צרפת ובריטניה הציעו הפסקת אש חלקית של חודש בין רוסיה לאוקראינה, שתכלול הימנעות מתקיפות אוויריות על תשתיות, אך לא את הפסקת הקרבות היבשתיים, כך הודיע נשיא צרפת עמנואל מקרון עם תום פסגת החירום שנערכה אתמול בלונדון.
הנשיא מקרון הבהיר כי ההצעה האנגלית-צרפתית לא נועדה בשלב זה לעצור את הלחימה בין הצבאות בחזית, אלא למנוע מתקפות הדדיות של רוסיה ואוקראינה על העורף האזרחי ועל מתקני האנרגיה וזיקוק הנפט. בראיון שהעניק לעיתון הימני לה-פיגרו אמש, הסביר כי על פי ההצעה כוחות שמירת שלום אירופאיים ייפרסו באוקראינה רק בשלב השני של ההסכם.
נשיא צרפת לא פירט כיצד ניתן יהיה לנטר ולאכוף את הפסקת האש החלקית, שבה יפסיקו הצדדים להפציץ מהאוויר באמצעות טילים וכטב"מים זה את זה. "בעיניי הדרך היחידה לנטר זאת היא בעזרת נאט"ו או לפחות בהסתמך על פיקוד נאט"ו ומערכות פטריוט, טילים ארוכי טווח ומערכות הגנה אווירית, שאין לאוקראינה", אמר דיפלומט אירופי בכיר לרויטרס. "צריך לנהל משא ומתן עם רוסיה כדי שהיא לא תבצע את ההתקפות המאסיביות".
ברויטרס פרסמו התייחסות עמומה של ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר להצעה: "ברור שיש מספר אפשרויות על השולחן", אמר דוברו של סטארמר. "אני פשוט לא נכנס לפרטים של האפשרויות".
הקרמלין, שדחה את הרעיון של פריסת כוחות מערביים באוקראינה, אמר הבוקר (שני) כי העימות הקשה בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי בבית הלבן הוכיח שאוקראינה אינה מעוניינת בסיום המלחמה.
שר החוץ של צרפת ז'אן־נואל בארו אמר הבוקר (שני) כי אם תושג הפסקת אש חלקית למשך חודש, קייב ובעלות בריתה יוכלו לבחון אם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין פועל בתום לב, ועד כמה הוא מעוניין לפתוח במשא ומתן להסכם שלום ארוך טווח.
בתוך כך, טראמפ פועל להפסקת הסיוע הצבאי לאוקראינה, כך דווח הבוקר בניו-יורק טיימס. על פי הדיווח הנשיא האמריקאי ייפגש היום עם יועציו הבכירים כדי לדון בעצירה או ביטול של כל הסיוע הצבאי מארה"ב לאוקראינה.
מדינות אירופה יגדילו את התמיכה הצבאית באוקראינה, ואת תקציבי הביטחון
"לא יהיו חיילים אירופאים על אדמת אוקראינה בשבועות הקרובים", ציטט לה פיגארו את מקרון כשהוא טס ללונדון לפסגת החירום, שכינסה 19 ראשי מדינות מאירופה, טורקיה וקנדה. את הפסגה, שכללה גם את זלנסקי, מנהיגי המדינות הגדולות באירופה (גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד ופולין), ראשי האיחוד האירופי ומזכ"ל נאט"ו, אירח ראש ממשלת בריטניה בעקבות סילוקו של נשיא אוקראינה מהבית הלבן בשישי בלילה.
במהלך הפסגה הסכימו המנהיגים להגביר את התמיכה הצבאית באוקראינה ואת מעורבותם בשיחות לסיום המלחמה, שנערכו עד כה בין ארה"ב לרוסיה ללא נציגות אירופאית או אוקראינית. "הסכמנו היום להמשיך את העברת הסיוע הצבאי לאוקראינה ואת הלחץ הכלכלי על רוסיה", אמר סטארמר בסיום הכינוס, וכינה את הפסגה "קואליציית הנכונות".
עוד הודיע סטארמר כי הממלכה המאוחדת תעניק לאוקראינה חבילת סיוע בשווי 2 מיליארד דולר לרכישת 5,000 מיירטים למערכות ההגנה האווירית. ההודעה מגיעה לאחר שבחודש האחרון רוסיה שיגרה יותר כטב"מים לעבר העורף האוקראיני מאשר בכל תקופה אחרת של המלחמה.
הנשיא זלנסקי הודה למנהיגי אירופה שתמכו בו לאחר שסולק מהבית הלבן, והביע את נכונותו לשוב ולחתום על הסכם המחצבים עם ארצות הברית: "מוכנים לחתום על הסכם המינרלים עם ארה"ב, ואני מאמין שגם ארה"ב מוכנה. אני מאמין שמערכת היחסים שלנו עם ארה"ב תימשך".
המנהיגים דנו בצורך לחזק את הביטחון ביבשת כולה. "ההיסטוריה לימדה אותנו שכאשר מתחוללת מלחמה באירופה, היא בסוף תגיע גם לחופינו", אמר סטארמר. על פי ההצהרות בפסגה ניכר כי מנהיגי אירופה מבקשים להגדיל משמעותית את תקציבי הביטחון, דבר שטראמפ דורש מהם עוד מאז הקדנציה הקודמת שלו בבית הלבן.
גם הנשיא מקרון קרא למדינות אירופה להגדיל את ההוצאות הביטחוניות כך שיהיו מעל ל-3% מהתוצר שלהן והבטיח להציע תקציב חדש לצרפת כדי למלא את היעד הזה. צרפת מוציאה כעת רק 2.1% מהתוצר שלה על ביטחון. "בשלוש השנים האחרונות רוסיה מוציאה 10% מהתמ"ג שלה על הגנה. אנחנו צריכים להתכונן לבאות, ולהציב יעד של 3% עד 3.5% מהתמ"ג להוצאות ביטחוניות", אמר מקרון בראיון ללה-פיגארו.
בגרמניה, הקנצלר הנכנס פרידריך מרץ והקנצלר היוצר אולף שולץ מנסים לקדם השקעת בזק של כ-400 מיליארד אירו בביטחון ועוד כ-500 מיליארד אירו בתשתיות שעשויות להיות קשורות לביטחון, לפני השבעת הפרלמנט החדש ב-24 במרץ, אז יאבדו את הרוב של שני שליש הדרוש לשינוי חוקתי, כך דיווח אתמול ברויטרס.
