16 חודשים לאחר המחדל הגדול בתולדות המדינה, צה״ל פרסם הערב (חמישי) לציבור את תחקיריו לאירועי 7 באוקטובר. התחקיר חולק למספר תתי נושאים, כשהראשון בהם הוא מוכנות הצבא שקדמה למתקפת חמאס.

התחקיר עוסק בתקופה מאז "צוק איתן" (2014) ועד ה-7 באוקטובר, ומציין כי מדינת ישראל, הדרג המדיני ומערכת הביטחון נשענו על מספר תפיסות שקרסו בבוקר 7 באוקטובר. תחילה – עזה כ״אויב משני״ – במישור הביטחוני, מדינת ישראל התמקדה בעשורים האחרונים באיראן ובחיזבאללה, כאשר המדיניות מול עזה כללה לדברי הצבא ״פרדוקס״: שכן חמאס לא לגיטימי, אך לא היה עיסוק בבניית חלופה. 

התפיסה השגויה השנייה הייתה כי ניתן לרסן את חמאס – מדינת ישראל בחרה במדיניות "ניהול הסכסוך" שתכליתה שימור ושיפור של המציאות הקיימת, וממנה נגזרה שיטת הפעולה הצבאית. כלומר, ניתן לייצר תקופות ממושכות של שקט, לאור הבנה שגויה לפיה חמאס לא מעוניין וערוך למלחמה רחבה, וניתן להפעיל מנופי לחץ שיצמצמו את המוטיבציה למלחמה. התפיסה מול הרצועה התבססה על הגנה, הסדרה, מאמצים למניעת התעצמות, מוכנות "לימי קרב" והיערכות להתפתחות מלחמה. בדיעבד התנהלות חמאס כללה רכיבי הונאה שהזינו וחיזקו את התפיסה.

הנחה שגויה שלישית אותה ציין הצבא בתחקיר היא כי ״האיום מוגבל, תגובתי ולא מיידי״ – האיום של התקפה מפתיעה ורחבה, לא נתפס כתרחיש הייחוס לאור פער בהבנת האויב. צה"ל וגופי הביטחון תפסו את חמאס כאיום מוגבל ותגובתי בבסיסו וכי תבוא התרעה. מכל מקום ההנחה הייתה כי לא תהיה מתקפה רחבה ללא התרעה. מבצע "שומר החומות" ב-2021 צוין כנקודה משמעותית בה התחזק הפער בהבנת האויב, שנדמה היה כי הורתע מהפעלת הכוח הישראלית, בעוד חמאס צבר ביטחון, תחושת מסוגלות והזדמנות ליוזמה רב-זירתית וגיוס צירי. 

בצה״ל הודו גם כי האיום הגדול שנתפס כרלוונטי מרצועת עזה הוא ירי הרקטות, ולא איום הפשיטה שנחשב מוגבל. בשנים האחרונות, על רקע המכשול ותפיסה שהתבררה כשגויה ביחס להישגי "שומר החומות" למול מנהור חמאס, המיקוד הצבאי היה בעיקר ביכולת השיגור לישראל. תחת הנחה לפיה יכולות המודיעין, המכשול וההגנה מגבילות את יכולת חמאס לבצע פשיטה רחבה. 

בנוסף נכתב בתחקיר על נושא ״תפיסת המב"ם: שחיקת יכולות, ללא מלחמה״, והסבירו כי מימוש המב"ם (המערכה שבין המלחמות) ותפיסת הסבבים תרמו לתחושת עשייה ואוששו את הרעיון הבסיסי לפיו ניתן לרסן את חמאס, או לחלופין לשחוק את יכולותיו, גם ללא לחימה רחבה. 

עוד ציינו בצבא את התפיסה לפיה ״אפשר להגן כאשר האויב על הגדרות״, על רקע הפער בהבנת התפתחות האיום המשמעותי מהרצועה, תפיסת ההגנה התבססה כי על היכולת לייצר מענה מודיעני, מכשול והגנה. המכשול, הסד"כ ומגבלות ההגנה – המכשול לא תוכנן למתקפה רחבה בהפתעה, וייעודו אפשר שליטה באירועי מחאות המוניים ושיבוש חדירה מוגבלת. בצה״ל הודו כי הייתה תחושת ביטחון מופרזת ביכולותיו, גם מול צמצום הסד"כ בגבול לאור אילוצי המשאבים בצה"ל. 

לסיום, בצבא האמינו כי המלחמה הבאה תהיה רב-זירתית – התפיסה ביחס למלחמה רב-זירתית הלכה וגברה, והתקיימו תהליכים לשכלול התפיסה ובניין כוח מתואם. עם זאת, במהלך המלחמה התברר כי תפיסת האויבים את המלחמה הרב-זירתית הייתה מתקדמת יותר מכפי שהוכר, עד כדי גיבוש רעיון מערכתי-צירי להשמדת ישראל, אותו כאמור צה״ל לא לקח בחשבון. 

מסקנות: 

ראשית, בצבא כותבים כי ב-7 באוקטובר קרסו ״נדבכים מרכזיים בתפיסה – תפיסת ניהול הסכסוך קרסה״. בחמאס יזמו מתקפה רחבה על קרקעית ומפתיעה, המודיעין לא סיפק התרעה והמחשבה שניתן להגן מול אויב מבוסס על קו המגע קרסה גם היא. 

מסקנה נוספת: מערכת התפיסות הישראלית הייתה מושרשת ועמוקה, ולאורך השנים לא היה מאמץ שיטתי ומשמעותי לערער עליה ולא התקיים דיון מעמיק סביב השאלה ״מה אם אנחנו טועים?״. 

לקחים: 

תחילה מציינים בצבא כי ״לא נכון ׳לנהל סכסוך׳ מול אויב שתכליתו השמדתך״. חמאס ניצל את מדיניות "ניהול הסכסוך" של ישראל כדי לקדם תכנית סדורה למתקפה רחבה. 

כמו כן, צה״ל קורא ל״מניעת איום מיידי או משמעותי, ובפרט אויב על הגבול״ – יש להעדיף את הסרת האיום על פני השגת שקט בטחוני, תוך מאמץ למניעת התבססות אויב בקרבת הגבול. 

לקחים נוספים שצויינו: ״למנוע את האיום הבא״ – הגישה המניעתית מחייבת ניתוח של התפתחות האיום, כפי שהשתקף במעבר של חמאס מפשיטה בתווך תת קרקעי לפשיטה עילית רחבה; ״תפיסת המכשול״ – המכשול הוא חלק מתפיסה משולבת איסוף, אש וסד"כ רלוונטי – ובהיעדר יכולות תומכות מספקות, לרבות סד"כ, תועלתו תרד משמעותית; משאבים ויכולות – השתנות התפיסות ולקחי המלחמה, ובראשם מניעת איום מידי או משמעותי ומניעת אויב על הגבול, לצד ריבוי האיומים הכוללים מחייבים הגדלת היקף המשאבים והיכולות.

צה״ל הוסיף גם את ״הבקרה התפיסתית״, לפיה נדרש תהליך סדור ומעמיק של בקרה, בחינה וערעור של התפיסות האסטרטגיות, המודיעיניות והמבצעיות; במקביל, הרחבה והאצה של בניין הכוח למלחמה רב זירתית – המלחמה ממחישה את הצורך של צה"ל ומדינת ישראל לבנות את עצמם למערכה רב זירתית רחבה.