רק 1.4% מהשכירים הערבים עובדים בענפי ההייטק לעומת 12.6% מהשכירים היהודים, כך עלה בדיון אתמול (שלישי) בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

"כחצי מיליון איש מועסקים במשרות הייטק במדינת ישראל, מתוכם 5,164 נשים ו-14,148 גברים מהחברה הערבית”, אמר רועי הרצוג, מנהל תחום תעסוקה בהייטק במשרד העבודה. “הנתונים אמנם נמוכים, אך נמצאים בעלייה ביחס לשנים שעברו. משרד העבודה שואף להגיע תוך חמש שנים לכ-14 אלף נשים ערביות שמועסקות בהייטק".

״אנחנו רואים בבירור שהשינוי בחברה הערבית הוא איטי ומאוד מתון ביחס לחברה היהודית", אמר ד"ר אלעד דה מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל. "גם בתוך החברה הערבית אנחנו רואים פערים בין דרוזים, ערבים נוצרים וערבים מוסלמים. בין 2012 ל-2024 יש גידול פי 4 במספר השכירים הערבים בהייטק, אנחנו רואים ניצנים של מגמת גידול חיובית". ד"ר דה מלאך ציין כי הפערים נובעים בעיקר בגלל פערי החינוך מהגיל הרך ועד לאוניברסיטה.

גם פרופ' יוסף משהראווי, ממונה מוסדי על קשרי קהילה עם החברה הערבית באוני' ת"א, הדגיש את פערי החינוך כסיבה לפערי התעסוקה.

בושרא מזאריב, מנכ"לית עמותת סמנא, המכשירה נשים בדואיות לתעסוקה בענפי ההיי-טק קבלה על כך שהממשלה קיצצה בתקציבים. "לצערנו, אין לאנשים ערבים מהצפון כסף לשלם את ההכשרה הזו. בלי התקציב אין לנו איך להכשיר אותם וזו הכשרה יקרה".

יוסף ג’בארין מגבעת חביבה הזכיר כי בבתי ספר רבים בחברה הערבית – לא קיימות מגמות בתחומי המחשב, ההנדסה והטכנולוגיה. ג’בארין ציין גם את החסם התרבותי, כשמרבית המכללות והאוניברסיטאות שמציעות תארים טכניים רחוקות גאוגרפית מכפרים וערים ערביות. הקמפוסים הישראלים, המורכבים בעיקר מהיהודים, זרים תרבותית לתלמידים הערבים הצעירים. ההוראה נעשית בעברית, שהיא השפה השנייה או השלישית של התלמידים הערבים, בה הם לא שולטים ברמה מספקת.