"זה שבוע של סערת רגשות. 505 ימים של דאגה, לחץ וחוסר ודאות מתנקזים לרגע הזה", אומרת רוני שדה, חברתו של עומר ונקרט, בחצר בגדרה שם התאספו כ-30 מחבריו לצפייה משותפת בשחרורו. "כל כך דאגנו לו כל הזמן הזה. לראות אותו עומד, כמו עומר. עם חיוך. עושה צחוקים מול המחבלים הארורים האלה, רק לזה חיכינו". את הדירה בה התכנסו חבריו של עומר ונקרט, לא קשה לזהות. מוסיקת דאנס וטראנס בוקעת מתוכה, מפרה את השקט בשכונה הגדרתית בבוקר יום שבת. "עומר מאוד אוהב מסיבות, רקדנו בשבילנו".

"שמחה גדולה שמהולה בעצב"

רוני תיארה את התחושות ברגעים שאחרי השחרור: "זו הקלה ענקית, כל כך דאגנו לו. ופתאום לראות אותו עומד, כמו עומר. עם חיוך. עושה צחוקים מול המחבלים הארורים האלה. רק לזה חיכינו. ועדיין הלב שלי ושל כולנו עם משפחת ביבס, זו שמחה גדולה שמהולה בעצב. נמשיך להילחם עד שאחרון החטופים יחזור".

ונקרט נחטף ממיגונית סמוך למסיבת הנובה. לאירוע הגיע יחד עם קים דמתי ז"ל, חברתו, שנרצחה באותו יום. ונקרט, חולה במחלת הקוליטיס, מחלת מעיים מסכנת חיים הדורשת טיפול תרופתי קבוע, ולכן נכלל ברשימת הפעימה הראשונה. ביום ה-54 למלחמה התקבל ממנו אות חיים, עם שחרורו של החטוף ליאם אור. כבר אז דווח שירד למשקל גוף נמוך ביותר, וכי התזונה שלו באותם הימים התבססה על שלושה תמרים ביום, שעשויה להיות מסוכנת עבורו בשל מחלתו.

"Never too late"

עומר בנם של ניבה ושי, בחמש השנים האחרונות הוא עבד בקריית עקרון. הוא היה אמור להתחיל קורס מסעדנות, אוהב לבלות ולרקוד, והפיק ליין מסיבות עם חבריו בשם Never too late. "אתמול הגענו ביחד עם כל החברים להיות עם ההורים שלו", רוני מוסיפה, "לחזק אותם בפעם האחרונה, עד המפגש עם עומר".

"אני חברה של ניבה, אימא של עומר, כבר הרבה שנים. מאז שעידו נפל מאוד התקרבנו, ומאז החטיפה של עומר, החיים סיוט. כל כך חיכינו לרגע הזה. הצהרנו לא פעם שאנחנו מוכנים שישחררו את המחבלים שרצחו את עידו ז"ל, העיקר שעומר יחזור בחיים"

עינב ברוך, אימו של סמ"ר עידו ברוך ז"ל שנפל בפעילות מבצעית בשומרון באוקטובר 2022, וחברתה של ניבה אימו של עומר שנים רבות, מספרת על החברות בין עידו לעומר. לדבריה היו חברים מאוד טובים, ולמדו ביחד מכיתה ה' ועד י"ב: "הבית שלנו תמיד היה פתוח, ועומר היה מגיע לכאן המון", היא מספרת, ומראה את התמונות המשותפות הרבות של השניים בחדר ההנצחה הקטן שבדירה.

"אני חברה של ניבה אימא של עומר כבר הרבה שנים. מאז שעידו נפל מאוד התקרבנו, ומאז החטיפה של עומר, החיים סיוט. כל כך חיכינו לרגע הזה. הצהרנו לא פעם שאנחנו מוכנים שישחררו את המחבלים שרצחו את עידו, העיקר שעומר יחזור בחיים".

עינב הודיעה באחת מקבוצות הפייסבוק הקהילתיות ביישוב שהיא פותחת את ביתה במהלך היום למי שמחפש מקום להיות בו, ולחוות את הדברים ביחד. "בעלי ראה את הפוסט והתקשר אלי לשאול אותי אם השתגעתי. אני חושבת שבסופו של דבר הכוח שלנו זה האחדות שלנו. לאורך כל הזמן הזה ראינו כמה הביחד מחזק. ואני, ביום הזה, רוצה להיות עם אנשים שאני אוהבת, ושאוהבים אותי".

"כולם ידעו שכשעומר בסביבה – מצחיק, שמח"

בסניף תנועת הנוער מכבי צעיר הוותיק בגדרה, שבו היה ונקרט חניך ומדריך, החליטו לפתוח הבוקר לצפייה משותפת של חניכים. "עומר היה חניך מוכר מאוד בכל התנועה, וגם מי שלא הכיר אותו אישית הכיר אותו השנה, משום שהזכרנו אותו בכל פעילות ומפעל. מכבי צעיר היא תנועה ומשפחתית מאוד, והסיפור שלו נכנס לכולם ללב", מספר אלעד אלפרוביץ' (26), מנהל מחלקת חינוך בתנועה שגדל בסניף הגדרתי, "בשנה וחצי האחרונות חניכי התנועה היו פעילים מאוד באירועים בקריאה להשבת החטופים".

"עומר קטן ממני בשנתיים, אבל היינו יחד בשכבה הבוגרת. הוא היה דמות מאוד דומיננטית, מהכוכבים של השכבה שלו ומהגרעין הקשה של הסניף. תמיד רואים אותו עוזר, עושה, לוקח אחריות. כולם ידעו שכשעומר בסביבה – מצחיק, שמח, אבל הדברים גם קורים כמו שצריך: מסדרים, אירועים, פעולות. מה שהוא עשה תמיד עשה עד הסוף".

מרכז ההדרכה של התנועה מלווה לאורך השנה את רכזי הסניף ואת המדריכים בהיבטים החינוכיים, גם באמצעות העובדת הסוציאלית של התנועה. ההחלטה לפתוח הבוקר, לדבריו של אלפרוביץ', נבעה מתוך רצון לתת לחניכים מקום משותף לחוות ולעבד את התחושות. "יש לנו הרבה חניכים מהשכבה של אחותו של עומר שזה מאוד נוגע בהם, אנחנו שם להכיל ולדבר על מה שצריך".

המועצה המקומית גדרה הזמינה את התושבים לחגוג את השבתו של ונקרט עם דגלי ישראל בגן שבע ביישוב, עם נחיתתו בישראל. בגן הותקן שלט ענק שהוכן מבעוד מועד, המברך את עומר על שובו, במטרה להיראות מהמסוק, ושבתקווה יעבור בשמי המושבה. בערב, צפויה להתקיים תפילת הודיה בבית הכנסת הקהילתי בשכונת גולדה.