"תוכניות הלימוד יישארו כפי שהן, אך אנו נמחק כל אזכור לסמלי המשטר העושק,  הצהיר נד'יר אל-קאדרי, שר החינוך בממשלת המעבר שהקים אחמד אל-שרע המוכר כאבו מוחמד אל-ג'ולאני, מנהיג היאת תחריר אל-שאם, לאחר הפלת משטרו של בשאר אל-אסד במבצע צבאי.

נראה כי הדברים נועדו להרגיע רבים בתוך סוריה ומחוצה לה, החוששים מאסלאמיזציה שלה תחת המשטר החדש, בראשו עומד מי שעד לאחרונה היה מנהיג ארגון שהוגדר במדינות רבות כארגון טרור אסלאמיסטי, ואשר רבים מראשיו, כולל שר החינוך, מוכרים כבעלי תפיסות אסלאמיות קיצוניות.

אולם, מסמך שפרסם משרד החינוך בממשלת המעבר ואשר מפרט את השינויים שהוכנסו לתוכניות ולספרי הלימוד, מצביע על כך שמדובר בשינוי נרחב הרבה יותר מאשר מחיקת אזכורים של המשטר הקודם ובבסיסו חיזוק הזהות הדתית האסלאמית של סוריה.

כך למשל, שונו ביטויים ומונחים "לאומיים" לטובת ביטויים "דתיים" והוסרו תכנים הנתפסים כמנוגדים לעקרונות האסלאם, כמו תמונות של פסלים ואלים. בנוסף, הוסרו תכנים מדעיים העוסקים בתורת האבולוציה, טקסטים ותמונות של דמויות היסטוריות פרה-אסלאמיות כמו חמורבי מלך בבל, וכן דמויות נשיות ומשוררים ערביים מודרניים. כמו כן, תקופת שלטון האימפריה העות'מאנית בסוריה נצבעה בצבעים חיוביים ומודגשת תרומתה לחיים בסוריה.

שינויים אלה התקבלו במחאה ובביקורת חריפה מצד רבים בסוריה, שכללו בכמה מקומות גם הפגנות. מרבית המתנגדים בירכו על מחיקת האזכורים לממשל הקודם, אך הדגישו כי ישנם גם שינוים מפליגים, שאינם בסמכות ממשלת מעבר. לדבריהם, שינויים אלה פוגעים במרקם העדין של החברה הסורית, בתפיסת האזרחות והשוויון בין כלל האזרחים, במעמדה של האישה בחברה הסורית וכן בהשכלה של הדורות הצעירים. הם הזהירו מפני צמיחת דורות הדוגלים בתפיסות אסלאמיות קיצוניות, שיסכנו את סוריה ואת העולם כולו. היו שתהו מדוע הממשלה משקיעה מאמצים רבים בתחום זה, שאינו בסמכותה, במקום לעשות את המצופה ממנה כממשלת מעבר – קרי לדאוג לצרכי היומיום של האזרחים.

שר החינוך אל-קאדרי דחה את הביקורת ואמר כי מדובר ב"תיקון קל" בתוכניות הלימוד, שבוצע בהתאם להמלצות "ועדות מומחים… מכלל העדות והקבוצות" ולא נעשה בחופזה. הוא תהה "מה הבעיה בהסרת כמה תמונות מתוכניות הלימוד, כל עוד המידע עצמו נותר". אשר לשינוי תכנים הנוגעים לאסלאם, קבע כי זהו "שינוי של כמה נתונים שגויים… הצגנו הסבר נכון לפסוקים כפי שמופיעים בספרי הפרשנות." אל-קאדרי הבטיח כי הם "פתוחים להקשיב לכל ההתנגדויות."

בראיון ליומון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד חודשיים לאחר מכן, שב אל-קאד'רי ודחה את הביקורת וניסה להפחית בחשיבות ובמהות השינויים. לדבריו "אין בעיות מהותיות בתוכניות הלימוד, אלא בשיטות הלימוד. כמו כן אין תוכנית לתגבר את לימודי האסלאם." הוא ציין כי "לימודי המדעים ישונו ויתווספו כמה מחקרים כדי להעשיר אותם" אולם הוא לא ציין את מהות השינויים.

