ועדת החוקה סיימה היום (שלישי) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, אך באופוזיציה דורשים להמשיך את הדיון. יו"ר הוועדה שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שיזם את החוק, כינס את הוועדה כדי להשלים את הדיון בנושאים שדנה בהם בדיון הקודם, וסיכם בכך שניתן להגיע להצבעה, זאת למרות התנגדות חברי האופוזיציה היושבים באופן קבוע בוועדה.

לאחר שהסתיים הדיון המעשי, הציע רוטמן למזכירות הוועדה שהדיון הכולל בנושא יסתיים, ובדיון הבא יהיו הסתייגויות והצבעה בלבד. חברי הכנסת גלעד קריב, קארין אלהרר ויואב סגלוביץ' שלחו מכתב ליועצת המשפטית של הכנסת בדרישה להמשיך בדיון מהותי על הצעת החוק, והביעו חשש כי מדובר במהלך שמטרתו "השתלטות פוליטית על התפקיד החשוב של נציב תלונות הציבור על השופטים".

שבעה חברי ועדה, ללא אופוזיציה

לפי הנוסח המוצע, הוועדה לבחירת הנציב תכלול 7 חברים: שר המשפטים, שר העבודה, שופט בדימוס שאותו ימנה שופט בית המשפט העליון, שופט שיבחרו נשיאי בתי המשפט המחוזיים, דיין בדימוס שיבחרו הרבנים הראשיים, הסניגורית הארצית הציבורית, וחבר כנסת שייבחר בדרך שיחליט יו"ר הכנסת – בוועדה או על ידי הכנסת.

השוני לעומת הנוסח הקודם הוא בכך שלא יהיו בוועדה שופט בית הדין לעבודה בדימוס (במקומו יהיה שופט כלשהו בדימוס), יו"ר ועדת החוקה, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ועורך דין מטעם שר המשפטים. כל חבר ועדה יוכל להציע שני מועמדים לתפקיד הנציב, והבחירה תיערך ברוב רגיל של 4 מתוך 7.

רוטמן הסביר: "נוהל העבודה בדרך כלל אוסף הערות, אך במקרה הזה, כיוון שאני היוזם, ראיתי לנכון לכנס דיון נוסף בעקבות הערות שעלו בדיון הקודם". הוא התייחס לשני שינויים עיקריים שנעשו בנוסח: קיצור משך כהונתם של חברי הוועדה ל-4.5 שנים במקום 5, ודרישה לייצוג נשי בוועדה, שעל פיה מבין שני הנציגים שממנים שופטי עליון ונשיאי המחוזי, אחת מהם תהיה אישה.

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה בנוגע לדרישה לייצוג נשי: "אי אפשר להתגבר על העובדה שנשים הן למעלה מ-50% (מהאוכלוסייה, א"ג), ואני לא רואה אפשרות שלא יהיה ייצוג נשי הולם בוועדה כה חשובה". היא גם הציעה: "הבחירות בכנסת צריכות להיות חשאיות, ואם לא, עליך להתחייב שהבחירות לא יהיו בוועדה בראשותך", אמרה לרוטמן.

"האירוע פה מאוד מאוד חמור. יש כאן השתלטות מלאה של הממשלה והקואליציה על התפקיד החשוב של נציב התלונות על השופטים, זה הולך להיות כלי פוליטי נטו", אמר ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים). "הכנסת מקבלת מחצית מהייצוג ביחס לממשלה, איפה עוד יש תקדימים כאלה בחקיקה? יש סירוב לבחירות חשאיות. האופוזיציה איבדה את הייצוג שלה בתהליך. יש שליטה קואליציונית ממשלתית מלאה דה-פקטו. איך אפשר שיהיה יחס של שני שופטים אל מול דיין אחד בייצוג של הוועדה?".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) התנגד למהלך, אך הציע "למנות ממלא מקום בכנסת הנוכחית ולהעביר את התחולה לכנסת הבאה". הוא גם הביע חשש מההשפעה הפוליטית של הצעת החוק ואמר כי "הקואליציה לא רוצה לשבת עם מישהו. בסופו של דבר, יש כאן שליטה קואליציונית מלאה בתהליך המינוי של הנציב".

הדרג המקצועי מתנגד

עו"ד חנית אברהם בכר, מהנהלת בתי המשפט, אמרה: "הצעת החוק פוגעת בעקרון אי-תלות שיפוטית ומחזקת את הפוליטיזציה של המערכת המשפטית". היא גם טענה כי יש להמשיך לפעול לפי ההסדר הקיים ולא לשנות את כללי המשחק תוך כדי תהליך.

עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי לוועדה, הוסיף: "ניתן להגיע לאיזון יותר טוב בהרכב הוועדה. יש פה ייצוג יתר לגורמים שמייצגים פן חלקי בעבודת בתי המשפט", והדגיש את הצורך בהגברת הייצוג המקצועי ואיזון בהצעת המועמדים.

עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועמ"שית, טענה כי המתווה החדש הוא "הפרה בוטה של פסיקה שניתנה על ידי בית המשפט", והסבירה כי כל שינוי בתהליך צריך להיות בתחולה עתידית, ולא להשפיע על מינויים שנעשו עד כה.