מחלוקת ערכית ומקצועית על הסנקציות לחרדים שלא יתגייסו לצה"ל מלווה בשבועות האחרונים את דיוני ועדת החוץ והביטחון על חוק הגיוס המתגבש. המשנה למנכ"ל משרד הביטחון אמר בדיונים שהסנקציות שמוצעות במתווה הנוכחי מחמירות מספיק, וכך גם מזכיר הממשלה יוסי פוקס וחברי הכנסת החרדים. לעומתם, חברי כנסת מהאופוזיציה, נציגי האוצר, מילואימניקים וחוקרת המכון הישראלי לדמוקרטיה דורשים סנקציות חמורות ואישיות יותר.

הסנקציות במתווה שהציג לוועדה שר הביטחון ישראל כ"ץ כוללות שלילת הטבות מתלמידי ישיבות רק מהשנה השלישית לאי-העמידה ביעד הגיוס, ואפילו דוחות בשנתיים נוספות את הסנקציות המוסדיות על ישיבות שלא גייסו לפחות 15% מהתלמידים שלהן.

חוקרת המכון הישראלי לדמוקרטיה: "במתווה הקיים אין מוטיבציה לגיוס"

עו"ד שלומית רביצקי טור–פז מהמכון הישראלי לדמוקרטיה רואה את הסנקציות בהצעת החוק כחלשות. "הסנקציות המוסדיות שבהצעת החוק הקיימת מתחילות רק לאחר שנתיים רצופות של הפרת החוק", היא אומרת ל'דבר', "בצורה זו אין מוטיבציה לגיוס אפילו אם היעדים המספריים יוכפלו וישולשו".

לדבריה, "בהצעת החוק קיים גם "סעיף מילוט" שמאפשר מסלול עוקף – בשמונה השנים הראשונות להחלת החוק, הסנקציות לא יחולו על ישיבה שגייסה 15% מתלמידיה בשלוש מתוך חמש שנים. צריך גם לזכור שמשרד הביטחון עדיין כולל ביעדים הללו את משרתי השירות האזרחי–ביטחוני". דברים ברוח הזו אמרה רביצקי גם בישיבת הוועדה, אך היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, השיבה "אני לא מכירה את הסעיף הזה ככה, נצטרך לדון על זה".

המשנה למנכ"ל משרד הביטחון: "רוצים להביא את החוק בהסכמה"

המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, קובי בליטשטיין, אמר בדיון הוועדה ש"הסעיף הקיים מספיק מחמיר, לאור הקיצור בשינוי הזמנים שבתחילה דובר על 25 שנים והם קוצרו ל-7 שנים, יחד עם תוספת על סנקציות אישיות. לדבריו, "בהתחשב בזה שמדברים פה על שינוי חברתי מאוד גדול במגזר החרדי אנחנו חושבים שהמספרים האלה גדולים דיים. אנחנו מתעלמים מהעניין המרכזי שעומד פה, השינוי בא להגדיל את כמות המשרתים, ואנחנו את החוק הזה רוצים להביא בהסכמה".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר לבליטשטיין: "לך לדרג המקצועי שניסח את הדברים ותשאל אותו את השאלה הפשוטה: ב-1 ביולי האחרון לא עמדו ב-4,800 מתגייסים, וגם לא בחצי מזה. איך זה משפיע על המוסדות?". בליטשטיין השבי כי "אנחנו גם רוצים להכניס את הסנקציות האישיות, והם מקבלים 20% פחות". 

"במאה ה-18 קאנט פרסם צו קטגורי על המוסריות, כמה זה מוסרי שבזמן שכולם מתגייסים, יש קבוצה שמחליטה לא להתגייס?", שאל אופיר יוגב מתנועת 'המילואימניקים'. "חייבים סנקציות כבדות, ואם זה לא עוזר, אז לאפשר יותר סנקציות. אתמול היה פה נציג צה"ל שנשאל כמה צווים נשלחו ואמר 7,000, והתגייסו כמה מאות. בלי סנקציות אפקטיביות, לא יתגייסו יותר".

מזכיר המשלה נגד האוצר ומשרד המשפטים: "הם באו עם אג'נדה ודרשו מכסות וסנקציות" 

בדיונים הקודמים הציגו באוצר מספר עקרונות שהם רואים כהכרחיים על מנת שהסנקציות יהיו אפקטיביים – שיחולו על הפרט, שיהיו בעלות משקל משמעותי, ושלא ניתן יהיה לעקוף אותם דרך מנגנון אחר. אך מזכיר הממשלה יוסי פוקס, וח"כ יעקב אשר ביקרו אותן. יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) הבהיר השבוע שהחוק יכלול סנקציות אישיות ומוסדיות.