שר החינוך נד'יר אל-קאדרי קידם בעבר חינוך אסלאמיסטי והפרדה מגדרית בבתיה"ס

שר החינוך נד'יר מוחמד אל-קאדרי, נולד ב-1970 בדמשק. לאחר שסיים תואר ראשון בחוג לשפה ערבית באוניברסיטת דמשק, עבד כמורה לערבית במשך 18 שנה בבירה עד למעצרו בשנת 2008 בשל פעילותו הפוליטית. עם שחרורו מהכלא בשנת 2018, עבר לאידליב, שבשליטת היאת תחריר אל-שאם והצטרף למשרד החינוך, בתחילה כמפקח ובהמשך כחבר במועצת החינוך וכיו"ר הוועדה למנהל במשרד. ככזה היה אחראי לגיבוש תוכניות הלימוד של בתי הספר באזורים שבשליטת היאת תחריר אל-שאם. ב-19.1.2023 מונה לשר החינוך בממשלת ההצלה ועם הפלת משטר אסד והקמת ממשלת המעבר ע"י אחמד אל-שרע, הוא מונה לשר החינוך.

על פי כמה דיווחים, חלקם מפי תומכי היאת תחריר אל-שאם, משרד החינוך בממשלת ההצלה באידליב, קידם תכני לימוד המהללים ג'יהאד ודוגלים באג'נדה חינוכית אסלאמיסטית. כך, בחודש אוגוסט 2023, הורה משרד החינוך בראשות אל-קאדרי, לבתי הספר הפרטיים באידליב לנקוט כמה צעדים, ביניהם: הפרדה בין בנים לבנות; הסרת תמונות "לא לגיטימיות" מגדרות בתי הספר וחיוב התלמידים והמורות ללבוש ביגוד התואם את ההלכה האסלאמית.

בנובמבר 2023, כחודש לאחר מתקפת הטרור של חמאס נגד ישראל, דווח כי באחד ממבחני החשבון בבתי הספר באידליב, נתבקשו התלמידים לחשב "כמה חיילים ישראליים הצליחו המוג'אהדין ברצועת עזה להרוג" אם פגעו ב-32 טנקים, כשבכל אחד מהם שישה "חיילי אויב."

בשנת 2022, דווח כי ספר ללימוד אנגלית בכיתה ו' בבית ספר של היא'ת תחריר אל-שאם, מהלל את  סאמר אל-סוילם, המכונה אבו אל-ח'טאב,- ממפקדי הג'יהאד בצ'צ'ניה שלחם נגד רוסיה, בשנות ה-90' של המאה שעברה.

משרד החינוך בממשלת המעבר מכניס שינויים לתוכניות הלימוד בסוריה

עם מינויו לתפקיד שר החינוך בממשלת המעבר, הצהיר אל-קאדרי על החלטתו להכניס שינויים ותיקונים לתוכניות הלימוד של בתי הספר ברחבי סוריה לשנת הלימודים הנוכחית, שעיקרם מחיקת כל אזכור למשטר הקודם. כך, הכריז על ביטול נושא "החינוך הלאומי" שהיה נושא חובה במשטר הקודם, שלדבריו היה "אמצעי ללימוד עקרונות מפלגת הבעת' וההיסטוריה של משפחת בשאר אל-אסד." במקומו, תוגברו לימודי הדת – דת האסלאם לתלמידים המוסלמים ודת הנצרות לתלמידים נוצרים. הוא הדגיש כי תוכניות הלימוד בתחום המדע והספרות יישארו כמות שהן זולת מחיקת כל אזכור לסמלי המשטר הקודם. עוד אמר כי לבנים ולבנות הזכות ללמוד, כי בתי הספר יילמדו את דתות הנצרות והאסלאם ולא יפעלו להפרדת בנים ובנות, אלא ישאירו את המצב כמות שהוא.

כעבור שבועיים, פירט משרד החינוך בעמוד הפייסבוק שלו, את השינויים שהוכנסו לספרי הלימוד במקצועות האסלאם, ערבית, אנגלית, צרפתית, מדעים, פילוסופיה, סוציולוגיה, גיאוגרפיה והיסטוריה.

