דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת כ"ב באדר תשפ"ה 22.03.25
12.2°תל אביב
  • 8.1°ירושלים
  • 12.2°תל אביב
  • 11.8°חיפה
  • 12.0°אשדוד
  • 10.9°באר שבע
  • 14.5°אילת
  • 11.7°טבריה
  • 6.9°צפת
  • 12.4°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בריאות

מהפכת האחיות המומחיות: "ערך מוסף למטופל, למשפחה ולצוותים הרפואיים"

תפקיד האחות המומחית מתרחב לעוד ועוד תחומי טיפול, ונותן מענה למחסור בעובדים בענף | אחות מומחית לגריאטריה: "אני מזהה את גורמי הסיכון, את התסמינים ואת התסמונות, עוברת על כל התרופות, מזהה מה המטופל צריך בקהילה ובבית ומתאמת לו. זה מאוד מאפיין את החוזקה של אחות – לראות את המטופל כמכלול"

יעל ספרן, האחות האחראית במחלקה הנוירולוגית ברמב"ם (צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)
יעל ספרן, האחות האחראית במחלקה הנוירולוגית ברמב"ם. "התפקיד הקריטי שלנו יהיה בקהילה" (צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)
דפנה איזברוך
דפנה איזברוך
כתבת
צרו קשר עם המערכת:

יעל ספרן, האחות האחראית במחלקה הנוירולוגית ברמב"ם, מנהלת 50 אחים ואחיות שמטפלים ב-32 חולים במצבים מורכבים. היא מתחילה את יום עבודתה ב-06:45, חוזרת הביתה לקראת 17:00 ונשארת זמינה לפתור בעיות אל תוך הלילה. בחצי השנה האחרונה, ספרן לומדת בסופי שבוע למבחן ברפואה נוירולוגית. אם תעבור בחודש הבא מבחן מעמיק, תהפוך לאחת מהאחיות המומחיות הראשונות בארץ בתחום הנוירולוגיה.

כאחות מומחית ספרן תוכל, בכפוף לרופא נוירולוג מומחה, לבצע בדיקות קליניות, להפנות לבדיקות הדמיה לאבחון וליועצים, לזהות סיבוכים ולתת טיפול ראשוני במצבי חירום נוירולוגיים, לבצע טיפולים, לתאם עם מסגרות אשפוז ועם מטפלים בקהילה, לתדרך בני משפחה ולכתוב מכתבי סיכום טיפול.

תפקיד האחות המומחית יצא לדרך בישראל ב-2009 מתוך רצון של משרד הבריאות לייעל את הטיפול בחולים. בארצות הברית ובאירופה כבר שנים רבות אחיות מומחיות מנהלות טיפול בחולים ומורידות עומס מרופאים. "אחות מומחית יכולה יחד עם רופא לטפל בהרבה יותר מטופלים מאשר רופא שעובד לבדו",  אומרת ל'דבר' שושי גולדברג, אחראית תחום האחיות במשרד הבריאות. "בעיקר בקרב חולים כרוניים שצריכים שהמטפל יאזן להם תסמינים, יעקוב אחריהם לאורח זמן ויתדרך אותם – אחות מומחית יכולה לבצע את כל הפעולות האלה ולפנות את הרופא לפעולות של אבחון וטיפול בחולים אקוטיים".

שושי גולדברג, אחראית תחום האחיות במשרד הבריאות. "אחות מומחית יכולה יחד עם רופא לטפל בהרבה יותר מטופלים מאשר רופא שעובד לבדו" (צילום: משרד הבריאות)
שושי גולדברג, אחראית תחום האחיות במשרד הבריאות. "אחות מומחית יכולה יחד עם רופא לטפל בהרבה יותר מטופלים מאשר רופא שעובד לבדו" (צילום: משרד הבריאות)

בישראל התפקיד התחיל בתחום רפואי אחד בלבד: הרפואה הפליאטיבית, או רפואה לסוף החיים. "היה גרעין של אחיות שעבדו בתחום והוכיחו את היכולות שלהן". ב-2013 התווסף למקצוע תחום הגריאטריה, נכתבו תקנות שהסדירו את התפקיד, ותקנת הרוקחות תוקנה כדי לאפשר לאחות מומחית לרשום תרופות. ב-2021 התחיל גם תפקיד אחות המומחית בקהילה, מה שגולדברג מתארת "פריצת דרך בתחום". כיום 1,094 אחיות מומחיות עובדות בבתי החולים ובקהילה ועוד 250 עתידות לסיים השנה לימודים ב-18 תחומי מומחיות, בהם פצעים, כאב, פגים וכירורגיה. נוסף על תחום הנוירולוגיה, השנה יתחילו האחיות המומחיות הראשונות גם בתחומי הרפואה הדחופה, הגסטרואנטרולוגיה, האונקולוגיה והפסיכיאטריה.

