5 מיליארד שקלים למיזמי פיתוח בעוטף עזה עוכבו במשך כשבעה חודשים, בעוד מרבית התושבים כבר חזרו לבתיהם – כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח מיוחד על הטיפול במפוני עוטף עזה שפורסם היום (שני). אנגלמן מאשים את הממשלה שבמשך חצי שנה לא מינתה מנהל קבוע למנהלת תקומה. עוד עולה מהדו"ח שהמעבר של תושבי היישובים בעוטף למגורים זמניים התעכב וכלל תשתיות פגומות, ושהממשלה עדיין לא הסדירה סיוע לעיר אופקים, למרות שתושביה נפגעו קשות ב-7 באוקטובר.

היבט נוסף בו עוסק הדו"ח הוא היעדר הסדרה ופעולה ממשלתית בתחום הנצחת אירועי 7 באוקטובר, בעקבותיה אזור עוטף עזה מלא באנדרטאות מאולתרות ללא תכנון ובאופן שפוגע בשגרת חייהם של חלק מהתושבים, וכן בסכנות בטיחותיות באזורים שהפכו לאתרי הנצחה כמו הצומת הסמוך לאתר הטבח במסיבת הנובה בחניון רעים.

לדברי המבקר אנגלמן, "לא יעלה על הדעת שוויכוחים ואי הסכמות ימנעו מימוש תקציב פיתוח בהיקף של 5 מיליארד ש"ח שעליו החליטה הממשלה כבר באפריל 2024, לפני קרוב לשנה. אין לקבל העדר מנהל קבוע למנהלת מאז אוגוסט 2024 ואין סיבה שהממשלה לא תבצע בקרה כנדרש על החסמים השונים במשך תקופה ארוכה. על ראש הממשלה והשר הממונה, זאב אלקין, לפעול לתיקון הליקויים בהקדם".

המיליארדים חיכו 7 חודשים בגלל ויכוח על הגדרות 'חבל התקומה'

לפי הדו"ח, תקצוב מיזמי הפיתוח ב'חבל התקומה'  בסך 5 מיליארד שקלים עוכב על ידי משרד ראש הממשלה במשך 10 חודשים, כתוצאה מעיכוב בהסדרת גבולות החבל. ההגדרה הראשונית של חבל התקומה בו פועלת מנהלת תקומה נקבעה באוקטובר 2023, אז החליטה הממשלה כי ייכללו בו יישובים בטווח של עד 7 קילומטרים מגדר המערכת סביב רצועת עזה. חודשיים מאוחר יותר החליטה הממשלה לבחון מחדש את ההגדרה, וקבעה כי משרדי ראש הממשלה, האוצר והביטחון יערכו עבודת מטה ויביאו הצעה מחודשת לאישור הממשלה בתוך חודשיים.

כתוצאה מכך, כשהממשלה אישרה באפריל 2024 את תקציב הפיתוח ל'חבל התקומה' כחלק מתכנית אסטרטגית ותקציב למנהלת תקומה, התעוררה מניעה משפטית לתקצוב פרויקטים לפיתוח החבל. רק בסוף אוקטובר 2024, יותר משישה חודשים לאחר מכן, התקבלה החלטת הממשלה 2336 ולפיה גבולות החבל ייוותרו כמו שהוגדרו שנה קודם לכן, וכי יתאפשר למנהלת תקומה לפעול לפיתוח החבל עם חקיקתו של חוק בעניין, שנכון למועד פרסום הדוח בפברואר 2025 טרם נחקק.

המבקר אנגלמן מציין כי "העיכוב בהגדרת גבולות חבל התקומה משמעו הגבלת יכולתה של מנהלת תקומה לממש את היעדים לפיתוח החבל לשם השיקום המהיר שלו, של תושביו ושל קהילותיו".

