אברה מנגיסטו שוחרר היום (שבת) מהשבי לאחר 11 שנים. בנקודת הצפייה המשותפת באשקלון מתרכזים עשרות פעילים, שבמשך השנים מלווים את המאבק למען שחרורו מאז שנתפס בידי חמאס בעזה ב-2014. "הייתי בת 8 כשהוא עבר את הגדר", אומרת רוני קרבליו תושבת אשקלון וקומונרית בשומר הצעיר, "אני מאושרת בשביל המשפחה שלו".
אביגיל מנגיסטו, רוני קרבליו וחן עזרא, קומונריות בשומר הצעיר, גדלו באשקלון בקן עתיקות, השכונה בה נולד וגדל אברה. הן הגיעו היום לראות את רגע השחרור שלו ביחד: "הייתי בת 8 כשהוא עבר את הגדר", אומרת קרבליו. "יש לי שם משפחה דומה, אז כל הזמן מניחים שאנחנו קרובים", מוסיפה מנגיסטו, "אני מאושרת שהוא חזר. בעיקר בשביל המשפחה, ועבור החברה הישראלית". עזרא מוסיפה: "זו הרגשה ממש מוזרה שהוא פה".
אוראל שטרית, מייסדת 'סופרים את אברה', וגיל אליאס, קרוב משפחה ונציג במטה משפחות החטופים, שהגיעו לצפייה המשותפת, העידו שהם לא בשיא ההתרגשות. חברי גרעין אדיס של הנוער העובד והלומד הגיעו יחד, לראות ולהתרגש.
הפעיל החברתי יאיו אברהם, היה מהראשונים שהעלו את היעדרותו של אברה לתודעה הציבורית. גם הוא נכח בצפייה המשותפת באשקלון: "זה יום עם רגשות מעורבים. אנחנו שמחים מאוד, אבל זה לא יסתיים פה, המאבק שלו רק מתחיל. קשה לשכוח מה היה צריך לקרות כדי שהוא יחזור, מדינת ישראל לא השכילה להביא אותו לפני".
אביבה גוואדה, עובדת מנהל: "כל הלילה בכיתי על שירי (ביבס). אני מתרגשת, אני מקווה שכל החטופים יחזרו בחיים. תודה לאלוהים, אברה מנגיסטו חוזר אחרי כמעט 11 שנה. הילדים שלי היו יוצאים להפגנות לשחרורו. זה לא משנה איך הוא הלך (וחצה את הגדר לרצועה), אם הוא היה בסדר לא היה הולך".