אבל הרחבת הסמכויות של האחיות נתקלה גם בהתנגדויות. במשרד הבריאות התחילו לחוקק את תפקיד האחות המומחית בקהילה ב-2018. ההסתדרות הרפואית הכריזה על סכסוך עבודה, והיו"ר דאז ליאוניד אידלמן קרא למהלך "הסגת גבולות מקצוע הרופא והרפואה, ופגיעה במעמד הרופאים והרופאות". כיום כבר אין התנגדות למקצוע מכיוון הרופאים. להפך, התפקיד נפתח השנה בתחומים חדשים, בין היתר בזכות דחיפת האיגודים המקצועיים שעזרו להגדיר את התפקיד ואת סמכויותיו בכל תחום. "לאט לאט יצרנו אמון בתוך המערכת שהאחיות המומחיות באמת מקצועיות ושאפשר לשלב אותן במנעד רחב של תחומים, והוכחנו את התרומה שלהן לעשייה בשטח", אומרת גולדברג. "האיגודים המקצועיים הם אלה שמבקשים לקדם את תפקיד של האחות המומחית בתחומים השונים, והם אחראים יחד איתנו על ההכשרה ועל פיתוח התפקיד".

בניית האמון במערכת אפשרה למשרד הבריאות להרחיב את סמכויותיהן של האחיות המומחיות. "אם ב-2013 אחות מומחית יכלה רק לבדוק חולה ולשלוח לבדיקות בירור, היום היא כבר יכולה לתת ייעוץ רפואי בתחום המומחיות שלה ולנהל טיפול במגוון של מצבים אקוטיים וכרוניים. זאת מהפכה של ממש".

"אנחנו מקבלים ומוסיפים תקנים, אבל לא מספיק"

את המהפכה מרגישים היטב במחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד) של בית החולים מאיר בכפר סבא, שם רויטל טויזר עובדת כאחות מומחית לגריאטריה. טויזר הקימה שירות שלא היה קיים לפני כן: מערך טיפול גריאטרי בתוך המלר"ד. מטרת השירות היא לזהות את צורכיהם של המטופלים הזקנים שמשתחררים מהמלר"ד, ולהנגיש להם רצף טיפולי רב-מקצועי כדי למנוע הידרדרות ופניות חוזרות למיון. טויזר מנחה את כל צוות המלר"ד להיות ערניים למטופלים מעל גיל 75 שפונים למלר"ד בעקבות נפילה, לפונים חוזרים, או לכאלה שמראים סימנים של דמנציה, ירידה קוגניטיבית או תפקודית או הזנחה. לפני שמטופל כזה משתחרר מהמלר"ד, הוא מקבל מטויזר או מאחות מומחית נוספת הערכה של מצבו הרפואי, הסוציאלי, הנפשי והקוגניטיבי. עד לפני כמה שנים לא הותר לאחות לבצע הערכה כזו, ולכן היא לא בוצעה בשגרה בחדר המיון.

"אני מביאה למטופל ולמשפחתו ראייה גריאטרית רחבה וכוללנית, מקצועית ואנושית, עם ידע רב וניסיון של שנים במקצוע", אומרת טויזר. כאחות מומחית, יש לה סמכות לזהות תסמינים של תסמונות גריאטריות ולתאם תוכנית טיפול. לטויזר יש קשר ישיר למערך הגריאטרי המחוזי של קופת חולים כללית, שאליה משתייכים כ-80% ממטופלי בית החולים, והיא דואגת שהמטופל יוצא מבית החולים עם תור לטיפול שהוא צריך בקהילה.