חצי שנה ללא מנהל קבוע למנהלת תקומה

אנגלמן מאשים את הממשלה בהיעדר מנהל קבוע למנהלת תקומה מאז אוגוסט 2024, אז פרש מתפקידו משה אדרי שהקים אותה, וסמוך לכך פרש גם סגנו. מאז כיהן מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, כמ"מ ראש המנהלת, עד שהחודש מונה לשגריר ישראל באיחוד האמירויות. בכל הזמן הזה הממשלה אמנם ניסתה לקדם את מינויו של יו"ר חברת החשמל לשעבר האלוף יפתח רון-טל למנכ"ל קבוע, אך הוא ויתר על התפקיד. יוצא כי מאז הקמתה של המנהלת, וביתר שאת מאז אוגוסט 2024, לא עומד בראשה מנהל קבוע במשרה מלאה שמקדיש את כל זמנו למשימותיה.

לדברי המבקר, "במפגשים שקיימו מבקר המדינה וצוות הביקורת עם נציגים מהיישובים שנפגעו באופן הקשה ביותר באירועי שבעה באוקטובר העלו הנציגים כי פרישתם של מר אדרי וסגנו מראשות המנהלת באוגוסט 2024 פגעה באופן ממשי בקידום המשימות המרכזיות שעמדו לפתחה, והקשתה את קבלתן של החלטות דחופות ואת מתן המענים על חסמים שעלו במסגרת עבודות השיקום והקמת מגורי הביניים".

ליקויים במעבר של תושבי הקיבוצים ליישובי הביניים

לפי המבקר, רק בפברואר 2025, יותר משנה לאחר אירועי שבעה באוקטובר ואף שמנהלת תקומה השקיעה כ-1.3 מיליארד ש"ח ומאמצים רבים במַעֲבָר של תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה ליישובי הביניים חצרים, רביבים ורוחמה, המעבר עומד בפני סיום. המעברים לוו בקשיים בירוקרטיים וביצועיים רבים, חלק מהתושבים לא קיבלו מענה, וישנו מחסור בתשתיות חיוניות ובמבני ציבור.

העיכוב במעברים הוביל לכך שקהילת קיבוץ כפר עזה מפוצלת בין המלון בשפיים אליו פונתה לבין מגורים זמניים ברוחמה, ונאלצת להפעיל שתי מסגרות חינוכיות מקבילות במקומות השונים. היעדר הפתרונות הוביל לכך שהורים בקיבוץ חולית נאלצו להסיע את ילדיהם למוסדות החינוך מבית המלון בים המלח לרביבים – מרחק של למעלה מ 100 ק"מ. בשל הדחיפות להתחיל את שנת הלימודים נאלצו משפחות מהקיבוצים בארי וכפר עזה שעברו זמנית לקיבוצים חצרים ורוחמה להתגורר בבתים קטנים שאינם מיועדים להן אלא למבוגרים החיים בגפם, וחלק מהמשפחות אף נאלצו לעבור בין כמה יחידות דיור מאז ספטמבר 2024.

עוד נמצא כי גם בפברואר 2025 מתגלים ליקויים במבני המגורים, וכי היעדר חלוקת אחריות ברורה בין הגופים השונים המשתתפים בפרויקט מוביל למחלוקות ביניהם המעכבות את פתרון הבעיות ומקשות את חיי היום-יום של חברי הקהילה. המבקר מציג בין היתר תמונות של בית של משפחה שאיבדה את ביתה בבארי ב-7 באוקטוברבשכונה הזמנית של קהילת בארי בחצרים, שנשרף עקב ליקויי בטיחות בחשמל –

לדברי המבקר, "החסמים והקשיים המלווים את הקמת יישובי הביניים של תושבי קיבוצי בארי, חולית וכפר עזה מעכבים את יכולתם של התושבים להשתקם באופן אישי וקהילתי בעקבות האירועים הקשים שחוו".

המבקר מציין גם שהממשלה לא עיגנה אופן דיווח הדוק מספיק על פעילות מנהלת תקומה, ולא יישמה מסקנות של ממשלות קודמות.

סוגיות נוספות בהן עוסק הדו"ח הן היעדר מענה ייחודי לעיריית אופקים, שתושביה נפגעו ב-7 באוקטובר, והיעדר מדיניות וגוף אחראי להנצחת אירועי 7 באוקטובר.