תאקדום (התקדמות), התוכנית החמש-שנתית לצמצום הפערים ופיתוח החברה הערבית, עליה החליטה ממשלת השינוי, נתקלת במכשולים רבים מצד הממשלה. מסתמן שהמלחמה, שדרשה מציאת מקורות תקציביים, היוותה תירוץ לקיצוץ נרחב בתקציבים לחברה הערבית. הוועדה המתמדת לפיקוח על התוכנית, בראשות השרה לשוויון חברתי מאי גולן, לא כונסה במהלך שנת 2024. בינתיים, הרשויות הערביות מתקשות לעבור ממשבר הפשיעה לצמיחה.

השרה לשוויון חברתי מאי גולן (הליכוד) לא כינסה במהלך כל שנת 2024 את הוועדה המתמדת שמפקחת על יישום התוכנית החמש-שנתית במשרדי הממשלה. הוועדה, שאמורה להתכנס כל רבעון, פעלה תחת השרה לשעבר מירב כהן (יש עתיד) ולאחר הבחירות המשיכה להתכנס גם תחת השר לשעבר עמיחי שיקלי (הליכוד). כשגולן החלה בכהונתה, היא השעתה את קיום הוועדה בטענה שכספי התוכנית מגיעים לגורמים עברייניים בחברה הערבית, ואמרה שתקים צוות שיבחן את הנושא. הגורמים המקצועיים במשרדה התנגדו לטענותיה, ובתקופה זו היא פיטרה בכירים, ביניהם את מנכ"ל המשרד.

המלחמה וצורכיה הכלכליים הובילו לקיצוץ רוחבי של 5% במשרדי הממשלה, קיצוץ שבפועל חל רק בחלק מהמשרדים. הקיצוץ בתוכנית החומש של החברה הערבית היה גבוה פי שלושה, בשיעור של 15%. "קשה עד בלתי אפשרי להסביר מקצועית את הצעד הזה", מסביר ל'דבר' עופר דגן, מנכ"ל משותף בעמותת סיכוי-אופוק, לקידום חברה שוויונית ומשותפת בין האזרחים הערבים והיהודים במדינה. "הנימוק לקיצוצים הרוחביים היה שחשוב להראות לשווקים אחריות פיסקלית ולשמור על מנועי צמיחה. התוכניות שקוצצו הן ממנועי הצמיחה הדרמטיים במדינה. הן מכניסות כוח אדם שלא נמצא בשוק התעסוקה לעבודה. אין לזה כל רציונל, לא כלכלי ולא מקצועי".

גם בדרג המקצועי יש הסכמה על התרומה הכלכלית של קידום החברה הערבית. חסאן טואפרה, ראש הרשות האמונה על החברה הערבית במשרד לשוויון חברתי, הציג את ממצאי הרשות בדיון מיוחד בכנסת על תקציבים לחברה הערבית שהתקיים ביום שלישי: "בעשור האחרון נרשם גידול משמעותי בהשתלבות החברה הערבית בשוק התעסוקה, בהשכלה הגבוהה, בשנות לימוד. הגידול המשמעותי ביותר בשכר מכל האוכלוסיות היה בחברה הערבית, והוא מוערך ב-40 מיליארד שקלים בשנה. התוצאה היא שכל שקל שהממשלה משקיעה מחזיר את עצמו כמעט פי 20". נגיד בנק ישראל הצביע גם הוא על התרומה הכלכלית האדירה לישראל בהשקעה בחברה הערבית.

"למעשה, יש פגיעה חמורה של הממשלה בתוכנית", טוען דגן. "גם מצד הקיצוץ במשאבים וגם במנגנון שנבנה כדי לתכלל וליישם את התוכנית. אנחנו מבינים שהסיבות לצעדים האלה הן פוליטיות כלפי החברה הערבית. כדי שתוכנית כזו תיושם, צריך לא רק החלטה וכסף אלא גם רוח גבית למשרדים ולרשויות מהממשלה". עד היום לא נמצאו הוכחות לטענות גולן על זליגת התקציבים למקורות עברייניים.

