"ראיתי את התקווה שנדלקת בעיניים", מספר מוחמד חאליל, מרכז תוכנית 'מובילים שינוי' בחברה הערבית של אשכול רשויות מקומיות במישור החוף. התוכנית מכשירה בני נוער להוביל שינוי ביישוביהם, דרך עבודה עם בני גילם. 

"הרעיון של התוכנית נולד מתוך פורום שהקמנו עם רכזי הנוער" מספרת נועה לור-כרמלי, מנהלת את אגף חברה קהילה ורווחה באשכול רשויות מישור החוף. "מדובר על גיל מאוד מאתגר" היא מסבירה ומייחסת לדו"ח על"ם האחרון על מצב הנוער.

"אנחנו מוצאים נתונים מאוד מטרידים, אם זה ברמה של נטישה ממסגרות חינוכיות, אם זה עלייה בהתנהגויות סיכון, שזה אומר אלכוהול, סמים, אלימות שגדלה, ובעיקר גם הנושא האישי של חרדות, יש מחקרים אחרים שמדברים על זה שכל נער שני צריך תמיכה נפשית ברמה כמעט יומיומית. זה משותף לחברה היהודית והחברה הערבית. אלה נתוני הבסיס".  

"מדברים על אותו נושא ומבינים שסובלים מאותן בעיות"

"הפרויקט הזה בעצם נולד מתוך הצורך שבא מהשטח" מדגישה לור-כרמלי. "התובנה הבסיסית שעליה מבוססת התוכנית היא, שמי שיכול להשפיע על בני נוער, אלה בני נוער, לא מבוגרים, לא מדריכים, לא אנשים שמגיעים אליהם מעלה או מבחוץ, אלא בני הנוער עצמם".  

לתוכנית נבחרו בני נוער מכל הרשויות, שברשויות אפיינו אותם כ"בני נוער דומיננטיים, מובילים, חזקים, פתוחים, ועם רצון לחולל שינוי". לור-כרמלי מספרת ש"הם מקבלים תוכנית מאוד מאוד עשירה ומאוד מרתקת ומגוונת, ובסוף השנה הם אמורים, כל אחד ברשות שלו, ליישם פרויקט למען בני הנוער ברשות שממנו בעצם הם יצאו". 

"מה שמייחד את התוכנית הזאת זה מגוון התרבויות שנמצא בתוך האשכול" מוסיף חאליל, "זו תוכנית שמאוד מקרבת ומאוד מכירה בין בני הנוער". חאליל מסביר כי הגיוון הוא לא רק בין יהודים לבין ערבים אלא גם בתוך הקבוצות בין עירוניים לתושבי הרשויות הקטנות לבין הישובים החקלאיים. "התוכנית הזאת מאחדת, מקרבת ויודעת לגעת במקומות המשותפים".  

"אנחנו מאמינים שבני הנוער אפילו לא מבינים עד כמה הם דומים אחד לשני" מסבירה לור-כרמלי. "זו בעצם פלטפורמה שמאתרת את ההזדמנות לחוות את זה ולראות את זה. אנחנו לא מושיבים אותם אחד מול השני ואומרים, 'יאללה, תדברו'. אנחנו מושיבים אותם מול נושא שלישי, תוך כדי השיחה ותוך כדי הטיפול באותו נושא, הם פתאום רואים עד כמה, בעצם, הם חושבים אותו דבר, עד כמה הם סובלים מאותן בעיות, מתוך הדבר הזה בעצם נולדת ההזדהות וההיכרות האישית יותר". 

 "מכירים גורמים שפעילים ברשות שלהם, ובסוף בוחרים פרויקט"

המרכז היהודי-ערבי 'בית הגפן' שבחיפה מלווה את התוכנית, כאשר על כל ישוב מופקד מנטור המלווה את בני הנוער ומדריך אותם. "המנטור הזה בעצם אחראי לכל מה שקורה עם הבני נוער של היישוב שלו", מסבירה לור-כרמלי. התוכנית בנויה ממפגשים אישיים עם המנטור, מפגשים בקבוצות קטנות ביישוב, ומפגשים אזוריים. "בהתחלה בתהליך של מיפוי ולמידה, היכרות עם גורמים שפעילים היום ברשות שלהם. לאט לאט הם מתכווננים ובסוף הם בוחרים את הפרויקט שלהם".

"נפגשים כל שבוע, זה כמו חוג. כל יום רביעי אחרי צהריים הנער יודע שיש לו את הפעילות של מובילים שינוי", אומרת לור-כרמלי, שמסבירה כי נכון להיום יש בתוכנית 60 נערים ונערות, 3 נערים ו-3 נערות מכל רשות באשכול. "זה מכיוון שאנחנו בשנה ראשונה וזו שנת פיילוט, אז אנחנו הגדרנו כשנה ראשונה שמכל רשות יש אותו מספר, ועל סמך מה שנלמד לאורך השנה הזאת, הכוונה שלנו בשנה הבאה כבר לבצע את ההתאמות".

