משרד העבודה פרסם אתמול (שלישי) קול קורא לקבלת התייחסויות מהציבור לקראת שינוי חקיקה בנוגע להעסקה שעתית – כלומר העסקת עובדים על בסיס שכר שעתי או יומי, מבלי להציע להם היקף משרה או שכר חודשי קבוע.
במשרד ציינו כי כיום ההסדרים החקיקתיים המגנים על עובדים שעתיים שונים בהיבטים מסוימים, מההסדרים החלים על עובדים המקבלים את שכרם על בסיס חודשי. כך למשל, תקופת הודעה מוקדמת לפני פיטורים קצרה יותר, ואופן חישוב לדמי מחלה, חופשה והבראה ועוד. בתקופת מלחמת חרבות ברזל נותרו עובדים רבים שהועסקו בתצורת העסקה זו ללא מענה לפגיעה בהכנסתם – שכן פעמים רבות מעסיקיהם, שאינם מחוייבים כלפיהם להיקף עבודה מסויים, פשוט צמצמו את שעות עבודתם במקום להוציאם לחל"ת. כך – נפגעה הכנסתם באופן משמעותי אך הם לא היו זכאים לדמי אבטלה.
31% מהעובדים בישראל מקבלים שכר שעתי
בעקבות הפגיעה בעובדים השעתיים לאורך המלחמה, משרד העבודה החל לבצע עבודת מטה לבחינת משמעויות ההעסקה השעתית. מחקר שערכו במשרד, ושתוצאותיו מתפרסמות עם פרסום הקול הקורא, מלמד כי עובדים בשכר שעתי מהווים 31% מציבור העובדים בישראל, ועוד כ-2% הם עובדים בשכר יומי. מדובר בכ-1.28 מיליון עובדים בישראל, שהינם חסרי ודאות באשר להיקף העבודה והשכר שלהם. המחקר מעלה כי 74% מהעובדים השעתיים בישראל מועסקים בשישה ענפים מרכזיים: שירותי בריאות, רווחה וסעד (20%), חינוך (12%), מסחר סיטוני וקמעוני (14%), תעשייה (11%) שירותי אירוח ואוכל (10%) ושירותי ניהול ותמיכה (7%). כמחצית מהעובדים השעתיים הם עובדים צעירים מתחת לגיל 34, לעומת 35% בקרב העובדים החודשיים. שיעור הסטודנטים בקרב העובדים השעתיים עומד על 18% לעומת 6% בקרב עובדים בשכר חודשי. שיעור הסטודנטים גדול במיוחד ב עובדים שעתיים שהם בתחום האירוח והאוכל, עובדי הוראה שאינם מורים ובקרב עובדים העוסקים במתן ואיסוף מידע מלקוחות. עם זאת – שיעורם של הסטודנטים נמוך משמעותית בקרב עובדים שעתיים המועסקים בהיקף משרה מלא או קרוב למלא (לפחות 35 שעות שבועיות).
32% מהעובדים השעתיים, שהם כ-400 אלף עובדים, מועסקים בפועל בהיקף משרה מלא של 42 שעות בשבוע ומעלה. עוד 24% מועסקים בפועל בהיקף משרה שבין שלושת-רבעי משרה למשרה מלאה (31.5-42 שעות בשבוע), ועוד 12% מועסקים בפועל בהיקף משרה של חצי עד שלושת-רבעי משרה (21-31.5 שעות). שכרם החציוני לשעה של עובדים שעתיים נמוך מזה של עובדים בשכר חודשי עם משרה מוגדרת, גם כאשר הם מועסקים באותו המקצוע. פערים ניכרים של למעלה מ-20% בשכר השעתי בין שתי צורות ההעסקה נמצאו בקרב עובדים בתחומי השלד בבנייה, עובדים העוסקים במתן או באיסוף מידע מול לקוחות, מוכרים בחנויות, מורים בחינוך היסודי ומחנכים בחינוך הקדם יסודי וכן בקרב פועלי תעשייה לא מקצועיים.
במשרד העבודה הבהירו כי הם מעוניינים לטפל בענפים בהם השכר אינו גבוה ופערי השכר בין עובדים בשכר שעתי לבין עובדים במשרה חודשית מוגדרת. במסגרת הקול הקורא, ביקשו מהציבור, לרבות עובדים, מעסיקים, ארגוני עובדים ובעלי עניין נוספים להתייחס לשורת שאלות באשר לאופן ההעסקה השעתית – ייתרונותיה, כגון באילו מקרים יעדיפו מעסיקים ועובדים צורת העסקה שעתית על פני חודשית? מה הצרכים אשר ההעסקה השעתית נותנת להם מענה ומיטיבה ביחס להעסקה על בסיס חודשי, מנקודת המבט של המעסיק ומנקודת המבט של העובד? ומנגד, התייחסות לפערים הקיימים בזכויות עובדים המועסקים בהעסקה שעתית, להבדלים שהיו בין שתי קבוצות העובדים בתקופת החירום בכל הנוגע לצמצום היקף שעות העבודה וההכנסה והנגישות לחל"ת.
לבסוף, ביקשו מהציבור להתייחס למשמעויות של מהלך אפשרי להשוואת התנאים והזכויות של עובדים שעתיים בהשוואה לעובדים חודשיים – ברמה הכלכלית והניהולית, וכן את ההשפעות האפשרויות לשינוי הגדרות שיטת ההעסקה. בין היתר שאלו האם ישנם תפקידים או ענפים, בהם שיטת ההעסקה השעתית או היומית מתאימה יותר משיטת ההעסקה במשכורת חודשית. את ההתייחסויות ניתן להגיש באתר או במייל עד 31 במרץ 2025, תוך ציון פרטים על מגיש ההתייחסות לרבות תפקידו, פרופיל הארגון המגיב וכו'. במשרד התחייבו כי כל ההתייחסויות שיתקבלו ייבחנו בתשומת לב על ידי המשרד. "ניתוח המידע שייאסף יסייע בגיבוש המלצות לשינויי חקיקה וקידום הסדרים נורמטיביים, אשר יובאו לאישור שר העבודה".
"כהסתדרות, אנחנו סבורים שצריך להוציא מהחוק את האפשרות להעסיק בצורה שעתית עובדים שמועסקים מעל ותק מסוים ומעל היקף שעות מסוים, ככל שהיקף ההעסקה שלהם הוא קבוע" אמרה עו"ד הילה שיינוק, מנהלת מחלקת אסטרטגיה ומדיניות בהסתדרות, בפאנל שעסק בסוגיית העובדים השעתיים בכנס אילת ליחסי עבודה שנערך בחודש שעבר. "צריך לצמצם את התמריצים להעסקה שעתית פיקטיבית, על ידי השוואת התנאים בין העסקה שעתית להעסקה חודשית. אסור לנו להרשות לעצמנו ששיטת ההעסקה הזו תהפוך נפוצה יותר, כך שיותר ויותר עובדים ישארו חשופים וללא רשתות ביטחון ויציבות".
