עינב מוזס, כלתו של גדי מוזס ששוחרר מהשבי, סיפרה הבוקר (שני) בוועדת הבריאות של הכנסת על מצבו הנפשי. "אני יכולה להגיד שמעבר לאירועים הקשים שגדי נאלץ להתמודד איתם ברמה הקוגניטיבית והנפשית, הוא חוזר על המסר של תחושות הבגידה וההפקרה. במילים האלה — הוא חווה ומדבר באותן מילים של הפקרה ובגידה מהמדינה שלו והממשלה", אמרה. "זה צרב ויצרוב את נפשו לא פחות מהתעללויות של הג'יהאד". מוזס אמרה כי היא אינה מתכוונת להשוות בין הממשלה לארגון הטרור הרצחני, "אבל צריך להבין את המשמעות של לחוות את תחושת הבגידה דקה אחרי דקה. הממשלה פוגעת בנפשם לא פחות מהטרור של הארגונים שהם עוברים שם, בגלל תחושת הבגידה הנוראית".
מוזס סיפרה כי שבועיים וחצי לאחר חזרתו של גדי עדיין מוקדם לומר מה השלכות השבי מבחינה פיזית ונפשית. לצד זאת היא סיפרה על מצבן של משפחות החטופים. "ברמה הפרקטית, אנחנו באמת עוד לא במקום שאנחנו יכולים לחזור לעבוד. אני משחזרת את הטראומה שעברתי שנה וארבעה חודשים, שנלחמתי על גדי", אמרה. "אני מבקשת שכל משפחות החטופים, בוודאי המעגל הראשון, יוכרו באופן אוטומטי כנפגעי פעולות איבה כי אנחנו נמצאים בטראומה מתמשכת מעל שנה. גם אחרי שגדי חזר אני מרגישה שאני לא יכולה לחזור לחיים בזמן שנמצאים שם 73 מבני משפחתי, משפחת החטופים".
שמי קלדרון, דודו של עופר קלדרון ששוחרר גם הוא מהשבי, סיפר בדיון על מצבו מאז שב מעזה. "הוא עבר שבוע וקצת לא קלים. שבוע שהתחיל בשפעת קשה, דלקת ריאות קשה, ברמה גבוהה מאוד. הילדים שלו, שכולכם ראיתם מתחבקים איתו, לא יכלו לפגוש אותו. הוא היה בבידוד", אמר. קלדרון הדגיש כי בבית החולים שיבא תל השומר דאגו לעופר היטב ושיפרו את מצבו. "אנחנו, כמשפחה, אומרים: עופר היה עטוף באחיות, ברופאים, באנשים טובים, מה חלילה היה קורה אם זה היה קורה לו במנהרה? מה אז? מה קורה למשפחה שלנו הגדולה שחלקם עדיין שם? מה קורה לבני המשפחה שלהם שנמצאים כאן?"
קלדרון סיפר כי במנהרה ששהה בה עופר לפני כמה חודשים היה משקל, ושם הוא ראה כי איבד 25 ק"ג. "ואז, כשהם (השובים) הבינו שעופר יהיה בין אלה שיצאו, האביסו אותו, והוא נראה כמו שהוא נראה". קלדרון אמר כי עופר "סיפר שהוא אכל ירקות רקובים. לפעמים נתנו לו איזה חצי פיתה עם גבינה. לא ראה אור יום. הוא ראה אור יום כאשר בתו, סער, היתה איתו במנהרה, ולפני שיצא נתנו להם לעלות לשלוש שעות. 484 יום הוא לא ראה אור… מקלחת, כמו ששמעתם, פעם בחודשיים־שלושה. כל הדברים האלה, מעבר לפגיעות הפיזיות, אנחנו לא יודעים מתי ייעצרו".
שי דיקמן, בת דודתה של כרמל גת ז״ל שנרצחה בשבי בספטמבר, אמרה בוועדת הכספים: ״שגיא דקל חן חזר ופגש את ביתו התינוקת. בשבילי הסיפור הסתיים אחרת. אחרי 500 ימים אני רוצה לומר שכל יושבי השולחן הזה ולכל אזרחי מדינת ישראל ברור שארגון הטרור חמאס לא יכול לשלוט בעזתים אבל עכשיו הוא שולט בנו. והוא שולט ב-73 ישראלים. כל עוד האנשים שלנו בידיים שלהם הם שולטים בנו. זה חייב להסתיים. הם שולטים ב-73 אמהות. 11 מהן קיבלו מהחטופים ששבו עכשיו אות חיים על יקיריהם. קיבלו את הידיעה שהבן שלהן אמנם מתחת לאדמה אבל נושם. מה יקרה מחר ומחרתיים? אנחנו רוצים לראות אותם חוזרים הביתה כמו שגיא ולא נרצח במנהרה כמו כרמל״.
עינב צנגאוקר, אמו של מתן החטוף בעזה, אמרה בדיון כי "אין זמן לאף אחד מהחטופים שנשארו שם בחיים. הם מורעבים באופן מכוון, הם מקבלים שם מכות, הם כבולים ברגליים לשלשלאות ברזל והם לא רשאים לעשות צרכים". בדיון בוועדת הכספים פנתה צנגאוקר לשר אבי דיכטר ולחברי הקואליציה ואמרה: "מה קורה לכם? איך אנחנו יכולים לאפשר לזה להמשיך לקרות אחרי התמונות שראינו של החטופים יוצאים וששמענו את העדויות שלהם?".
