בעקבות עתירת ההסתדרות והתנועה לאיכות השלטון הוציא אתמול (ראשון) בג"צ צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא יגובש נוהל קבוע למינוי משרת נציב שירות המדינה ומדוע שבחירת הנציב לא תיעשה בהליך תחרותי. בית המשפט הזכיר כי צו הביניים שניתן בתחילת דצמבר המקפיא את הליך מינוי נציב שירות המדינה עדיין עומד בתוקפו. הדיון בעתירה ייקבע לתחילת חודש מרץ.
הממשלה מבקשת שאופן מינוי נציב שירות המדינה יעשה על ידי ראש הממשלה, בהליך לא תחרותי – בדומה לאופן בו מונה הנציב הקודם דניאל הרשקוביץ. בהסתדרות, בתנועה לאיכות השלטון ואף היועצת המשפטית לממשלה חוששים כי מנגנון מינוי אישי ופוליטי זה עשוי להביא לפוליטיזציה של השירות הציבורי ולבחירת נציב שאיננו בעל הכישורים המקצועיים לתפקיד.
בין הסמכויות הנתונות לנציב שירות המדינה: העמידה בראש הוועדה שממליצה לממשלה לפטור משרות מסוימות מחובת מכרז; הסמכות להורות על כינוס הוועדה הבוחנת את סיום כהונתם של גורמים בכירים בשירות המדינה הממונים על ידי ועדת איתור; וכן הוא מאשר לבדו תנאי סף ותקן של כל משרה חדשה בשירות המדינה, מכריע בנוגע לתנאי סף וכשירות למשרות שונות שנידונות בוועדות איתור, והגורם המכריע בערעורים באשר לשאלת עמידתם של מועמדים לתפקידים שונים.
בסוף ינואר דחה בג"צ את העתירה נגד מינויו של עו"דרואי כחלון לממלא מקום נציב שירות המדינה, וקיבל את הצעת הפשרה, לפיה כחלון ימונה עד 5 במרץ או עד שימונה נציב קבוע, המוקדם מביניהם. ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה את עו"ד רואי כחלון לתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה למרות התנגדות היועמ"שית גלי בהרב מיארה, כמחליפו של פרופ' דניאל הרשקוביץ, שסיים את תפקידו לאחרונה.
