הבחירות בגרמניה שהתקיימו אתמול (ראשון) הסתיימו במהפך. לפי המדגמים הראשונים, המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU), מפלגת ימין שמרני בראשות פרידריך מרץ, זכתה בבחירות. מפלגת הימין הקיצוני 'אלטרנטיבה לגרמניה' (AFD) התחזקה והפכה לשנייה בגודלה, בעוד המפלגה הסוציאל דמוקרטית (SPD) בראשות הקנצלר המכהן, אולף שולץ, נחלשה משמעותית.

אחד ממוקדי קמפיין הבחירות היה החייאת הכלכלה הגרמנית, בעקבות המיתון הכלכלי המעמיק ושחיקת התעשייה. המפלגה הנוצרית-דמוקרטית שזכתה בבחירות הצהירה שתפחית את מס החברות ומיסים אחרים, אך ראש המפלגה מרץ ספג ביקורות על כך שלא הסביר כיצד הקיצוץ בהכנסות הממשלה ימומן. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של שולץ הציעה להקל את ההגבלות על ההוצאה והחוב הציבוריים לצורך השקעות ציבוריות. 

מפלגת הירוקים ומפלגת השמאל החדשה BSW תמכו אף הן, באופנים שונים, בהשקעות ציבוריות, תוך הקלת ההגבלות על גיוס החוב הציבורי. גם המפלגה הליברלית (FDP) ומפלגת הימין הקיצוני ה-AFD התחייבו לשמור על ההגבלות על גיוס החוב הציבורי. מצע ה-FDP כולל קיצוץ במע"מ ובמס החברות תוך העלאת מס ההכנסה. 'אלטרנטיבה לגרמניה' הצהירה שבכוונתה לצאת מגוש האירו ולהנפיק מחדש את המארק הגרמני.

כלכלה בהתרסקות

בשנים האחרונות הכלכלה הגרמנית מציגה ביצועים עגומים ובולטת לרעה בין הכלכלות המתקדמות הגדולות. עם סיכום 2024, היא רשמה שנתיים רצופות של צמיחה שלילית. הפריון (תוצר לשעת עבודה) בדצמבר 2024, פחת ב-10% מערכו בינואר 2020, לפני פרוץ מגפת הקורונה. הייצור והתעסוקה התעשייתיים הצטמצמו, מה שמסמל את אובדן המעמד של התעשייה הגרמנית אל מול הכוחות העולים במזרח אירופה ובמזרח אסיה. בעוד סך המשרות בגרמניה צמח ב-4.8% בין 2020 לסוף 2024, משרות התעשייה פחתו בכרבע מיליון. הייצור התעשייתי פחת בכ-14% בין ינואר 2020 לדצמבר 2024. לפי קרן המטבע הבינלאומית, הצמיחה תשתקם רק במעט ב-2025, ותגיע ל-0.3%.

ישנם הסברים רבים ומתחרים בנוגע לסיבות להידרדרות הכלכלית הגרמנית. מבין הבולטים ביניהם הוא 'בלם החוב', החקיקה הגרמנית המגבילה את הגרעון המבני של תקציב הממשלה ל-0.35%. הגרעון המבני מתייחס רק לחלק הגירעון שהיה מתקיים תחת תעסוקה מלאה. 'בלם החוב' מצטרף להגבלות ההוצאה והחוב הציבוריים של האיחוד האירופי, הקובעים שהגירעון יכול להגיע ל-3% תוצר לכל היותר והחוב הציבורי המצטבר ל-60%.

תחת הכללים האלו, נפגעה יכולתה של גרמניה להשקיע בתשתיות חברתיות כמו חינוך ורווחה, ותשתיות פיזיות כמו כבישים ומערכות אנרגיה. שגשוג התעשייה תלוי בין השאר בכוח אדם איכותי ובמערכות התחבורה והאנרגיה. מצבם של אלו בגרמניה נשחק עם שחיקת ההשקעות הציבוריות. ההון הריאלי הציבורי בגרמניה עמד ב-2019 על כ-45% תוצר, 10% פחות מממוצע הכלכלות המתקדמות לפי קרן המטבע הבינלאומית, ומחצית מערכו בסוף שנות השמונים. אבל שילוב של הפרטות והגבלות הוצאה שחקו את הנכסים הריאליים המרכיבים את התשתיות.

