שורדי השבי סובלים מתת-תזונה, איבוד מסת שריר ושומן גוף, ומחלות הרקע שלהם לא טופלו ברציפות. כך אמרה ד"ר מיכל מזרחי, אחראית על הטיפול בשבים באיכילוב, בדיון הבוקר (שני) בוועדת הבריאות של הכנסת. מזרחי הוסיפה כי השבים לא הראו תסמינים של תסמונת ההאכלה המחודשת שעלולים להתרחש כשמטופל חוזר לאכול, כנראה בגלל שהחמאס האכילו אותם לפני השחרור.

על ההשפעות הפסיכולוגיות של השבי, מזרחי אמרה, "ההשפעות משתנות ביחס לתנאים בו שהה בשבי, מי היה איתו בשבי, למצב המשפחה אליה חזר והקהילה אליה חזר". עינב מוזס, כלתו של החוזר משבי גדי מוזס, תיארה את ההשפעה הפסיכולוגית של השבי על חמה: "גדי מדבר על תחושת הפקרה ובגידה מהמדינה, זה צורב את נפשו כמו ההתעללויות של החמאס. צריך הבין את המשמעות של תחושת הבגידה שיקירינו חווים שם. אנחנו פוגעים בנפשם לא פחות מהארגון הרצחני, זה חייב להסתיים ומהר".

ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות (צילום: סוניה גרשפט)

מזרחי ציינה כי ההשפעות הפסיכולוגיות של השבי חלות גם על בני המשפחה של השב. "המשפחה בילתה שנה וחצי במלחמה לשחרור האהוב, הם זקוקים גם הם לטיפול נפשי," היא אמרה. ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת בתי החולים במשרד הבריאות, אמרה כי מרפאות השבים שהקימו בתי החולים מיועדים לטיפול בבני המשפחה של השבים, כולל טיפול פסיכולוגי, וכי גם בקהילה כל משפחה של שב נקשרת לאחות שאחראית על הטיפול של כל המשפחה.

אסנת לבציון-קורח, מנהלת המרכז הרפואי אסף הרופא שמיר בו טופלו השבים ממוצא תאילנדי, סיפרה על השבים התאילנדים, "הם לא מבינים איך מצאו את עצמם, מעיבוד השדות, פתאום בשבי החמאס." לבציון-קורח הוסיפה כי הוטסו מתאילנד רופא ופסיכיאטר שטיפלו בשבים, וציינה לטובה את משרד החוץ שהביא את משפחותיהם של השבים לפגוש אותם בארץ.

הדר בר, תושבת ניר עוז, אמרה בדיון כי אין מספיק מענה בשטח לטיפול לתווך הארוך במשפחות החוזרים. "מה התכנית לשיקום נפשי? משפחות החטופים לא יודעות מה הן צריכות. מי הפרויקטור שאחראי להחזיר את המשפחות לתפקוד?". בתגובה, מזרחי ציינה לטובה את המרפאה הייעודית לשבים מהשבי מניר עוז שהקימה קופת חולים כללית בקרית גת ואמרה כי "תמיד שיתוף פעולה בין משרדי הוא אתגר, אנחנו מנסים להשתפר". פרופ' חגי לוין, ראש תחום הבריאות במטה משפחות החטופים, הדגיש כי משפחות החטופים שנשארו בשבי זקוקות לטיפול גם הן, וכן גם החטופים עצמם שזקוקים להצלה מהשבי.