ספיר כהן, זוגתו של סשה טרופנוב ששוחרר מהשבי ופדויית שבי בעצמה ששוחררה בעסקה הראשונה עם חמאס, אמרה הערב (ראשון) בהצהרה ראשונה לתקשורת מאז השבתו בבית החולים שיבא בתל השומר: "אתמול בלילה סשה סיפר לי שבמשך כל הזמן הזה הוא התפלל עליי, שאני לא אחכה לו ואמצא גבר שאני אוהבת. הוא לא רצה שאני אחכה לגבר שאף פעם לא יחזור הביתה. הוא לא האמין שהוא ייצא משם בחיים".

"מאז 7 באוקטובר, הגשמתי את החלומות שבחיים לא ציפיתי שיהיו לי: לחזור הביתה מהשבי בעזה בחיים, ולזכות לחבק שוב את סשה", אמרה כהן, "אלוהים ישמור. אני רוצה להודות היום לכל מי שלקחו חלק בהגשמה הזו, לכל החיילים ומשפחות החללים, שאני חושבת שלקרוא לכם חיילים זה להקטין את מה שאתם עושים באלפי מידות. אתם מודל לחיקוי לכל עם ישראל, מודל שמדגים בצורה מדויקת מה היא אחדות וערבות הדדית ותודה שאתם מראים לבנו שזה אפשרי".

"חודשים ארוכים הרגשתי שאני עדיין סגורה בממ"ד בניר עוז, ורק מחכה ששגיא יבוא להוציא אותי משם. אתמול כשראיתי את שגיא, הרגשתי סוף סוף שאני יכולה לצאת מהממ"ד, ולהתחיל להשתקם"

זוגתו של שגיא דקל חן, אביטל: "אהוב ליבי ואב בנותיי חזר הביתה אחרי 498 ימים בשבי. הוא כאן ממש מעלינו, במחלקה, עומד על הרגליים עם חיוך ענק ושמחה בלב. ב-7 באוקטובר עמדתי בממ"ד עם שתי בנותיי בהריון מתקדם. במשך שעות חיכיתי לשגיא שיחזור אלינו, יפתח את הדלת ויוציא אותנו החוצה. כעבור יממה מצאתי את עצמי עולה לאוטובוס לבד, בלי שגיא, עם שתי ילדות קטנות בדרך למסע הקשה ביותר שאדע בחיי".

אביטל דקל חן, זוגתו של שגיא דקל חן ששוחרר מהשבי, בהצהרה בביה"ח שיבא בתל השומר. "הזכרתי לעצמי שאת המסע הזה אני צועדת עם שגיא. הוא במלחמת קיום, ואני במלחמת תקווה" (צילום: פאולינה פטימר)

"במסע הזה היו כאלה שניסו לומר לי שלא אצלח אותו, והיו כאלה שאמרו שהסוף יהיה טוב. הזכרתי לעצמי שאני צועדת אותו ביחד עם שגיא", היא אמרה, "הוא במלחמת קיום ואני במלחמת תקווה. למרות שכלפי חוץ תפקדתי, שמרתי על העסק ובעיקר שמרתי על הבנות שלנו, אך חודשים ארוכים הרגשתי שאני עדיין סגורה בממ"ד בניר עוז, רק מחכה ששגיא יבוא להוציא אותי משם. אתמול כשראיתי את שגיא, הרגשתי סוף סוף שאני יכולה לצאת מהממ"ד, ולהתחיל להשתקם".