שני לוחמי המילואים בגדוד 8211, עפר יונג ז"ל וצביקה פרידמן ז"ל, נפלו בקרב שהתחולל בתחילת החודש במחסום תייסיר בצפון השומרון. האירוע, בו נפצעו עוד שמונה חיילים מלבדם, תויג בתור 'פיגוע נוסף', אבל בפועל מדובר היה במתקפה מתוכננת על עמדה צבאית, עם תכנית מבצעית וככל הנראה על בסיס איסוף מודיעין. המחבל, מוחמד דראגמה בן ה-23 מטובאס, הצליח להגיע עד לפתח המוצב מבלי שיבחינו בו. בשעות שאחרי האירוע, קבוצות סגורות של חיילי מילואים ששירתו באזור געשו סביב שאלה אחת: איך לא ראו את זה מגיע?

גורמי שטח בכירים במערכת הביטחונית באזור אמרו ל'דבר' כי בשנתיים האחרונות התריעו מספר פעמים על חולשת אבטחה במחסום תייסיר, וכי הליקויים לא תוקנו. אותם גורמים מבהירים כי העלו את ההתרעות באופן ישיר ללשכתו של מפקד החטיבה שתחתיו היה הפילבוקס עד לאחרונה, אל"מ א'.

מספר ימים לאחר האירוע, דובר צה"ל הכחיש בתגובה לפניית 'דבר' את קיומן של ההתרעות, וטען כי "מרמת החטיבה ומעלה לא מוכרות התרעות בנושא". אך בתגובה נוספת שהתקבלה היום (ראשון) לא הכחישו ולא אישרו את קיומן של ההתרעות, ואמרו כי האירוע עדיין מתוחקר (התגובה המלאה בסוף הכתבה).

לפני מספר שבועות נעשתה חלוקת גזרות מחודשת בין חלק מהחטיבות המרחביות (חטמ"רים) בצה"ל עם הקמת האוגדה המזרחית, ומחסום תייסיר הועבר מחטיבת הבקעה והעמקים לחטמ"ר מנשה, אך ההתרעות הועלו במשך כמעט שנה וחצי בהן אמיר מפקד על החטיבה. בצה"ל מבהירים כי מתבצע תחקיר בנושא, בו לוקחים חלק המח"ט, מפקד האוגדה ואלוף הפיקוד.

בעיית ההתראה

אחת השאלות המרכזיות שעמדו בלב התחקיר הראשוני שפרסם צה"ל שעות ספורות לאחר האירוע, היא כיצד המחבל לא זוהה בשלב מוקדם יותר על-ידי הלוחם שנמצא בתצפית בראש הפילבוקס ואמור להגן על המוצב, ומדוע הוא לא זוהה כבר בשלב ההתגנבות אל המוצב והמארב ללוחמים.

"ההבדל בין אבטחה לשמירה הוא שהמאבטח יוזם את ההגנה והשומר מחכה שהבעיה תגיע אליו כדי לסכל אותה", אומר ל'דבר' גורם ביטחוני שפועל באיו"ש, "אבל צה"ל עדיין תקוע בגישה של מעגלי אבטחה שהתאימו לשנות ה-60 וה-70 עם עמידה סטטית ומעט מאוד אמצעי התרעה שמונעים ועולים שקל וחצי. אם תסתכל על יחידות האבטחה הממלכתיות אתה תראה את זה, אין דבר כזה שיש סריקה רגלית בלי סריקה מוקדמת של רחפן או מצלמות או כל אמצעי אחר".

תמרור אזהרה ופתרונות אפשריים

באשר לפתרונות, הם קיימים בצה"ל וגם בשוק האזרחי, אך בעמדות מהסוג הזה נראה שממעטים להשתמש בהם. במתחמי הגנה כמו פילבוקסים ובסיסי צה"ל, קיים שימוש במצלמות PTZ שמספקות מבט היקפי באיכות גבוהה למרחבים הקרובים והרחוקים. בחלק מהמקרים מתבצע שימוש במצלמות שיכולות לזהות באופן אוטונומי תנועה, גובה, משקל ופרמטרים נוספים, אך נראה שבאירוע זה לא היה שימוש במערכת. גם ביישובים רבים הסמוכים לקווי עימות, נעשה שימוש במערכות מהסוג הזה או מערכות משלימות.

דרך נוספת להגביר את ראיית המרחב בעמדות הסטטיות היא שימוש ברחפנים, שהשימוש בהם בצה"ל גבר מאד מאז תחילת המלחמה. רחפן שעולה לאוויר בסביבת העמדה יכול לשפר את היכולת לזהות סיכונים, ולהתמודד עם נקודות רגישות או בעייתיות לתצפית. יכולת זו חשובה ביתר שאת בכל מה שקשור לסיורים ולחילופי משמרות, בהם הפגיעות גדולה במיוחד והכוחות נמצאים בשטח. בחודשים האחרונים הוקם בית ספר לרחפנים ביחידת לוט"ר, בו חיילי סדיר ומילואים עוברים הכשרה על האמצעים הללו, שבמקרים רבים מאוד מצילים חיים.

המלחמה הובילה לניסיון מחודש לבחון את בניין הכוח של צה"ל, במסגרתו הוקמה ועדת נגל שהגישה המלצות לתוספת בתקציב הביטחון. אך לצד האתגרים האסטרטגיים באיראן, לבנון וסוריה, גם עמדות השמירה הצה"ליות דורשות חשיבה מחודשת.

תגובת דובר צה"ל: "הממצאים בכתבה אינם מהווים תחקיר צה"ל הרשמי. לכשיסוכם, תהיה אפשרות להתייחס לפרטיו ומסקנותיו".