רויטל טויזר, אחות מומחית לגריאטריה במלר"ד בית החולים מאיר. "אני מביאה למטופל ולמשפחתו ראייה גריאטרית רחבה וכוללנית, מקצועית ואנושית, עם ידע רב וניסיון של שנים במקצוע" (צילום: דוברות מרכז רפואי מאיר)
רויטל טויזר, אחות מומחית לגריאטריה במלר"ד בית החולים מאיר. "אני מביאה למטופל ולמשפחתו ראייה גריאטרית רחבה וכוללנית, מקצועית ואנושית, עם ידע רב וניסיון של שנים במקצוע" (צילום: דוברות מרכז רפואי מאיר)

בתי חולים רבים מציעים כיום שירות דומה. "זה שירות שלא היה יכול להתקיים ללא אחות מומחית", מסבירה טויזר. סיבה אחת לכך היא מחסור ברופאים גריאטריים – אין תקנים ואין כוח אדם לאייש את המלר"דים ברופאים גריאטריים. "אבל מעבר לכך, מה שאני עושה נקרא 'רפואה פרואקטיבית', או רפואה מניעתית. אני רואה את המטופל מכל הבחינות, אני מזהה את גורמי הסיכון, אני מזהה את התסמינים ואת התסמונות, עוברת על כל התרופות שלו, מזהה מה הוא צריך בקהילה ובבית ומתאמת לו. זה מאוד מאפיין את החוזקה של אחות – לראות את המטופל כמכלול. אחות מומחית, שיש לה גם ידע רפואי והרבה ניסיון, מביאה ערך מוסף למטופל, למשפחה, וגם לצוותים הרפואיים".

גולדברג סבורה כי פיתוח מקצוע האחיות המומחיות נמצא רק בתחילתו. "יש עוד עבודה לעשות, לא סיימנו. אחד הצרכים שעולים מהשטח הוא תקנים ייעודיים לאחיות מומחיות, כדי שמחלקה או מרפאה לא תצטרך לוותר על כוח אדם סיעודי מן המניין כדי להעסיק אחות מומחית שמבצעת עבודות קליניות. אנחנו מקבלים ומוסיפים תקנים, אבל לא מספיק".

בתחום הנוירולוגיה, ספרן סבורה כי המהפך האמיתי יבוא כאשר אחיות מומחיות לנוירולוגיה יוכלו לעבוד גם בקהילה, כמו שעובדות כיום אחיות מומחיות בגריאטריה, בסוכרת וברפואה קהילתית. "מחלות נוירולוגיות הן מחלות שהופכות את החיים. כשאדם מקבל שבץ או מאובחן באפילפסיה, החיים פתאום משתנים וצריך הרבה ליווי ושאלות שדורשות מענה – מתי לחזור לעבודה? איך לחזור לעבודה? מה לעשות עם התינוק שלי בזמן התקף? החולים שלנו מקבלים טיפול מאוד יפה במחלקה, אבל אני משחררת אותם לקהילה, ולנוירולוג בקהילה אין תורים.

"מטופל חוזר לפרכס אחרי שהוא חוזר הביתה וצריך שינוי במינון התרופה – הוא יחכה עכשיו חודשים? בזמן הזה הפרכוסים יתחזקו והוא כבר יחזור לאשפוז, סתם כי לא היה לו עם מי להתייעץ. אני חושבת על מטופלת בת 23 שגילינו לה אפילפסיה והיו לה המון שאלות על התרופות שרשמנו לה, על המשך החיים ואיך ממשיכים. היא הייתה חייבת תשובות כדי להתקדם בחייה, אבל מחכה שלושה חודשים לראות רופא. אלה לא שאלות שרופא משפחה או אחות בקהילה יידעו לענות עליהן. אני לא מזלזלת ברפואת משפחה, אבל חולים נוירולוגיים זקוקים לרצף טיפולי נוירולוגי בקהילה. אנחנו כצוות המחלקה מנסים להיות זמינים עבור מטופלים משוחררים, יש מטופלים שמתכתבים איתי במייל עד היום, אבל זה לא פתרון טוב. בינתיים נצבור ניסיון בתחום האחות המומחיות לנוירולוגיה בתוך בית החולים, אבל אני חושבת שהתפקיד הקריטי שלנו יהיה בקהילה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!