
בקיבוץ ניר עוז נשמר שקט מתוח בשעות ההמתנה לשובם של סשה אלכסנדר טרופנוב, שגיא דקל חן ויאיר הורן. השלושה הוחזקו במשך 498 ימים בשבי חמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועה, ושוחררו במסגרת הפעימה השישית לפי הסכם הפסקת האש שנחתם בין ישראל וחמאס.
במחנה רעים, שם התבצעה קליטה ראשונית של השלושה, המתינו מסוקי חיל האוויר במנחת, ויפנו אותם בהמשך לבתי החולים במרכז הארץ. תושבים נרגשים וחברי קהילת ניר עוז הגיעו לקבל את פניהם.
ביניהם יפתח, חבר קיבוץ ניר עוז: "באנו לפה לקבל את פני המשתחררים. ניתן להם את הזמן ואת הפרטיות שלהם. חשוב לנו שיראו את התמיכה, השמחה והציפייה הגדולה שלנו מהקיבוץ ומהמדינה בכלל".
"המדינה שכחה שיש לה אחריות למה שקרה"
"המדינה שכחה שיש לה אחריות למה שקרה", המשיך יפתח, "והיא לא מספיק מסייעת בשיקום הבית. הקיבוץ שלנו חרב ובמקום שישאלו אותנו מה אנחנו צריכים וידאגו לנו אנחנו מוצאים את עצמנו מתווכחים על כל שקל וזה הזוי".
"אנחנו צריכים את הציבור איתנו. לא להרפות, ולדאוג שהעסקה נמשכת עד שכולם חוזרים. עד האחרון שבהם. זה הזוי שאזרחים שהפקירו אותם צריכים להיאבק על זה, אבל אסור לוותר. חייבים לשמור על הלחץ הציבורי, ולדאוג שכולם חוזרים".
"מרגש לראות אותם הולכים. זה מאפשר לנשום מעט"
20 חברי קיבוץ ניר עוז עדיין מוחזקים בשבי. ביניהם, דוד ואריאל קוניו, מתן צנגאוקר, איתן הורן, איציק אלגרט, שירי ביבס וילדיה, אוהד יהלומי, עודד ליפשיץ ופינטה נאטפונג. לוטוס להב, בת 23 מקיבוץ ניר עוז מספרת על המצב המורכב: "זה מאפשר לנשום מעט לרווחה. ועם כל ההתרגשות, אנחנו לא שוכחים שיש עוד המון חטופים שם, ואנחנו מחכים להם, לכולם".
"כמה טוב שבאתם הביתה"
לאחר שיאיר, סשה ושגיא עברו לשטח ישראל, חברי קיבוץ נעמדו בצומת גמא שבדרך לבסיס רעים, כדי שלא יפספסו את השלטים המברכים לכבוד החזרתם הביתה. "זה בוקר מרגש. היה חשש לגבי המצב שלהם", אומרת לוטוס, "אנחנו יודעים שחלקם נחטפו כשהם פצועים. מרגש לראות אותם הולכים ועומדים בעצמם".



