הקמת צוות חירום לתגובות קצה של שורדי המסיבות מתעכבת מסיבות תקציביות, יותר משנה וחצי לאחר טבח 7 באוקטובר וכ-4 חודשים אחרי ההתחייבות להקימו, כך נחשף אתמול (שני) בדיון מעקב בוועדה לפניות הציבור בכנסת.
אזהרה: הכתבה עוסקת באובדנות ובמצוקות נפשיות קשות.
שיראל גולן ז"ל, ששרדה את הטבח במסיבת הנובה, לקחה את חייה באוקטובר האחרון, במלאת שנה לאירועי הטבח, בהיותה בת 22 בלבד. במשרד הבריאות הדגישו שעל פי נתוני המשרד, מותה של גולן ז"ל הוא מקרה המוות מאובדנות היחיד שהוגדר רשמית כקשור לטבח במסיבות ב-7 באוקטובר. לאחר האסון התחייב משרד ראש הממשלה, תחת החלטת ממשלה 1459 העוסקת במענים לשורדי המסיבות, על הקמת מוקד חירום ייעודי שיועד להתערב ולטפל במקרי קצה נפשיים ובמניעת אובדנות.
הצוות שיפעיל את המוקד אמור להיות מורכב מאנשי מקצוע של משרד הבריאות, תחת הניהול של משרד הרווחה, שהוסמך לתכלל את המענים לשורדים. משרד הבריאות דיווח שהקמת המוקד מתעכבת בשל אי העברת התקציב ממשרד ראש הממשלה.
"בנינו מודל ויש לנו אנשי מקצוע כדי להפעיל אותו, משרד ראש הממשלה אמור היה לתקצב את הצוות הזה, ועוד לא קיבלנו תקצוב", אמרה בלה בן גרשון, הממונה על טראומה נפשית במשרד הבריאות. "הערכת התקצוב שלנו הייתה 3.5 מיליון שקל". ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), שמרבה לקדם את המענים לשורדי המסיבות, הגיבה בזעם: "זה אמיתי? זה תקציב שתייה במשרד רה"מ לחודש".
משרד הרווחה עדכן שיצר עד כה קשר טלפוני עם יותר ממחצית שורדי המסיבות, 2,700 שורדים מתוך כ-4,400. הילה סופרמן-הרניק, המרכזת את הטיפול בשורדי המסיבות במשרד הרווחה במסגרת תכנית יתד, התייחסה לעיכוב: "אנחנו מכירים את הפנייה, וייבחן האם יש צורך להקצות תקציב לטובת העניין מכספי החלטת הממשלה". אלהרר זעמה: "לא הבנתי, ייבחן אם צריך? ברור שצריך. למה אי אפשר להעביר את הכסף?" סופרמן-הרניק השיבה: "הנושא בבחינה". נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, רועי בבאי: "לא היה דיון בין המשרד למשרד הבריאות בנוגע לצוות חירום נפשי".
מענים חסרים למצוקות נפשיות וכלכליות קשות
65% משורדי המסיבות מפתחים תסמינים של פוסט-טראומה – כך על פי מחקר של אוניברסיטת חיפה ועמותת 'לב בטוח', המספקת תמיכה נפשית לשורדי המסיבות וערכה בחודשים האחרונים סקר נרחב בקרבם. דבריו של אוריאל צימרמן, חובש במד"א, המחישו על המשמעויות: "קשה לי מאוד כל פעם לעלות למשמרות, במיוחד משמרות ערב ולילה, ולמצוא את עצמי מגיע לאדם צעיר שאמא שלו צורחת כי הוא חתך לעצמו את הוורידים כי הוא מנסה לצאת מהכאב הזה. אני מגלה מקום שאני לא יודע להגיב אליו, אלה אירועים שמצטברים".
מבקר המדינה פרסם בשבוע שעבר דו"ח חריף בנוגע למערך בריאות הנפש וטיפולו בנפגעי שבעה באוקטובר. לפי המקר, 20% משורדי המסיבות לא קיבלו פנייה ממשרד הבריאות או מכל גורם אחר לצורך איתור מצוקה ומתן סיוע נפשי. יותר ממחצית מניצולי המסיבות לא קיבלו כלל טיפול נפשי במרכזי החוסן או בקופות החולים כלל בחצי השנה שלאחר הטבח, ורק כרבע מהשורדים קיבלו טיפול והשלימו אותו במרכז החוסן ובקופות החולים שנבדקו. השורדים זכאים ל-36 פגישות עם מטפל במשרד 'נוהל חרדה' של הביטוח הלאומי, אך כמעט כולם (98%) לא השלימו את מכסת הטיפולים.
"סיכמנו עם משרד הבריאות על הקמת שלושה צוותי חירום- דרום, צפון ומרכז, כך שייקח עד חצי שעה להגיע לאדם במצב קצה. טוב שנעשה את זה כבר אתמול", אמר עו"ס עומרי פריש, נשיא ומייסד 'כפר איזון' המטפל בשורדי המסיבות ובצעירי העוטף ואמור לספק שירותי חירום. "אם מישהו חושב שככל שעובר הזמן נראה פחות אובדנות – הוא טועה. המצב הנפשי של מי שאחרי שנה וחצי ויותר לא מצליחים לחזור לרמה סבירה של תפקוד הולך ומחריף, וכך גם המחשבות האובדניות. סכנת האובדנות בקרב השורדים של שבעה באוקטובר לא מתרחקת מאיתנו, היא מתקרבת אלינו".
החובש צימרמן: "היו לי שיחות ארוכות באמבולנס עם אנשים שלא רוצים לפנות לעזרה בגלל הסטיגמה, ואף אחד לא פנה אליהם ושאל מה שלומם. המענה המיידי לשורדים הוא כל כך חשוב, ואני רואה פה כוונה טובה, אבל זה לא מספיק. אנחנו חייבים להבין שזה דבר שהולך ללוות אותנו, וגם אנחנו במד"א צריכים את הבסיס והידע מה לעשות".
נעמה שמואלביץ' מעמותת 'קהילת שבט הנובה' אמרה שלאחרונה העמותה מקבלת פניות רבות על צורך במענה כלכלי. "אנחנו מתמודדים המון בחודשים האחרונים עם מצוקות כלכליות איומות. אנשים מתקשרים אלינו לבקש עזרה, כי ממש אין להם מה לאכול. זו בעיה שחייבים להתייחס אליה, זה כדור שלג שעלול גם להוביל למקרים שדיברנו עליהם".
מי שנמצא במשבר ועלול להיות אובדני, או מכיר אדם במצב כזה – חשוב לפנות לעזרה מקצועית. ניתן לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כגון ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) בטלפון 1201 או סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) באתר האינטרנט
