בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הטיל הוצאות משפט על תובע שעורך דינו הגיש כתבי סיכומים משפטיים, שנערכו באמצעות בינה מלאכותית, ושהובאו בהם ציטוטים מפסקי דין שלא היו ולא נבראו. השופט דורי ספיבק הורה בהחלטתו לעורך הדין המייצג את התובע לנמק בפני בית הדין – מדוע לא יוטלו הוצאות המשפט על סך 4000 שקלים עליו באופן אישי, במקום על התובע.
הנתבעת בהליך ביקשה למחוק את התביעה, או לפחות את הפרק המשפטי בסיכומים, שכללו הפניות לפסקי דין שאינם קיימים. עורך הדין המייצג את התובע התנצל על הטעות בפני בית הדין ובפני הנתבעת, וטען כי "נפלה טעות בתום לב בעניין הפסיקה המצוטטת בסיכומים", אשר נבעה מכך שלאחר הכנתם הם נמסרו למתמחה לצורך הוספת אסמכתאות משפטיות תומכות. לדבריו, המתמחה היא זו שהוסיפה ציטוטים מפסקי דין שונים "מבלי להחזירם לבדיקה נוספת" של עורך הדין.
השופט דורי ספיבק הסכים לקבל בתיק סיכומים מתוקנים, אך פסק לטובת הנתבעת הוצאות משפט על סך 4,000 שקלים. הוצאות המשפט הוטלו על התובע עצמו, אולם ספיבק הוסיף כי מאחר שמדובר במקרה שבו על פניו ייתכן שלא נכון שהתובע יידרש לשאת במחיר התנהלותה הפגומה של בא כוחו, מתבקש בא כוח התובע למסור את תגובתו לבית הדין ביחס לאפשרות שההוצאות שהוטלו על התובע יבוטלו, ובמקומן יחויב הוא עצמו בהוצאות אישיות.
מלשכת עורכי הדין נמסר: "עולם ה-AI מתקדם בקצב מהיר, ויש בו יתרונות וחסרונות. שימוש ב-AI ללא בקרה ובדיקת מקורות הוא בעייתי, ודורש תשומת לב. לכל עו"ד יש חובה חוקית ומוסרית כלפי בית המשפט, וכלפי לקוחותיו. עורכי דין שמשתמשים בפסקי דין שהומצאו על ידי מנועי AI (פסקי דין שאינם קיימים), בין אם זה נעשה ברשלנות ובין אם בכוונה, נוקטים בטכניקה פסולה, שפוגעת בעורכי הדין ובמעמד המקצוע ובטוהרו".
בלשכה הוסיפו כי בהנחיית ראש הלשכה, עוה"ד עמית בכר, ועדת האתיקה הארצית של הלשכה הוציאה נייר עמדה בנושא, שאומץ כבר בשתי פסיקות של בית המשפט העליון. השופטת שטייניץ קבעה שבתי המשפט יפסיקו להתייחס בסלחנות לעבירות מסוג זה, ואילו השופט סולברג הורה למחוק תיק שהגיע לפתחו והטיל הוצאות אישיות על עורך דין שהשתמש ב-AI באופן פסול. ועדת האתיקה הארצית מטפלת כיום בשתי תלונות בגין שימוש פסול בבינה מלאכותית בכתבים משפטיים.
