במהלך דיוני ועדת החוץ והביטחון שהתקיימו בימים האחרונים, נדונו סוגיות מרכזיות הנוגעות לסבסוד מעונות יום, סיוע בדיור, הנחות בארנונה והטבות נוספות, בעיקר ביחס לאוכלוסייה החרדית. הדיונים התאפיינו בעימותים ודיאלוגים נוקבים בין חברי הכנסת ונציגי המשרדים הממשלתיים.

יו”ר ועדת חוץ וביטחון, ח”כ יולי אדלשטיין (הליכוד) התייחס היום (שני) בכנס ירושלים של קבוצת בשבע לדיונים דיונים בנושא חוק הגיוס ואמר: "לפני כמה חודשים דיברנו על מקסימום 3,000 מתגייסים, כולל שירות לאומי, אבל המספרים כבר אחרים. המדינה מעניקה לא מעט הטבות, ויש הסכמה רחבה בכנסת שצריך לראות קודם את המשרתים".

"אני לא מתפרנס משנאת חרדים, ולכן אני לא רוצה סנקציות עונשיות, אלא שמי שיתרום מזמנו ובריאותו למען המדינה – יקבל יותר. זה לא משנה אם הוא דרוזי, דתי או בדואי – השירות חייב להיות מתוגמל בהתאם".

סבסוד מעונות

"אתמול הציג לנו כאן משרד העבודה והרווחה נתונים על המעונות עם המספרים לאורך השנים" אמר בוועדה ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) שתקף את הציבור החרדי בטענה ש"זיוף הטפסים הפך לשיטה". שטרן ציין כי לפי פרסום ב"כלכליסט", חלה עלייה מ-28% ל-55% של טפסים מזויפים בהגשת דיווחים לביטוח הלאומי. "כשאתה מגיע למספרים כאלה, אתה לא יכול להגיד שזו לא שיטה". שר העבודה והרווחה לשעבר, ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) דייק את דבריו והסביר כי "המוסדות האלה עובדים על יושרה, אבל כשעושים בדיקות מדגמיות הרבה פעמים יש שוני בנתונים".

בעקבות הדיווח ב'כלכליסט' על חשדות שעשרות אלפי הנחות במעונות יום התקבלו במרמה, תנועת ישראל חופשית פנתה ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה של הפרשה ושל נציגי הציבור שאפשרו אותה.

בנושא הגיוס, שאל ח"כ חילי טרופר (המחנה הממלכתי) את ח"כ ינון אזולאי (ש"ס): "אתה מוכן להגיד שמי שלא לומד צריך להתגייס?" אזולאי השיב: "מי שנמצא ברחובות שילך להתגייס". טרופר הקשה: "יש גם מי שלא לומד ולא נמצא ברחובות, אתה מוכן למכסות?" ואזולאי ענה: "אין מכסות ללומדי התורה".

הייעוץ המשפטי לוועדה הזכיר כי במכתבו לוועדה, הציע שר הביטחון ישראל כ"ץ כי במקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס השנתיים, יוטלו סנקציות אישיות על כלל המועמדים לשירות ביטחון, כולל אלו הלומדים ואלו שאינם. בין הסנקציות שהוזכרו צוין מניעת הנחות במעונות יום.

סבסודים בדיור

נציגי משרד השיכון הסבירו כי הסיוע בדיור ניתן בשני אפיקים: דיור ציבורי וסיוע בשכר דירה. הזכאות מתבססת על קריטריונים כמו היות המבקש חסר דירה, הכנסה נמוכה, נכות ומספר ילדים. "אין שום הטבה שמיועדת או נותנת עדיפות לציבור החרדי", הבהירו נציגי המשרד.

הסיוע בשכר דירה מגיע לכ-1,000 שקלים בחודש למשפחה. במשרד הרווחה ציינו כי הזכאות מתבססת על הכנסה ונכויות, והנתונים מתקבלים מהביטוח הלאומי. "אנחנו לא יודעים אם אדם דתי, חילוני, חרדי או ערבי. התחושה שלנו שאין ציבור שמקבל יותר מחלקו באוכלוסייה", אמרה נציגת המשרד.

