בג"ץ קיבל הבוקר (ראשון) את בקשת ממשלת ישראל והעניק לה ארכה להגשת עמדתה בנושא הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל 7 באוקטובר עד 11 במאי 2025. בכך, לפחות עד מועד זה, לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית. ההחלטה התקבלה בהרכב השופטים דוד מינץ, יוסף אלרון ויחיאל כשר, שכתבו בהחלטתם: "חרף ההתנגדויות, משיבים 1-3 יגישו עדכון מטעמם עד ליום 11 במאי".

הדיון בבג"ץ התקיים בעקבות עתירות שהוגשו בנושא, וב-11 בדצמבר 2024 קבע בג"ץ כי על הממשלה למסור עדכון תוך 60 יום על עמדתה. בעקבות כך, לפני כשבועיים, קיימה הממשלה דיון ראשון מאז פרוץ המלחמה בנושא חקירת אירועי 7 באוקטובר. בסוף הישיבה הוחלט לדחות את ההכרעה בשלושה חודשים.

במהלך ישיבת הממשלה לפני כשבועיים ראש הממשלה בנימין נתניהו התנגד להקמת הוועדה בשלב זה ואמר: "קביעת העיתוי של סיום המערכה היא בסמכות הממשלה, העומד בראשה והקבינט. אנחנו בעיצומה של מערכה היסטורית. היא לא נגמרה בשתי הפסקות אש שמלכתחילה הוגדרו כזמניות". לדבריו, "מי שמנהל את המלחמה וגם את השגת השלום, זה לא הפקידים. זו ממשלת ישראל הנבחרת".

במהלך הדיון העלה שר החוץ גדעון סער הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, תוך בחינת תיקון חקיקה שיאפשר לכל אחד מהנשיאים והמשנים לנשיא בית המשפט העליון בעבר לעמוד בראשה. סער אמר כי "חקירה מקיפה היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מחדל רב-ממדי: מדיניותי, מבצעי ומודיעיני".

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תמכה בהקמת ועדה ממלכתית וטענה: "למקרה הזה, בהתחשב בחומרתו, רק ועדה ממלכתית מתאימה – והגיע הזמן להקימה". בהרב-מיארה הוסיפה כי הציגה לבית הדין בהאג עמדה לפיה ישראל מתכוונת להקים ועדת חקירה ממלכתית, וציינה כי "אנחנו לא יכולים לחזור בנו". נתניהו השיב: "מי אישר את זה?", והיא ענתה: "אתה, אדוני".

שר המשפטים יריב לוין תקף את בג"ץ ואמר כי "בית המשפט בעצמו צריך להיות חלק מהחקירה. יש כאן ניגוד עניינים". לדבריו, "בוועדת החקירה הממלכתית על אסון מירון היו טיעונים שנוגעים לבית המשפט. אם עכשיו בית המשפט יכפה עלינו להקים ועדה, הוא יכפה גם את הקמתה, גם את המועד וגם את ההרכב". השר שלמה קרעי הוסיף: "איך בית המשפט יכול להקים את הוועדה אם אין בו אמון ציבורי?".

בסיומה של הישיבה לא התקבלה החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, והממשלה קבעה כי תדון בנושא שוב בעוד שלושה חודשים.