הגבלת ההוצאה פגעה גם ברמת הביקושים. גם תעשייה פרודוקטיבית ומתקדמת תלויה בביקוש למוצריה, ואחד מתפקידי ההוצאה הממשלתית הוא חיזוק הביקושים בתקופות האטה. אל המחסור הזה הצטרפו החוקים בגוש האירו, שהגבילו את הביקוש שהגיע ממדינות אירופה שהיו ליעד ייצוא לתעשייה הגרמנית. היעדר ההוצאה באירופה מפחית את הייצוא והייבוא של כל חברות האיחוד, ורמת הביקוש הנמוכה בגוש האירו היא אחת הסיבות לשיקום האיטי מהקורונה. זאת בהשוואה לארה"ב, שנקטה מדיניות הוצאות מרחיבה תחת ביידן, ונהנתה משיעורי צמיחה חזקים.

בשנים האחרונות נחתו מכות נוספות על הכלכלה הגרמנית, בדמות מחירי אנרגיה גבוהים עקב המלחמה עם רוסיה, וריביות גבוהות בעקבות עליית האינפלציה. לפי הפיינשל טיימס, מחירי האנרגיה בגרמניה גבוהים בעשרות אחוזים ביחס לארה"ב ולסין, מה ששם את התעשיות הגרמניות בעמדה נחותה. לא במקרה, ההשקעות עוברות מגרמניה למתחרות שלה.

כך מציעות המפלגות השונות לשקם את כלכלת גרמניה

את המדיניות שתנסה להחיות את הכלכלה יקבעו תוצאות הבחירות, ולאחריהן הרכב הקואליציה. המפלגות בצד השמאלי מציעות להגדיל את ההשקעות תוך הקלה של הגבלות 'בלם החוב', בעוד מפלגות הימין מציעות לשמור על 'בלם החוב' ולנקוט בהקלות מיסים שאמורות להביא לצמיחה כלכלית.

המפלגה הנוצרית-דמוקרטית: הפחתות מיסים ללא הרחבה תקציבית

המפלגה הנוצרית-דמוקרטית המובילה בראשות פרידריך מרץ מתנגדת להרחבת ההוצאה הממשלתית. במקום, היא מציעה את הפחתת מס החברות למס אחיד בשיעור של 25%. בנוסף לכך היא מציעה להוריד את המע"מ למזון מוכן (מסעדות וקייטרינג) ל-7% מ-19% ולהפחית את תשלומי החשמל.

לגבי כל הצעדים האלו לא ציינו במפלגה את מקור המימון, על אף שהם התחייבו לשמור על מגבלות בלם החוב הנוקשות. מרץ טוען שלצד הקלות רגולטוריות, הפחתות המס יביאו לצמיחה כלכלית שתגדיל את ההכנסות בהתאם.

אלטרנטיבה לגרמניה: שמירה על הוצאה מצומצמת והתנתקות מגוש האירו

מפלגת הימין הקיצוני ה-AFD התחייבה לשמור על בלם החוב ולעמוד במגבלות שהוא קובע. המפלגה היא ליברטריאנית במוצהר, כלומר מתנגדת באופן יסודי לכל מעורבות של הממשלה בכלכלה, ואף זכתה לתמיכה מהמיליארדר אילון מאסק. היא קוראת למשאל עם על יציאה מהאיחוד האירופי, בדומה לזה שהתקיים בבריטניה. אם גרמניה תתנתק מהאיחוד, המשמעות תהיה בין היתר יציאה מגוש מטבע האירו, והנפקה מחדש של המארק הגרמני – אפשרות שלא ברור עד כמה היא ריאלית ומה יהיו התוצאות שלה. עוד הציעו במפלגה לקצץ הוצאות ממשלה הקשורות למאבק בשינוי האקלים ולתמיכה במוסדות בינלאומיים.

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית: הגדלת החוב לטובת השקעה ציבורית

מפלגת השלטון הנוכחית בראשות הקנצלר אולף שולץ מציעה רפורמה ל'בלם החוב' שתאפשר יצירת קרן השקעות בגובה 2.3% מהתוצר (כ-105 מיליארדי דולרים). לשיטתם, קרן השקעות ציבורית תביא לגידול בהשקעות הפרטיות. צורך נוסף בהקלה ב'בלם החוב' מגיע מתקציב ההגנה, שב-SPD מעוניינים להגדילו נוכח המלחמה באוקראינה והצורך, לשיטתם, לחזק את ברית נאט"ו.

