
הממשלה אישרה אתמול בערב (שלישי) כי גובה הכספים הקואליציונים לשנת 2025 יעמוד על כ-5 מיליארד שקלים. שר השיכון יצחק גולדקנופף (יהדות התורה) התנגד, עקב מחלוקת בנושא חוק הגיוס. הסכום נמוך במעט מזה שאושר בשנת 2024 ועמד על כ-7 מיליארד שקלים, אך עדיין גבוה בהרבה למשל מזה שאישרה ממשלת השינוי – כ-700 מיליון שקלים בלבד.
רבים מהתקציבים יוקצו למגזרים החרדי והדתי-לאומי, בדגש על ביהודה ושומרון. מעל 100 מיליון שקלים הוקצו לחטיבה להתיישבות, 87 מיליון שקלים לחיזוק הזהות היהודית, 39 מיליון לרשויות מקומיות ביהודה ושומרון, 54 מיליון לחינוך הממלכתי דתי ו-20 מיליון מיזמים במועצות דתיות. בנוסף, הוקצו 28 מיליון שקלים למניעת נשירה של בני ישיבות, 50 מיליון שקלים לסבסוד צהרונים לאוכלוסייה החרדית, ו-70 מיליון לתמיכה בתרבות יהודית חרדית. 33 מיליון שקלים הוקצו ללימודי תעודת הנדסאות לנשים חרדיות.
בתקציבים נכללו גם כספים שאינם מגזריים בבסיסם, כדוגמת תקציבים לתנועות וארגוני נוער, מכינות, מוסדות לאומיים כמו "יד ושם", ותקציבי בריאות והצלה המיועדים לארגוני מתנדבים שחלק ניכר מהם בניהול דתי, ומשרתים את כלל הציבור.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ לא נכח בישיבה עקב ביקורו בארצות הברית, ולא התקבלה הודעה רשמית ממנו על ההחלטה. כבר בחודש שעבר הציג את עמדתו בנושא הכספים הקואליציוניים ב"דו"ח לאזרח" על כלכלת ישראל שפורסם בעלוני השבת ובאינטרנט: "קמפיין הכספים הקואליציוניים הוא אחד הקמפיינים השקריים שהיו כאן. בדמוקרטיה הממשלה והכנסת קובעים את סדרי העדיפויות להקצאת התקציב ואין דבר כזה תקציב סוג א׳ ותקציב סוג ב׳ .עד היום לא נמצאה שום הגדרה רצינית שקובעת מהו כסף קואליציוני ומדוע הוא אינו בבסיס התקציב חוץ מעובדה שפקידי אגף התקציבים או היועצים המשפטיים לא אוהבים את התקציבים האלה מבחינה אידיאולוגית״.
הממשלה שמרה למעשה על הסכום הגבוה של הכספים הקואליציוניים בשעה שהטילה בתקציב הנוכחי מיסים רבים ועליות תעריפים, לצד קיצוצים במשרדים כמו החקלאות, האנרגיה, והמשרד לקליטת עליה והתפוצות.
כספים קואליציוניים שונים משאר התקציב של הממשלה (בסיס התקציב) בכך שאינם מחוייבים באותו התהליך של נימוקים ואישורים משפטיים. תקציבים אלה משרתים מטרה של ההסכמים שעליהם בנויה הקואליציה, ולכן הם תומכים את יציבות הממשלה. בניגוד ל"בסיס התקציב" הם מועברים בכל שנה באופן נפרד, דבר שגורם לחוסר ודאות מתמשך בקרב הגופים הנסמכים עליהם, כמו במקרה של תנועות הנוער.


