ביום ראשון, 2 במרץ, למעלה מ-60 אלף מתושבי הצפון המפונים צפויים לחזור לביתם. החלטת הממשלה 2677, מתחילת ינואר, הסדירה את מערך המענקים אותם יקבלו התושבים שיבחרו לחזור, אך נכון להיום ׁ(חמישי), אין שום ודאות מתי ואיך יוכלו התושבים לקבל אותם. בהתאם לכתוב בהחלטת הממשלה, ובדומה לאופן שבו המדינה העבירה את המענקים למפוני הדרום במרץ 2024, החשב הכללי נדרש לייצר בחודש האחרון את האפשרות הביורוקרטית לביטוח הלאומי לקבל את הכסף מהמדינה, אך זו טרם קרתה, ולא ידוע מתי תקרה.
בדיקת 'דבר' ניסתה להבין את המקור לאי-הוודאות בנוגע למענקים. משרד התיירות, שמנהל את מערך הפינויים, הפנה את האחריות למשרד האוצר ולשר לענייני השיקום, זאב אלקין. במשרד האוצר עצמו, שהחשב שלו קיבל את האחריות ליצירת המתווה, טענו שהאחריות להוצאתו לפועל היא אצל השר אלקין, אך במשרדו טרם התקבלה תגובה.
בעוד המשרדים מתווכחים ביניהם כיצד יעבור הכסף, עד השלמת התהליך הבירוקרטי, הביטוח הלאומי לא יוכל לקדם את הקמתו של פורטל שבו תושבים המבקשים לחזור הביתה יוכלו להגיש בקשה לקבלת מענק חד-פעמי, בגובה של עד 15,360 ₪ למבוגר, ובקשה נפרדת למענק עזובה – פיצוי על פגיעות עקיפות לרכוש בעקבות הפינוי הממושך, בסכום של עד 10,000 שקלים למבוגר.
תמרה קליש, תושבת קריית שמונה, סיפרה ל'דבר': "אני חוזרת הביתה עם מינוס בבנק, ללא עבודה קבועה ובלי לדעת מתי ואיך המדינה תעזור". לדבריה, לה ולבני משפחתה, שגרים בעיר ובמושבים מסביבה, הכסף שהבטיחה המדינה נועד לספק רשת ביטחון לחודשים הראשונים לאחר החזרה. "אנחנו כולנו נחזור בכל מקרה, אין לי את היכולת לממן חיים מחוץ לקריית שמונה. פשוט חבל שההבטחות הבסיסיות האלו תמיד מקודמות רק באיומים".
בתוך כך, המועצה המקומית מטולה עתרה לבג"ץ בבקשה שיורה לממשלה להחריג את תושבי המושבה שבאצבע הגליל מההחלטה להחזירם לבתיהם החל מ-1 במרץ ולאפשר להם להמשיך להיות מפונים. לטענת המועצה, מעל 70% ממבני היישוב נפגעו והתשתיות אינן מאפשרות חזרה לשגרת חיים תקינה. מלבד הבתים ההרוסים, צוין כי מערכת החינוך בעיר אינה מתפקדת, מרכזי הבריאות ושירותי התושב טרם חודשו, ואלו מבין התושבים שיחזרו ייאלצו לקבל שירותים ביישובים אחרים.
תושב מטולה, אריה מור, אמר: "רוצים להחזיר אותנו להפצצות וחיים בעיר רפאים". מור עצמו חזר ליישוב עם תחילת הפסקת האש בדצמבר, אך משפחתו טרם מוכנה לחזרה, בין היתר בשל היעדר מסגרות חינוכיות. "רוצים שנצלם פה תמונת ניצחון ביישוב שאי אפשר לחיות בו. כל כך קשה לאפשר למועצה עוד מספר חודשים של הכנות? מה הדחיפות?".
ראש המועצה, דוד אזולאי, מתח ביקורת נוקבת על השר אלקין, בטענה שאינו דוחה את השיבה ליישוב מטעמים כלכליים. "במקום לכופף את אנשי מס רכוש שלא יתנו הערכה על כך שמטולה לא יכולה לחזור בראשון במרץ – שיתעסק באיך באמת מסייעים לתושבים שעקורים מבתיהם כמעט שנה וחצי", אמר אזולאי.
לאורך החודשיים האחרונים, אלקין ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' דיברו על אפשרות להחרגת מטולה, וכן קיבוץ מנרה ומושב אביבים, ממתווה החזרה הכללי של יישובי הצפון בשל המצב הביטחוני באזור והנזק הכבד לתשתיות ולמבנים. גם במנרה ואביבים הנזק עומד על היקפים דומים, באופן יחסי, לזה של מטולה. החלטת הממשלה מחודש ינואר התייחסה למצב זה ואפשרה למקבלי ההחלטות להחריג יישובים מהחובה לחזור אם יימצאו לא מתאימים לשיבה, אך בסופו של דבר, האוצר והשרים החליטו לדבוק בהחלטת הצבא שאין מניעה ביטחונית לחזרה ליישובים, ולאפשר למשפחות שבתיהן ניזוקו לקבל מענק כספי ממס רכוש עבור מימון שהות מחוץ ליישוב עד גמר השיפוצים.
בקריית שמונה, שם שלוחות בתי הספר שמחוץ לעיר צפויות להיסגר, העירייה ממשיכה לדרוש מהמדינה לדחות את החזרה. לטענת ראש העיר, אביחי שטרן, מערכת החינוך בעיר אינה ערוכה לקבלת התלמידים בשל מחסור חמור באנשי חינוך. תלמידים שנותרו בתל אביב יפוזרו בין בתי ספר בעיר, ואלו שנותרו בטבריה ייאלצו לנסוע מדי יום בהסעות לקריית שמונה.
שטרן הגיש בג"ץ בנושא לפני שבועיים, אך העניין רחוק מלקבל מענה. "בשלטון מכירים את המצב אבל מנסים להחזיר תושבים בכוח", אמר שטרן, שעד לפני חודשיים הובטח לו שמוקדי החינוך העורפיים ימשיכו לפעול עד סוף שנת הלימודים, כדי לא לפגוע ברציפות הלימודית של התלמידים שמשפחותיהם יבחרו לחזור רק בקיץ ולאפשר חזרה טובה יותר לשגרת החינוך בעיר. אך בשל מחסור במורים לתחזוק מספר מוקדי פינוי, משרד החינוך חזר בו, וכעת בעיר מתכוננים להפעלת בתי הספר בתנאים מצומצמים.
