפריע לי וכואב לי. ימין, שמאל, דתיים, חלוניים. אני הליכודניק, דבר ראשון שעשיתי היה להתקשר ליאיר גולן בתיווכו של רזניק. אמרתי לו זה רועי, סיפרתי לו שאנחנו לא מוצאים את בת משפחתי. הוא אמר לי שהוא נוסע עם הג'יפ לחפש אותה. שלושה ימים הוא חיפש אותה. הגופה שלה נמצאה ולקח הרבה זמן לנתח את הגופה ולהבין שזו היא. אבל זה רק ממחיש לכם. חבל כל כך שזה קורה רק ברגעי משבר. אנחנו עם אחד, מדינה אחת. ואנחנו צריכים להישאר ככה. מפה אנחנו נוציא את הבשורה הזו."

"הפרטנר והשותף הכי טוב של ההסתדרות זה דובי אמיתי. תודה על כל מה שאתה עושה. אני רוצה לאחל לחבר, למנטור ולפרטנר שלי יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד החלמה מהירה. אתה חסר פה מאוד. המנהיגות שלך והדרך שאתה מנהיג את ההסתדרות חסרה לנו כאן על הבמה".