ח"כ אלעזר שטרן התייחס לפערים בין משרתים לאלו שאינם: "השורה התחתונה פה היא המענה על השאלה מי מקבל יותר, משרתים או משתמטים? והתשובה היא משתמטים באופן יחסי".

ההנחות בארנונה

נציגת משרד הפנים הסבירה כי החוק מסמיך את שר הפנים לקבוע הנחות בארנונה, ורוב ההנחות הן בסמכות הרשות המקומית. ההנחות ניתנות על בסיס סוציאלי, בהתאם להכנסות ומספר הנפשות בבית. ככל שמספר הילדים גדל, ההנחה גדלה.

ח"כ מרב כהן (המחנה הממלכתי) ציינה: "משפחה עם 6 נפשות שההכנסה שלה היא פחות מכ-9,000 שקלים זוכה לעד 80% הנחה בארנונה, ומשפחה עם 8 נפשות והכנסה של עד כ-12,000 שקלים זכאית להנחה של עד 90% בארנונה". אמרה כהן והוסיפה. "ככל שיש לך יותר ילדים, העירייה מספקת לך יותר שירותים, אז ההיגיון הכלכלי אומר שמי שיש לו יותר ילדים צריך לשלם יותר, יש פה עיוות שצריך לתקן".

כהן התייחסה במיוחד למצב בירושלים: "בעיריית ירושלים המצב הוא שללא מענק בירה, ירושלים לא מצליחה להתקיים חודשיים, היא מחוברת למכונת הנשמה כי יש כל כך הרבה תושבים שמשלמים 20% ארנונה".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) התייחס למשפחות ברוכות ילדים: "נגיד שיש הרבה זוגות שמשתכרים שכר מינימום… גם אם הוא היה עובד, הוא היה מקבל הנחה. ההסתכלות היא סוציאלית".

סיוע ללומדי תורה נזקקים

במהלך הדיונים שנערכו אתמול, הסביר נציג הביטוח הלאומי כי תלמידי ישיבות אינם זכאים להטבות מיוחדות בגמלאות ותשלומים, למעט דמי ביטוח לאומי מופחתים. "מי שלא עובד ואינו סטודנט או תלמיד ישיבה נדרש לשלם 120 שקלים לחודש, בעוד שמי שלומד נדרש ל-43 שקלים", ציין הנציג.

נציגי משרד האוצר הציגו מיפוי של ההטבות הניתנות, והעריכו כי סבסוד מעונות, קצבת אברך והנחות בביטוח לאומי מסתכמים בכ-700,000 שקלים לאורך חיי המשפחה. לכך מצטרפות הטבות נוספות כמו הנחות בארנונה וסבסוד צהרונים, המסתכמות בין 300,000 ל-800,000 שקלים, תלוי בפרופיל המשפחה.

במשרד החינוך פירטו את הקריטריונים לקבלת סיוע ללומדי תורה נזקקים, הכוללים: אברך עם שלושה ילדים לפחות, ללא בעלות על דירה נוספת, רכב בשווי נמוך ומבחן הכנסה של פחות מ-1,200 שקלים לחודש. במשרד ציינו כי מדובר בקומץ קטן מכלל האברכים, והמטרה היא להקל על לומדי תורה שבמצב כלכלי קשה.

מחר צפוי להתקיים דיון נוסף בנוגע לחלוקת ההטבות והסנקציות. חברי הכנסת משה סעדה (הליכוד) ושרון ניר (ישראל ביתנו) ציינו את הצעות החוק שהגישו וביקשו לקיים על כך דיון. ניר הגישה הצעת חוק לשירות חובה לכולם (שירות לאומי או צבאי), וסעדה הגיש הצעת חוק למתן עדיפות לבוגרי שירות צבאי במגוון הטבות שמעניקה המדינה.

בהקשר הזה אמר אדלשטיין בכנס 'בשבע' כי “אני לא מדבר כרגע על גיוס של ערבים למודיעין או לחיל האוויר, אבל העיקרון של ‘לא שירתת – לא קיבלת’ חייב לחול על כולם. אם אתה ערבי ועשית שירות אזרחי או צבאי, צריך להעניק לך הטבות בהתאם.”