חלק מהשינויים אכן נוגע לאזכורים של המשטר הקודם, כמו פרטים ותמונות של משפחת אסד ומפלגת הבעת' וכן טקסטים שכתבו בכיריו. כך הוסר הטקסט 'ספרות ההתנגדות' שכתבה נג'אח אל-עטאר, שכיהנה כסגנית הנשיא.

אולם, לצד זאת, הוכנסו שינויים רבים שאינם קשורים למשטר אסד, אלא לתחומים מדעיים, דתיים והיסטוריים, כאלה המשקפים את התפיסה האסלאמיסטית של המשטר החדש ואת מאפייני יחסיו עם תורכיה.

להלן פירוט השינויים העיקריים:

• נשים: בספרי החינוך האסלאמי נמחקו דמויותיהן של נשים מנהיגות כמו זנוביה מלכת תדמור (שנת 268) וח'ולה בנת אל-אזור, בטענה שהן "דמויות דמיוניות." בנוסף, הוסרו ביטויים המפארים את האישה כמו "אישה שסוגדים לה", "הערצת האם".
• מדעים: מספרי המדעים הוסרו ושונו ביטויים הנוגעים לתורת האבולוציה. כך למשל, הוסרו שיעורים על "מקור החיים והתפתחותם על פני האדמה" ונמחקו ביטויים כמו "התפתחות המוח." הביטוי "מתנת הטבע" שונה ל"מתנת אללה".
• פילוסופיה ומשפט: הפרק על קובץ החוקים של חמורבי, מלך בבל מהמאה ה-18 לפנה"ס נמחק, וכך גם הפרק על הפילוסופיה הסינית.
• אסלאם: בספרים לחינוך אסלאמי הותאמו ביטויים לתפיסת העולם האסלאמיסטית. למשל ההסבר למונח הקוראני "אל-צראט אל-מוסתקים" שונה מ"דרך הטוב"  ל"דרך האסלאם" ; שונה הביטוי "הגנה על אדמת המולדת" ל"מי שנלחם למען אללה". מספרי אנגלית הוסרו תמונות של פסלים, האסורים באסלאם וכן המילה "אלים" ושמותיהם, בשל האמונה באסלאם כי אללה הוא האל היחיד; הביטוי "חוק הצדק" שונה ל"הלכת אללה"; "אחווה אנושית" הוחלף בביטוי "אחים לאמונה".
• יחס לנוצרים וליהודים: שינוי הפרשנות לפסוק הקוראני "מי שכועסים עליו והתועים שהתרחקו מדרך הטוב" (קוראן: 1;7) מפרשנות מילולית  של המשטר הקודם של "התרחקו מדרך הטוב" לפרשנות המוכרת באסלאם המייחסת פסוק זה ליהודים ולנוצרים.
• יחס לטורקיה: על פי השינויים שאוזכרו נראה כי יש מאמץ לבסס קשרים טובים עם טורקיה, שהיא אחת מנותנות החסות העיקריות להיאת תחריר אל-שאם, ולשנות את היחס לאימפריה העות'מאנית ששלטה בסוריה עד שנת 1919. כך נקבע כי יוסרו סעיפים שכותרתם "עושק העות'מאנים" או "שלטון עות'מאני עושק".
• ספרות מודרנית: שינוי תוכניות הלימוד כלל גם הסרת שמות של משוררים ערביים מהעת המודרנית שתוכן יצירותיהם אינו תואם את תפיסות היאת תחריר אל-שאם. כך למשל הוסר טקסט של ג'מיל צדקי אל-זהאוי – משורר עיראקי בולט, הידוע בהגנתו על זכויות נשים ובקריאתו לאמץ ערכים כמו  מודרניות ורציונאליות. בנוסף נמחקו שירים הקשורים לאהבה ולתשוקה.

