"זו הכלכלה, טמבל, שוב", הייתה תגובת הכלכלנית הגרמניה-אמריקאית איזבלה ובר לפרסום התוצאות הראשוניות של הבחירות בגרמניה. ובר התייחסה להתחזקות האדירה של מפלגת הימין הקיצוני, ה-AFD, שזכתה במקום ה-2 עם יותר מ-20% מהקולות תוך קריצה לציטוט המפורסם של נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון. הטענה פשוטה: המצב הכלכלי הגרוע הוא זה שהעלה את הימין הקיצוני. טענות דומות נשמעו לגבי ניצחון טראמפ על ידי כלכלנים אמריקאים בולטים משני צדי המתרס, ג'ייסון פורמן וג'יימס גלבריית.
אל הציוץ המדובר צירפה ובר נתונים מסקר בגרמניה לפיו 83% מהגרמנים ו-96% ממצביעי ה-AFD מאמינים שהמצב הכלכלי גרוע ואף ציינה שהנתון (הכלל גרמני) זינק מ-39% ב-2022. באופן דומה, ובר ציינה את האינפלציה הגבוהה בארה"ב כאחד הגורמים המרכזיים שהיטו את הכף לטובת טראמפ. אין ספק שהכלכלה היא מהנושאים החשובים בכל מערכת בחירות ושמצבה משפיע במגוון אופנים על דפוסי הצבעה, אולם הטענה של ובר אינה מסתכמת בכך. היא טוענת, לפחות במשתמע, שאם הייתה ננקטת מדיניות כלכלית אחרת, התוצאות היו שונות.
It’s the economy stupid, again.
83% of Germans say the economic situation is bad, up from 39% in 2022.
96% of voters of the extreme right AfD say the economic situation is bad. pic.twitter.com/Xj0W5mcbgE
— Isabella M. Weber (@IsabellaMWeber) February 23, 2025
יש סיבות רבות לקבל את הטענה היסודית של ובר בדבר הנזקים הפוליטיים, בדמות הקצנה וקיטוב, של המדיניות הכלכלית. החל מסוף שנות ה-70, הכלכלות המערביות נעשו פחות ופחות שוויוניות; קצב הצמיחה האט; הכלכלות איבדו משרות תעשייה רבות שהתאפיינו ביציבות ושכר גבוה ביחס לרקע העובדים בהן; והתשתיות והמערכות הציבוריות, חינוך, בריאות, רווחה, הלכו ונשחקו. ההקצנה והקיטוב הפוליטי התעצמו על רקע המגמות האלו וחוסר הביטחון והאמון היסודיים שהם נטעו באזרחים.
אולם הטענה שמדיניות כלכלית מתרגמת בזמן כהונה אחת לתוצאות משמעותיות בקלפי יותר יומרנית. מבט יותר מעמיק בנתונים שובר מציינת חושף קשיים בטיעון. למשל, ובר ציינה ש-96% ממצביעי ה-AFD חושבים שהמצב הכלכלי במדינה גרוע, אבל רק 37% מהם חושבים שמצבם הכלכלי האישי אינו טוב. קודם כל, הפער האדיר מעלה תהייה: מדוע מי שמרוצה ממצבו הכלכלי חושב שהמצב הכלכלי הכללי גרוע? אין ספק שלתעמולה ולנושאים אחרים, כמו הגירה, היחס למלחמה באוקראינה ולמשבר האקלים, יש השפעה משמעותית. בנוסף לכך, רוב מצביעי ה-AFD ו-יותר מ-80% ממצביעי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שנחלשה, לטענת ובר בגלל המדיניות הכלכלית שלה, חושבים שמצבם הכלכלי טוב.
הפער הזה בלט עוד יותר במקרה של ארה"ב כי בעוד הכלכלה הגרמנית קרטעה בשנים האחרונות, הכלכלה האמריקאית פרחה. האמריקאים נהנו מהצמיחה הכלכלית, השיפור בפריון, הגידול בהשקעות, והשיפור בשכר הטובים ביותר בקרב מדינות ה-G7, הכלכלות המתקדמות הגדולות. גם שמה, המצביעים חשבו שהמצב הכלכלי הלאומי גרוע אבל שהמצב הכלכלי האישי שלהם מצוין. על אף עמדה שונה בנוגע למצב הכללי והאישי אינה מוזרה לכשעצמה, הפערים החדים מצביעים על כך שלגורמים אחרים, כמו הסיקור התקשורתי, הרשתות החברתיות, וההטיה הפוליטית, יש תפקיד דרמטי.
מבחינת ובר לא מדובר בתעלומה. "אבטלה פוגעת בממשלות, אבל אינפלציה הורגת אותן", היא כתבה באחד הטורים שפרסמה בעקבות ניצחון טראמפ. אף שהאינפלציה נבלמה בארה"ב, רמת המחירים שנותרה לאחר עליות המחירים הייתה גבוהה, החוויה של האמריקאי הממוצע בקניית מצרכים, בהחלט משפיעה עליו.
יחד עם זאת, האם עליית השכר הריאלי והגידול העקבי והמהיר בכמות המשרות והשקעות הן התפתחויות שוליות? חשוב מכך, אפילו אם אינפלציה אכן 'הורגת ממשלות', היכולת לבלום אותה מוגבלת הן מבחינה כלכלית והן מבחינה פוליטית. גל האינפלציה המדובר פרץ בעקבות בעיות בשרשראות אספקה והמלחמה באוקראינה, שהביאו לעליות מחירי האנרגיה, מוצרי ביניים, תעבורה ימית ועוד. ובר שמתמחה באינפלציה, ניצלה בכישרון את המשבר כדי להפנות את המבט לשלל צעדי מדיניות יעילים שנזנחו דוגמת פיקוח מחירים אסטרטגי וצבירת מלאים של חומרי גלם חיוניים. אולם היכולת לבצע אותם מוגבלת מבחינה פוליטית והשפעתם על האינפלציה חלקית אפילו לפי ובר.
ובר צדקה בכך שזיהתה את הקושי של צעדי המדיניות המקובלים להתמודד עם משבר האינפלציה. היא גם ציינה בצדק שמצב הכלכלה הוא בסיס שעליו מתפתחות הקצנה וקיטוב פוליטיים. נוכח אלו, היא ואחרים תוקפים את החוכמה הכלכלית של העשורים האחרונים ומציעים חלופות, וטוב שכך. אבל למרות שהכלכלה צריכה לקבל מקום מרכזי בכל ניסיון להבין את מגמות העומק הפוליטיות, היכולת להסביר תוצאות של מערכת בחירות ספציפית באמצעות מדיניות או נתונים כלכלית, מוגבלת.