"ככל שהסנקציות האישיות יכללו גם את קצבת האברך, זה בסוף יעבור דרך המוסד. הסנקציה צריכה להיות ברורה ומיידית, כדי שהיא תהיה אפקטיבית היא לא צריכה להיות הדרגתית. בחוק הקודם הסנקציה האישית לא הייתה על הפרק", אמרה נטע בר זיו ממשרד האוצר. "אנחנו צריכים לבחון את הסנקציה של קצבת האברך כסנקציה אישית. נזכיר את העיקרון הכולל שאומר כדי שסנקציה תהיה אפקטיבית היא צריכה לגעת בפרט, ככל שהסנקציה לא נוגעת בפרט באופן ישיר, היא פחות אפקטיבית".

מזכיר הממשלה יוסי פוקס האשים את הדרג המקצועי שחלק על עמדת שרי הממשלה. "משרד המשפטים לא נתן ייעוץ משפטי, ומשרד האוצר לא נתן ייעוץ כלכלי", אמר פוקס, "הם באו עם אג'נדה, ודרשו מכסות וסנקציות". 

גם ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) ביקר את עמדת האוצר: "משרד האוצר, יש דברים כלכליים שאתם מדברים עליהם כי אתם בעלי מקצוע, אבל זו לא רפורמה אלא מגה-רפורמה. כשאתם נותנים הצעות בנושאים האלה, השאלה היא על איזה בסיס ידע אתם מסתמכים?" 

"כשהסנקציות יהיו ללא מגע יד אדם, זה יסייע לאפקטיביות שלהן" 

"חייבות להיות סנקציות מוסדיות ואישיות, אבל הסנקציות האלה חייבות להיות סנקציות שמרוויחות מתגייסים ולא גורעות אותם", אמר ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית). "בעולם החרדי לא גדלו לעולם של עידוד לגיוס, והסנקציות ההדרגתיות הן אלה שיכולות לעודד את הגיוס, במיוחד כשאלה סנקציות שמגיעות עד לשלילה של 80% מימון".

סולומון דיבר על הסנקציות ואמר "כשהסנקציות יהיו ללא מגע יד אדם, זה יסייע לאפקטיביות שלהן. אנחנו צריכים לדעת מתי בדיוק אנחנו מפחיתים, כי אני יודע שלא תהיה עמידה ביעדים כבר מסוף השנה הקודמת, שלב התקצוב או השלילה שלו, ונוכל להגיע לשלילת ההטבות לפני סיום שנת הגיוס". 

"למה אנחנו לא מטילים סנקציות על מוסדות שמחנכים להיפך מגיוס?", שאל ח"כ שטרן. אדלשטיין השיב לו: "אני לא יודע עד כמה המדינה צריכה להתערב, ואני לא כזה ליברטריאן גדול. כמי שעסק בתחום החינוך לפני הפוליטיקה, ראיתי מנהלי בתי ספר שאם הביאו להם תנ"ך הם התייחסו לזה כאילו הביאו להם חתיכת חזיר". ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) שהיה בעצמו מנהל בית ספר בעבר, השיב "הם היו בטלים בשישים, כולנו הלכנו לניחומי אבלים של אותם בתי ספר". 

הוויכוח: עד כמה להתייעץ עם הרבנים 

ח"כ כהן דרש מחברי הוועדה לקבל החלטות ולא לחשוש מעמדות הרבנים החרדים. "קאנט אמר שאם אתה הופך את עצמך לתולעת האדמה, אל תתפלא שדורכים עליך. כל פעם שאנחנו מזכירים את הרבנים פה אני מרגיש כמו תולעת האדמה. אתה לא יכול לשבת פה ולהגיד 'אין מספיק שיח', תפקידנו לחוקק. זה שאנחנו כל הזמן מתנצלים, מתחננים וחושבים מה יגידו הרבנים, מסיט אותנו מהכיוון שאנחנו צריכים ללכת".  

"אני ציטטתי את שר הביטחון, שציטט את הרמטכ"ל", הגיב לו בליטשטיין, "וכולנו יודעים שצה"ל בשיח עם הציבור החרדי".

ח"כ שטרן הגיב ודיבר על תקופת כהונתו כראש אכ"א. "אכן הלכתי לרבנים, ויש צורך של התמיכה שלהם, אבל אנחנו רק רואים עמדות נגדיות שלהם", אמר שטרן. "אז אם נמשיך להגיד שצריך להיתלות בסנקציות כאלה או אחרות, והם פתאום יגידו שהם מוכנים לגיוס? זה לא יקרה".  

"בתקופה שהייתי שר הבריאות הלכתי לרבנים ואמרו 'איזו בושה, שר בישראל הולך להתחנן'", אמר אדלשטיין על תקופת הקורונה. "אבל הלכתי אליהם ולא התחננתי שיתחסנו או שיחבשו מסכות. התייעצתי איתם איך נכון להביא חיסונים ולדאוג לחבישת מסכות. אז דווקא הדיון על הסנקציות ואיך לעשות אותן הוא נכון בעיני".