תגובות בסוריה: "לממשלת מעבר אין סמכות לשנות את תוכניות הלימוד; זהו תקדים מפחיד"

הודעת משרד החינוך עוררה ביקורת רבה בקרב הסורים, שהתמקדה בשני היבטים: האחד – חוסר סמכותה של ממשלת מעבר לשנות את תוכניות לימוד והשני נוגע למהות התכנים ששונו. לטענת המתנגדים, תפקידה של ממשלת מעבר מסתכם בניהול ענייני היומיום ואין לה סמכות לבצע שינויים מהותיים להם השלכות על עתיד המדינה. כך, אדיב אל-שישכאלי, חבר ב"קואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה", שנחשבה לגוף הראשי שאיגד קבוצות אופוזיציה סוריות, כתב: "תהיו לי בריאים על 'ניהול העניינים' אבל אולי אתם יכולים להשאיר את ההחלטות העיקריות והריבוניות לעם הסורי, לאחר כינוס הועידה הכללית ואשרור החוקה?"

העיתונאי הסורי זיאד חידר כתב בחשבונו ברשת X: "מעולם לא שמעתי או קראתי על ממשלת מעבר מהפכנית, או לא מהפכנית, שמנסה לשנות את תוכניות הלימוד בארצה ואומתה. זה מעולם לא קרה. קריאה מחדש [של תוכניות הלימוד] כן, אבל לא שינוי ההיסטוריה. זהו תקדים מפחיד".

ד"ר אחמד ג'אסם אל-חוסין, מרצה ובכיר בוועדה לפיקוח על הספרים ותוכניות הלימוד הסוריות, אמר ליומון הקטרי אל-קודס אל-ערבי: "שינוי תוכניות הלימוד הוא החלטה אסטרטגית המשקפת את תפיסת המדינה והאסטרטגיות שלה… ממשלת מעבר לא צריכה לפתוח במלחמות חדשות או מחלוקות, או בעיות עם החברה. עליה לנהל את העניינים מבלי ליצור רתיעה כלפיה. שינוי תוכניות הלימוד מנוגד לחלוטין לתפקידה של ממשלה זו. כדי לעשות שינויים כאלה יש צורך במומחים".

ראמי ג'ראח, עיתונאי סורי שהתנגד למשטר אסד, הזהיר בחשבונו ברשת X כי "שינויים חד צדדים" כאלה עלולים להעמיק את הפילוג החברתי וקרא לקיימם במסגרת המבטיחה ייצוג של כל חלקי החברה הסורית.

העיתונאית מיריללא אבו שנב מחתה על התעסקות הממשלה בנושאים כאלה והזנחת נושאים בוערים יותר. ליומון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד, אמרה: "אם נניח שהממשלה בחנה את תוכניות הלימוד לפרטי פרטים כדי לשנות כ"כ הרבה נקודות בהן, אזי יש לה די זמן לטפל בעניינים ובמשימות ובשירותים היומיומיים שהיא נדרשת לספק כמו חשמל, מים, לטפל בעליית המחירים וכד', נושאים שעד היום טרם גובשה תוכנית לגביהם.

ביקורת רבה הופנתה גם לתוכן השינויים שהוכנסו, שלדעת המתנגדים, מצביע על תפיסה אסלאמיסטית קיצונית, ומעלה תהיות לגבי כוונותיו האמיתיות של אחמד אל-שרע, אבו מוחמד אל-ג'ולאני, שלטענתם סותרות את הצהרותיו שנועדו להרגיע את חששות המערב ולגייס את תמיכתו.

המשפטן הסורי ר'זואן קרנפל, שהתנגד למשטר אסד, הצביע על צורך בשינויים בתוכניות הלימוד, אך טען כי יש לעשותם לאחר התבססות השלטון. לדבריו, הכנסתם היא חלק ממהלך שנועד להכשיר את הקרקע לכינון מדינת דת והלכה. הוא הדגיש: "לא מתפקידה של המדינה להכניס את האנשים לגן העדן בעולם הבא, די שתיצור להם גן עדן בו יחיו בעולם הזה; רק אללה אחראי על גורלם בעולם הבא… מי שחושב שהאזרחות מנוגדת לדת או לזכותם של פרט או קבוצה ללמד את דיני דתם ולבצע את טקסי הדת שלהם… תפיסתו לוקה בחוסר ידע… דיבורים או מעשים שאינם מבססים את עיקרון האזרחות ומבחינים בין האנשים – בזכויותיהם ובחובותיהם, מנסים להשאיר את היחס אליהם כנתינים ולא כאזרחים ומתארים את הלא מוסלמים כתועים – פוגעים בזכות הסורים להיות אזרחים בעלי זכויות שוות במדינה שמכבדת את אנושיותם ושומרת על זכויותיהם. כל ניסיון לבסס תוכנית לימודים שתוביל להקמת מדינת דת בסוריה יפוגג את ניצחוננו על העריצות ויובילנו לאבדון".

