הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי של הכנסת קיימה היום (שני) דיון בנושא מקרי רצח של נשים בידי קרוב משפחה.
על פי ממצאי הוועדה, בשנים 2022 עד 2025 נרצחו 11 נשים על ידי גברים בעלי רקע נפשי שהיו מוכרים לרשויות. מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ מטי צרפתי הרכבי: "אפשר היה למנוע את הרציחות האלה – אם הדברים היו נעשים בזמן״.
מ', שאימה נהרגה מידיו של אחיה לפני 4 שנים, שהיה שרוי באותו זמן בהתקף פסיכוטי: "אחי היה קשור בכל נימי נשמתו לאימי ז"ל, ואני ביום אחד איבדתי שני אנשים יקרים ללבי – אמא שלא תשוב, ואח שלא התכוון לעשות זאת. הטרגדיה שלנו הייתה יכולה וצריכה להימנע. אחי היה מאושפז בכפייה שנה לפני המקרה, המדינה התרשלה בטיפול באחי והוא שוחרר מטיפול עם צו על תנאי. התנאי היה ביקור חודשי במרפאה לבריאות הנפש, וקבלת זריקה שאמורה לאזן אותו לחודש שלם. אני עצמי שימשתי כאשת הקשר במרפאה, ורק לאחר שנעצר בשל פגיעה באימי, אמר לי שהוא ביקר במרפאה אך לא קיבל זריקה, כיוון שאמר לפסיכיאטר שהיא ׳לא עושה לי טוב׳. נשארתי פעורת פה״.
״רק בדיעבד הסתבר לי שאחי, ששוחרר על תנאי והוגדר כמסוכן, לא מטופל, ואף אחד לא דיבר איתנו. היכן הם היו? זה לא תפקידי לבדוק שאחי מבקר סדיר במרפאה, מבחינתי אם אף אחד לא מתקשר אליי, אני יוצאת מנקודת הנחה שהכל תקין. איך זה יכול להיות שפשוט שלחו אדם שמוגדר כמסוכן הביתה בלי תרופה ובלי להודיע למשפחה? המקרה שלנו יכול היה להימנע. אני מתחננת בפניכם – תטפלו בפגועי הנפש, לוו אותם לאחר בשחרור ואל תשאירו את כל המעמסה על המשפחה".
מ' הזכירה גם את המקרה של אביבית אריאל ז"ל, שנרצחה בחודש שעבר על ידי אחיה בביתם שבקריית אתא: "זה קרה לא רחוק ממקום מגורי, והלכתי לבקר את המשפחה בשבעה. מצאתי משפחה המומה, שבורה, עצובה על אבדן של בת ומלאת דאגה לבן שהיה קשור מאוד לאחותו".
חברות הכנסת שנכחו בדיון דרשו להרחיב את סמכויות הוועדה הבין-משרדית לבדיקת מקרי רצח של נשים בידי בני זוגן גם לבני משפחה נוספים, וכן לבני משפחה מתמודדי נפש. למרות הרצון, אין לוועדה יכולת לקבל מידע ממשרד הבריאות בשל חוק זכויות החולה, והיא מוסמכת לדון רק במקרים לאחר הגשת כתב אישום.
סעיד תלי, מנהל התחום במשרד הרווחה וחבר הוועדה: "משרד הבריאות לא מסכים לתת את המידע לפני, וכשאני לא מקבל מהמשטרה עדכון כי מדובר ברצח אלימות במשפחה ושיש כתב אישום אז אני לא יכול לדון על המקרה".
"הוועדה הבין משרדית לא מפרסמת מסקנות או לקחים ברמה השנתית", טענה טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים, וביקשה לפרסם דו"ח שסוקר את עבודת הוועדה. "דיברנו גם על הצעת חוק ממשלתית כבר לפני שנה ולא ברור למה יש השתהות כה ארוכה".עו"ד גלי עציון מנעמת הוסיפה כי לא נעשה שימוש בכלי אכיפה קיימים. "משפחות שנמצאות בסכנה מגששות באפלה ואין להן ידע וזה מצב מאוד מורכב ובעייתי. יש לנו כלי של איזוק אלקטרוני ונעשה בו שימוש ב-5 מקרים עד כה".
עו"ד שרונה עבר הדני ממשרד הבריאות ניסתה להסביר את העיכוב בהצעת החוק הממשלתית. "יש לנו נוסח מוסכם לתיקון חוק זכויות החולה והוא היה בדרך לוועדת שרים לחקיקה עוד בשנת 2023, הכולל שני רכיבים שנועדו לפתוח ציר נוסף של פתיחת מידע בטרם הרצח ורכיב של בדיעבד עם העברת מידע לוועדה וזה היה גמור ובדרך לכנסת", אמרה. "עלו דרישות תקציביות שעצרו את זה והתבקשנו לעכב את זה עד שזה יוסדר".
מנגד, נציגות משרדי המשפטים והביטחון הלאומי טענו שאין דרישות תקציביות כאלו, לכן בדברי הסיכום אמרה ח"כ הרכבי כי משרד הבריאות צריך לוודא את פתרון הסוגיה התקציבית, ולאחר מכן לפעול לקידום החוק – שהנוסח עליו כבר מוסכם.
