34,701 עובדים עבדו ב-2023 במשרדי הממשלה, והשכר הממוצע למשרה מלאה של עובדים שאינם בכירים עמד על 18,973 שקלים, כך פרסם היום (שלישי) הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר במסגרת דו"ח השכר השנתי במשרדי הממשלה.

השכר החציוני במשרדי הממשלה ב-2023 עמד על 17,482 ש"ח. עם זאת, ציין הדו"ח כי השכר הממוצע והחציוני ב-2023 הושפעו בין היתר מתשלום מענק חד פעמי של 6,000 ש"ח לעובד, בהתאם להסכם המסגרת שנחתם מול ההסתדרות במגזר הציבורי.

מספר העובדים במשרדי הממשלה ירד ב-1.9% בשנות מגפת הקורונה, מ-2020 עד 2022. מספר המשרות ירד באותה התקופה – 1.5%. מגמה זו התהפכה ב-2023, עם עלייה של 0.6% שהן במספר המשרות והן המספר העובדים. בסך הכול, מספר המשרות ירד ב-0.8% מ-2020 עד 2023, ומספר העובדים ירד ב-1.3% – בעוד אוכלוסיית ישראל צמחה בשנים אלו ב-5.8%.

היקף המשרה הממוצע במשרדי הממשלה עמד ב-2023 על 99% משרה.

כרבע מעובדי משרדי הממשלה מקבלים רכיב השלמה לשכר מינימום כחלק משכר הבסיס שלהם, ובאגף השכר מזהים מגמת עלייה בשיעור העובדים המקבלים רכיב זה. הדבר מביא לכך שבמקרים רבים העלאות של עובדים בדרגה או קידום לתפקידים בכירים יותר כמעט לא באות לידי ביטוי בשכרם, שכן תוספת השכר מתקזזת עם ההפחתה ברכיב ההשלמה לשכר המינימום. כ-60% מהעובדים ששכרם מוגדר כשייך ל"דירוג מנהלי" מקבלים רכיב השלמה לשכר מינימום, ושכרם הממוצע של העובדים שמקבלים רכיב זה הוא כ-14,000 שקלים.

כמעט בכל דירוגי השכר חלו עליות שכר בולטות בשנים 2023-2022, לאחר מספר שנים של קיפאון. בחלקם חלה עלייה של יותר מ-10%. בין הסיבות: חתימת הסכם המסגרת מול ההסתדרות כ-7 שנים לאחר קודמו; חתימת הסכמים קיבוציים נוספים לסקטורים מסוימים בשירות המדינה; ועליית שכר המינימום, שהעלתה את רכיב ההשלמה לשכר מינימום.

העלייה המשמעותית ביותר בשכר (14%) הייתה בשכר קלדניות השופטים, שהן משתכרות השכר הנמוך ביותר במשרדי הממשלה: 12,121 שקלים בממוצע. עליה של 12.3% נרשמה בשכרם של הנדסאים וטכנאים (21,258 שקלים); עליה של 11.3% נרשמה בשכר הממוצע לאקדמאים שאינם בהסכם קיבוצי (16,945 שקלים), ושל 10.8% בשכרם של אקדמאים תחת הסכם קיבוצי (17,980 שקלים); בשכר עובדי לשכות השרים והמנכ"לים נרשמה עלייה של 11.8% (24,420 שקלים).

הסקטור המקבל את השכר הממוצע הגבוה ביותר הוא עובדי המחקר, ששכרם הממוצע עומד על 33,446 ש"ח. שכרם ירד ב-0.7% ב-2023.

עובדת משתכרת 83.5% מעובד 

עובדת במשרה מלאה במשרדי הממשלה משתכרת בממוצע כ-83.5% לעומת עובד. פערי השכר המגדריים נמצאים במגמת ירידה לאורך השנים. ב-2021 חלה נסיגה קלה מצמצום הפערים המגדריים, אך ב-2022 חזרה מגמת הצמצום, אם כי בקצב איטי יותר בהשוואה לעבר.

מנתוני הדו"ח ניתן לראות ששכר הגברים הממוצע גבוה משכרן הממוצע של נשים כמעט בכל הדירוגים במשרדי הממשלה, כשהפערים הגדולים ביותר נרשמי בקרב עובדי שירות החוץ, אקדמאים בהסכם קיבוצי ועובדי מחקר.

פערי השכר בין גברים לנשים נובעים ממספר גורמים, כגון היקף העבודה הנוספת, תעסוקה בדירוגים עם שכר ממוצע גבוה יותר ושיעור גבוה יותר של גברים המאיישים תפקידים בכירים. באגף השכר אמרו שהצטמצמות הפערים בשכר למשרה ובשכר לעובד יכולה להעיד על כך שהבדלים בהיקף המשרה מהווים גורם פחות משמעותי מבעבר לפער שכר מגדרי.

שיעור הנשים המאיישות תפקידים בכירים קטן יותר מחלקן היחסי בקרב כלל העובדים בשירות המדינה בכלל ובמשרדי הממשלה בפרט. מהדו"ח עולה כי קיים קשר חיובי בין שיעור הנשים המועסקות במשרות במדרג בכיר לבין שיעור הנשים המועסקות במדרגי הביניים. באגף השכר הציעו שבניית עתודה של נשים בתפקידי ביניים במשרדי הממשלה השונים עשויה לתרום לשילובן בעמדות בכירות בעתיד.

ברוב המשרדים ערבים ודרוזים הם פחות מעשירית מהעובדים

שיעור המשרות של ערבים ודרוזים במשרדי הממשלה נמוך ממספרם באוכלוסייה העומד על כ-20%, זאת למעט במשרד הפנים, שבו הם מהווים 37% מהעובדים. יעדי הממשלה לייצוג הולם מדברים על ייצוג מינימלי של 10%. המשרדים העומדים ביעד זה הם משרד הרווחה (16%), משרד המשפטים, משרד החינוך ומשרד החקלאות (10%).

שיעור העובדים הערבים והדרוזים עומד על 7-9% ברשות האוכלוסין וההגירה, משרד העבודה, משרד המדע, משרד התרבות והספורט, משרד התחבורה, רשות המיסים, המשרד להגנת הסביבה והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. השיעור עומד על 5-6% במשרד הכלכלה, משרד האנרגיה, משרד התיירות, משרד הבינוי והשיכון, הנהלת בתי המשפט, משרד התקשורת. 3-4% מהעובדים הם ערבים או דרוזים במשרד האוצר, הרשות להגנת הצרכן, משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות, משרד ראש הממשלה והמשרד לביטחון פנים. במשרד החוץ השיעור הוא 2% ובמערך הדיגיטל ובמשרד לשירותי דת – 0%.

הממונה על השכר והסכמי עבודה אפי מלכין: "2023 הייתה שנה של אתגרים מורכבים למגזר הציבורי עוד טרם פרוץ המלחמה, והמלחמה הוסיפה אתגרים חדשים לצד העמקת הקיימים. הדו"ח מבטא את מחויבותנו לשקיפות כלפי הציבור ולניהול מושכל ומבוסס נתונים של המשאבים הציבוריים. נמשיך לפעול בהוגנות ובמקצועיות למען שירות ציבורי חזק ויציב תוך מתן תמורה הולמת לתושבים".