דברים דומים כתב העיתונאי ראמי ג'ראח בחשבונו ברשת X. לדעתו, שיעורי דת "לא צריכים לבנות את אמונתם של התלמידים אלא לאפשר הבנה היסטורית בנוגע לדתות מנקודת מבט אובייקטיבית. על שיעורי הדת להתמקד בהיסטוריה ובהקשר של האמונות השונות, תוך בחינה ביקורתית.

העיתונאי הסורי זיאד חידר כתב בחשבונו ברשת פייסבוק : "זה מאוד מבהיל. מאיזו אפלה זה בא??? איני יודע עכשיו אם לדברי ראש מנהלת המבצעים הצבאיים אחמד אל-שרע בראיונותיו הרבים יש איזו משמעות".

חידר לגלג על כמה מהשינויים שהוכנסו. כך, למשל כתב בהתייחסו לציון היהודים והנוצרים כאלה שאליהם מתכוון הפסוק הקוראני "מי שכועסים עליו והתועים שהתרחקו מדרך הטוב" (קוראן: 1;7): "אל התועים מקרב חבריי – ביתי וליבי פתוחים לכם." ביחס להחלטה למחוק סיפורים על המלכה זנוביה וכן את השיעור הנוגע ל"התפתחות המוח" הוא כתב באנגלית ובערבית:" גיבורת העל (הפיקטיבית) זנוביה נלחמת במפלצת התפתחות המוח."

המבקרים הזהירו כי שינויים אלו מחנכים את הדורות הצעירים בסוריה לקיצוניות, שתסכן לא רק את סוריה אלא את האזור והעולם כולו. העיתונאי והפעיל שיאר ח'ליל הזהיר כי השכלה המבוססת על אידיאולוגיות קיצוניות עלולה לגדל אנשים בעלי תפיסות המאיימות על הביטחון האזורי והבינלאומי." לדבריו  "קישור ההשכלה בסוריה לאג'נדות קיצוניות יפגע באפשרויות לסייע לסוריה במישור הבינלאומי כדי לשקם את מגזר החינוך"

העיתונאי הסורי זיאד חידר הביע חשש דומה כשכינה את השינויים בתוכניות הלימוד "הוצאות להורג חינוכיות" וכתב בחשבונו ברשת X: "מדינות רבות יחשבו מחדש על התייחסותן להיאת תחריר אל-שאם ואולי ישובו לשקול גם את בקשות המקלט המדיני (של פליטים סורים), במיוחד מאחר שמדובר בפגיעה בקבוצות דתיות."

בנוסף לביקורות, נשמעו גם קריאות לפעולה. כך, המחזאי הית'ם אל-טפילי קרא לחברה הסורית "להתנגד" לשינויים בתוכניות החינוך שלטענתו "עלולים להוביל למאבקים פנימיים והדרה איתם יצטרכו התלמידים להתמודד בעתיד"

העיתונאי והפעיל שיאר ח'ליל קרא לארגונים הסורים הרלבנטיים לפעול בכמה מישורים: הפעלת לחץ על הגורמים התורמים ועל הארגונים הבינלאומיים כדי למנוע תמיכתם ב"תוכניות לימוד קיצוניות"; חיזוק החינוך האלטרנטיבי במחנות הפליטים או בלימוד באמצעות האינטרנט; גיוס התושבים והמורים להתנגד לכל שינוי שיפגע בעתיד הדורות הבאים ומעקב אחר השינויים בתוכניות הלימוד כדי להציגם בפני הגורמים הבינלאומיים. ואכן, בכמה אזורים בסוריה התקיימו הפגנות של אזרחים ומורים נגד "סילוף" תוכניות הלימוד.

הכתבה המלאה באתר 'ממרי'