עוד מציעים ב-SPD לנקוט הקלות מס זמניות לרכישת רכבים חשמליים מתוצרת גרמנית, כדי לחזק את יצרני הרכב הגרמניים. נוסף לכך, הם מציעים החזר מס בשווי 10% על השקעות עסקיות בגרמניה. כלומר סבסוד בפועל של 10% מההשקעות.

הירוקים: הרחבת ההוצאה הציבורית לטובת השקעות סביבתיות

מפלגת הירוקים מעוניינת לבצע רפורמה ל'בלם החוב' כדי לאפשר הרחבה של ההוצאות הציבוריות בדגש על מטרות סביבתיות. בין השאר מעוניינים במפלגה לאפשר חיזוק של קרנות הפנסיה, תוך הכנסת קריטריונים סביבתיים לניהול כספי הקרנות. נוסף לאלו, מציעים הירוקים סבסוד השקעות עסקיות ב-10% למשך חמש שנים, למעט בנייה. עוד הם מציעים הקלת מס למשקי בית עם הכנסה בינונית ומטה לטובת רכישת רכב חשמלי, והגדלת שכר המינימום ל-15 אירו לשעה (מ-12.41 כיום).

מפלגת השמאל (די לינקה): הגדלת מיסוי על עשירים והלאמת שירותים חברתיים

המפלגת דוגלת בהעלאת מיסוי פרוגרסיבי, כלומר כזה החל בעיקרו על החברות הגדולות ומשקי הבית העשירים, ובכלל זה מס עושר. מס העושר יוחל בשיעור 1% על מיליונרים (באירו), בשיעור של 5% על מי שהונו לפחות 50 מיליוני אירו ובשיעור של 12% על מיליארדרים (באירו). זאת בתוספת למס חד פעמי בשיעור של 10% עד 30% ל0.7% האזרחים העשירים ביותר. עוד מציעים במפלגה את הגדלת מיסוי הירושה והחלת מס על רווחי הון. המיסוי המוגבר ישמש להלאמה של השירותים החברתיים ותעשיית האנרגיה וכן להשקעות בתשתיות ובשירותים חברתים וחינוך.

מפלגת השמאל החדשה (BSW)

המפלגה מציגה שילוב מעניין של עמדות שמאל בתחום הכלכלי, לצד יחס ביקורתי לגישה המקלה בתחום ההגירה של מפלגת השמאל (די לינקה). היא קוראת לתמיכה בהשקעות ממשלתיות תוך שינוי בלם החוב. לשיטתה של ראשת המפלגה, זארה ואגנקנכט, נכון לגייס חוב לטובת השקעות בתשתיות ובחינוך שיובילו לצמיחה ולהשתתפות בשוק העבודה. המפלגה קוראת לסלק מהגרים בלתי חוקיים, ואת אלו שלא ניתן לסלק לשלב בשוק העבודה. עוד מציעים במפלגה קיצוץ רגולציה של המדינה על סוגיות מיקרו-כלכליות, אותה הם מכנים 'קטנונית'.

המפלגה הליברלית: הקלות מס, לצד העלאת מס לבעלי הכנסה בינונית ומטה

המפלגה הליברלית (FDP) עמדה במוקד פרשת פירוק הקואליציה הנוכחית והקדמת הבחירות, נוכח התנגדותה לרפורמה ב'בלם החוב', ולפי הסקרים האחרונים כלל לא ברור אם יעברו את אחוז החסימה. הם מחויבים ל'בלם החוב', ובדומה למפלגה הנוצרית-דמוקרטית הם מציעים הקלת מס חברות לשיעור קטן מ-25%, כלומר קיצוץ מס חד יותר. גם במפלגה הליברלית מציעים הקלות מע"מ למזון מוכן (מסעדות וקייטרינג).

כדי לממן את המהלכים הללו רוצים במפלגה הליברלית להשיב תוספת למס הכנסה שהונהגה בעקבות איחוד גרמניה המערבית וגרמניה המזרחית – מס סולידריות שנועד לממן את האיחוד). כיום המס מתקיים רק לבעלי הכנסה גבוהה, לאחר שהחלתו על חברות ובעלי הכנסה בינונית ומטה בוטלה. במילים אחרות: מדובר על העלאת מס לבעלי הכנסה בינונית ומטה. עוד מציעים במפלגה לדחות את יעד הפסקת פליטת הפחמן, וכך להפחית בהשקעות בתחום, ולהפחית רגולציה. המפלגה שוללת במפורש מס עושר כפי שמוצע על ידי מפלגת השמאל.