במסמך שהעביר היום (שלישי) ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס, לחברי ועדת החוץ והביטחון, מנוסחת עמדה חד משמעית בנוגע לגיוס חרדים, והתרעה מפני העלויות הגבוהות של מספר גדול של משרתי מילואים באופן קבוע, וכן מאי התעסוקה שנובע מאי-גיוס חרדים.

לפי נתוני אגף התקציבים במשרד האוצר, עלות חודש מילואים עבור משרת בודד עומד על כ-50 אלף שקלים בממוצע. במסמך של האגף ממרץ השנה נאמר שעלות חייל סדיר עומדת על כ-27 אלף ש"ח – פער של כמעט פי 2. שירות מילואים בהיקף נרחב, שאורכו נע בין 50–60 ימים בשנה, יכול להגיע ל-6 מיליארד שקלים.

לפי האגף, היעדרותם של משרתי המילואים לא רק פוגעת בפריון המשק, אלא גם בהם עצמם, עקב קשיים שנובעים מהיעדרות ממושכת מהעבודה, ובנטייה של חלק מהמעסיקים להימנע מהעסקתם בשל חוסר הוודאות לשובם.

"הפסד כפול" 

מגמות אי גיוס החרדים מעמיקות את הפערים הכלכליים ופוגעות במשק, כך לפי המסמך. שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על כ-54% בלבד, עם פערי שכר של כ-50% בהשוואה ליהודים שאינם חרדים. לפי אגף התקציבים, ניסיון העבר מראה כי העלאת גיל הפטור מגיוס לא הובילה לעלייה משמעותית במספר המתגייסים, אלא רק דחתה את כניסתם לשוק העבודה.

במסמך נכתב כי המציאות הכלכלית מחייבת שמתווה הגיוס הנוכחי לא יכיל מנגנון שיביא לפגיעה "שלא לצורך" בהשתלבות חרדים בשוק העבודה: "אין ליישם מודל שיביא לפגיעה בשוק התעסוקה מחד, אך אינו משרת את מטרת הגיוס מאידך".

"על אף שינויים משמעותיים שחלו בגובה גיל הפטור לאורך השנים, החל מגיל 24 ועד לגיל 35, ההסדר לא הביא לגידול בהיקף המתגייסים, כך שההנחה שמנגנון זה ישפיע באופן חיובי על היקפי הגיוס לצה"ל נסתרה באופן עקבי על ידי המציאות. מנגנון זה הטיל במשך שנים רבות משקולת כבדה על יכולתם של גברים חרדים להשתלב בשוק העבודה, באופן שמביא להשלכות רחבות היקף על הכלכלה הישראלית" .

עמדת האוצר היא שהימנעות ממנגנון של קביעת גיל פטור, או לכל הפחות קביעת גיל פטור נמוך, הוא צעד קריטי ליצירת מתווה שמספק מענה לצרכי הבסיס של מדינת ישראל, ולהימנעות ממה שהם מכנים "הפסד כפול", בו חרדים רבים גם לא מתגייסים וגם לא יוצאים לעבודה.

שאלת הסנקציות

אגף התקציבים נדרש להתייחס לשאלת הסנקציות, שמטרתן להניע צעירים חרדים להתגייס. לטענת אנשי האוצר, סנקציות קולקטיביות עלולות להשאיר את המגמה הקיימת שבה כל אחד מחכה לראות מה חברו יעשה, ובינתיים הרוב הגדול יימנע מגיוס.

"שימוש בסנקציות מוסדיות, במסגרתן מתקיימת שלילת תקצוב למסגרות תורניות נגד אי עמידה ביעדי גיוס, צפוי לתרום לתמריצי הפרטים להתגייס לצה"ל באופן מוגבל ביותר", וגם "תמריצים כלכליים חיוביים לא צפויים להביא לשינוי התנהגות אפקטיבי בהיקף נרחב". לפי האגף, לאור הדחיפות במענה מיידי לצורך בהגדלת היקף המשרתים, תנאי הכרחי נוסף הוא הימנעות מקביעת תקופות ביניים מסוגים שונים, כמו תקופת הסתגלות, שלדבריהם יעכבו את החלת המנגנון.

ברירת המחדל תהיה החלת הסנקציות הכלכליות באופן מיידי, עד לעמידה ביעדי הגיוס. לפי המשרד, חידוש ההטבות ללא עמידה ביעד הגיוס של 4,800 חיילים חרדים, הדבר יערער את הקשר בין גיוס לסנקציות כלכליות, ועלול לשדר למועמדים כי הימנעות מגיוס לא תפגע בסיוע הממשלתי גם בעתיד.

הצעת משרד האוצר בנוגע לסנקציות הכלכליות, היא שיש להחיל אותן קודם באופן ישיר על הפרט. למשל: שלילת סבסוד מעונות יום, קצבאות, וסבסוד דיור. מניעת מימון חלופי שעלול לנטרל את השפעת הסנקציות. ויישום מיידי של הסנקציות, מתוך אמונה שדחייתן תפגע בהשגת היעדים. העמדה של אגף התקציבים ברורה: אי גיוס החרדים ושימוש במערך מילואים רחב מדי גורמים נזק כלכלי עצום, ולכן יש צורך בפתרון מיידי וממוקד, שיגדיל את מספר המשרתים בצה"ל וימנע את המשך הפגיעה במשק.