"התוכנית בנויה מארבעה עולמות תוכן עיקריים. הנושא הראשון זה נושא של מנהיגות. בני הנוער מבינים מה המשמעות של להיות מנהיג, מה זה מנהיג טבעי לעומת מנהיג שהוא צומח, ומבינים גם איפה זה פוגש את עצמם. הנושא השני הוא הערכים, הזהות העצמית, האחריות האישית, האנושית וגם המשותפת. הנושא השלישי הוא התנהגויות סיכוניות, והנושא הרביעי הוא ניהול פרויקטים. גם למנטורים עצמם, יש תוכנית הכשרה, ליווי והעמקה, כדי לתת להם את הכלים, באמת לעבוד עם הבני נוער של הרשות".  

"אנחנו עובדים על הקבלה העצמית", מוסיף חאליל. "הנער צריך להיות גאה במי שהוא. מי שמגיע מג'סר א-זרקא צריך להיות גאה בזה כמו מי שמגיע מקיסריה צריך להיות גאה בקיסריה".   

"הם ממש הרגישו צורך לראות איך הם יכולים להעניק"

בסוף התכנית בקיץ הקרוב בני הנוער יידרשו לבצע פרויקט חברתי ברשות. "לאורך השנה הם ילמדו ויבינו מה הנושאים הבוערים והחשובים ביותר ברשות, ויחד עם גורמים מתוך הרשות הם יחליטו במה הם רוצים להתמקד", אומרת לור-כרמלי ומדגישה כי על הפרויקט לענות על צרכי היישוב. "אנחנו לא יודעים להגיד את זה כרגע ואנחנו לא רוצים לכוון אותם. הרשות המקומית צריכה להחליט כמה היא רוצה להשקיע בזה. ולפי זה ייבחר הפרויקט". 

חאליל מזכיר את הפעילות ב"מרלו"ג החברתי" כדוגמא לאחריות האישית. מדובר בפרויקט של האשכול לאיסוף מוצרים משומשים והפצתם לנצרכים.  "החבר'ה הגיעו לשם ומיינו וארזו בגדים" מספרת לור-כרמלי על הפעילות במרלו"ג החברתי. "לאחר מכן היה לנו שיחה. התרגשתי לשמוע את בני הנוער מג'סר א-זרקא ומכפר קרע. התרגשתי לשמוע את המחויבות שלהם, את האכפתיות שלהם, את התפיסה העצמית שלהם". 

"הם דיברו על הרצון שלהם לעשות פרויקט לנזקקים ברשויות שלהם, וזה משהו שיכול להיות מאוד שנוציא לפועל כפרויקט צדדי, לא פרויקט עיקרי של המיזם, אבל הם ממש הרגישו צורך לראות איך הם יכולים להעניק. הם ישר הסתכלו על זה בראייה של איך הם יכולים להעתיק את זה לטובת הציבור שלהם, היה מאוד משמח". 

"השאיפות שהתגברו, והתקווה שנראית בעיניים, זה דברים שאנחנו כולנו מחפשים עכשיו בתקופה הזאת", מוסיף חאליל. "זיהיתי כמה ילדים צריכים את זה, כמה ילדים רוצים את זה, וזה נוטע בהם תקווה, ורוצים להיות שייכים למה שהם יכולים".  

 "זה נותן מרחב לדבר על הטוב ויוצר שותפות במרחב האנושי"

מציאות חייהם ומצוקותיהם של בני הנוער מהוות קרקע לתכנית, ואינן מעיבות עליה. "לא נוכל לתקן את העולם" אומר חאליל, "אני בחרתי להצטרף לנוער לתוכנית הזאת, מכיוון שזה נותן אופק, זה נותן תקווה לשינוי, זה נותן מרחב לדבר על הטוב ויוצר שותפות במרחב האנושי. יש מקום ולהעלות את השוני התרבותי ולקבל את האחר, זה נחוץ בכל בית, בכל עיר ובכל כפר".  

"אנחנו רוצים לבנות תרבות של פעילות משותפת, שבה יש גם קבלת האחר וגם קבלה עצמית. וזה לא מפחית מהערך של הילד שהוא משתף פעולה עם ילד אחר שהוא שונה ממנו. זה חלק מהתוכנית, וזה בעצם מה שמשך אותי לתוכנית הזאת".  

"בני הנוער רוצים את הפעילות המשותפת הזאת" מעיד חאליל, "הם מוצפים בדעות שהן לא בדיוק מביאות את החברה הישראלית לטעמי. הם רוצים את המרחב הזה של עשיית טוב, של להרגיש שווים. הם רוצים פשוט להראות את הטוב, ולעשות את הטוב, שקיים בחברה".