בתחילת המלחמה הוקם מוקד חירום ייחודי לחברה הערבית, המתכלל את הפעילות בין הרשויות והמשרדים השונים. המוקד נסגר על ידי השרה גולן בטענה שהמשרדים האחרים כבר נותנים את כל המענים. טענה זו תמוהה מהסיבה שהמשרד לשוויון חברתי, במהותו, אמור לוודא את פעולת המשרדים האחרים בתחומי העיסוק שלו, כמו החברה הערבית. בנוסף, החברה הערבית סבלה מבעיות רבות במלחמה, בהן חוסר קיצוני במיגון, שגרר אחריו שיעורי תמותה גבוהים בהרבה מהחברה היהודית מירי טילים ומנפילות כטב"מים.

החברה הערבית סובלת כבר שנים מתת-פיתוח וחוסר השקעה מצד המדינה. החלטת הממשלה "תאקדום" של ממשלת השינוי יצאה לפועל בסוף שנת 2021 ויצרה שינוי בשטח, כהמשך של תוכניות קודמות. לפי נתוני עמותת סיכוי-אופוק, תקציבים לחברה הערבית העלו את תעסוקת הנשים הערביות מ-33% לכ-45%, צמצמו ב-19% את הפערים בתחולת העוני בין יהודים לערבים והכפילו את שיעור הסטודנטים הערבים.

תוכנית החומש היא רב-משרדית ונוגעת בתחומי חיים רבים בחברה הערבית שזקוקים לקידום, בהם תחבורה, תשתיות, חינוך ובריאות. בתוכנית ניתן דגש מרכזי לתעסוקה, הכשרה מקצועית והשכלה גבוהה. בסך הכול הוקצו 26.7 מיליארד שקלים לפריסה בחמש שנות התוכנית. מדובר בסכום משמעותי, שאפשר התחלה של תהליך צמצום הפערים, אך לא לחלוטין. "במיפוי שערכנו ב-2013 גילינו שחסר תקציב של 60 מיליארד שקלים כדי להשתוות לחברה היהודית, היום זה עלה ל-100 מיליארד".

מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי שיעור ביצוע המשימות שאינן תקציביות כחלק מהתוכנית ירד מ-90% ב-2022 ל-77% ב-2023. מבחינת הקצאות תקציבים הייתה ירידה בשנת 2023 מ-5.9 מיליארד שקלים ל-3.6 מיליארד, ירידה של כמעט 40%. שיעור הניצול של כלל תקציבי תוכנית החומש נכון לסוף 2023 נמוך רק במעט מה-40% שהיו אמורים להיות מנוצלים עד לנקודה זו, ועומד על 36%. ברוב תחומי התוכנית, 36 מתוך 52, יש תת-מיצוי, ובשלושה תחומים לא הוקצו תקציבים כלל. נתוני הביצוע התקציבי של שנים אלה חסרים, וכן נתונים באופן כללי על שנת 2024. חלק מהיעדר הנתונים נובע מאי כינוס הוועדה המתמדת.

בדיון בכנסת ביום שלישי, יו"ר ארגון ראשי הרשויות הערביות וראש עיריית סח'נין, מאזן גנאים, הביע את הדאגה מהידרדרות המצב ברשויות: "כחברה חרטנו על דגלנו חינוך, ספורט, רווחה. במה אנחנו מתעסקים היום? בפשע, אלימות וסחר באמל"ח. החברה הערבית לא נמצאת על שולחנה של ממשלת ישראל". מוניר זבידאת, ראש המועצה המקומית בסמת טבעון, הצביע על החסמים בפיתוח המקומי: "המועצות שלנו נמצאות באשכול סוציו-אקונומי 1-3 ואנחנו מתבססים על מענק איזון, אבל אנחנו רוצים להשתחרר מזה".

מטעם השרה לשוויון חברתי מאי גולן נמסר: "הוועדה המתמדת לא תכונס עד הופעת נתוני הביצוע במערכות הכספיות של המדינה על מנת שנוכל לקבל החלטות מושכלות ומקצועיות. השרה רואה חשיבות עליונה בסיוע ומתן מענה לאוכלוסיות שונות ומחובתה כנבחרת ציבור לפקח על העברות הכספים. בניגוד לתקופות אחרות במשרד, השרה גולן איננה חותמת גומי להעברות אלו ובכוונתה להבטיח כי כל שקל שישולם אכן אכן לאוכלוסיית הקצה ולא לגורמים אחרים".