דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת כ"ב באדר תשפ"ה 22.03.25
16.8°תל אביב
  • 12.7°ירושלים
  • 16.8°תל אביב
  • 16.2°חיפה
  • 17.4°אשדוד
  • 15.4°באר שבע
  • 21.5°אילת
  • 17.6°טבריה
  • 12.2°צפת
  • 16.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חברה במלחמה

סחבת בחלוקת הכספים לשיקום העוטף: "המדינה משסה את הרשויות זו בזו"

ח"כ לשעבר רם שפע, שמנהל את שיקום העוטף מטעם התנועה הקיבוצית, מספר ל'דבר' שמשרד האוצר משתמש ב'תקציב הפיתוח' של מנהלת תקומה לשחיקת הכספים שהובטחו לעוטף | "הגענו למצב שלא יודעים מי יקבל את הכסף, מה יהיה הסכום ואיך הוא בכלל יעבור"

הרס בכפר עזה לאחר שבעה באוקטובר (צילום: דוד טברסקי)
הרס בכפר עזה לאחר שבעה באוקטובר (צילום: דוד טברסקי)
דוד טברסקי

"המדינה ממשיכה לשסות את הרשויות זו בזו בחלוקת כספי תקומה", אומר ל'דבר' חבר הכנסת לשעבר רם שפע, שמנהל את שיקום העוטף מטעם התנועה הקיבוצית, " זאת למרות שהמושבים, העיר שדרות והתנועה הקיבוצית הסכימו שחלק מהכספים יגיעו לאופקים, נתיבות ומרחבים".

בתור משתתף קבוע בישיבות ועדת הכלכלה שדנה בחוק תקומה חודשים ארוכים, הוא רואה כיצד הפוליטיקה המפלגתית, יחד עם מדיניות צמצום התקציב של האוצר, שוחקת את אמון הנהגות הנגב המערבי במדינה. "ראשי המועצות והרשויות מרגישים שאחרי שנה וחצי, היחס אליהם השתנה. פחות באים לקראתם. יש הרבה יותר חשדנות" הוא אומר.

הרשויות בנו תוכניות שיקום, התקציב קוצץ

חוק תקומה, שכתיבתו החלה באפריל 2024 וחקיקתו הייתה אמורה להסתיים כבר לפני שבועות, צפוי להעביר לעוטף כ-19 מיליארד שקלים לצורך השיקום. חלק לא מבוטל מהסכום הזה כבר עבר עבור הליכי השיקום והקליטה, והדיונים מתרכזים בעיקר בגורלם של 5 מיליארד שקלים מתוכו, שהאוצר סימן כ'כספי פיתוח'. כספים אלה מיועדים לפרויקטים ארוכי טווח והעברתם, לטענת המדינה, סובלת דיחוי. כבר מההתחלה ראשי הרשויות התנגדו לחלוקה המלאכותית בין העכשווי לעתידי אך עם הזמן קיבלו את רוע הגזרה.

רם שפע (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
רם שפע (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

אך גם שם לא עצרה המדינה מלהערים קשיים. מספר חודשים לתוך תהליך החקיקה, האוצר הציב דרישה נוספת: להעביר חלק מהסכום לערים אופקים ונתיבות ולמועצה האזורית מרחבים, שנמצאות מחוץ לתחום ה-7 ק"מ מהגבול, אך נפגעו גם הן ב-7 באוקטובר ונדרש לפצותן.

"במשך כל הזמן הזה, סמכנו על כך שנקבל את כל הסכום שהוצג לנו מראש. תכננו את תהליכי השיקום על פי זה" אומר שפע. הוא מסביר שכל הרשויות כבר יצאו למכרזים ותוכניות לשנים קדימה, ואז הבינו שיידרשו לבצע התאמות. מכיוון שסכום הקיצוץ הסופי טרם הוחלט, לא ברור מה ההתאמות הנדרשות וכך התוכניות נשארות תלויות באוויר.

ההחלטה להקצות את הכספים ל'עוטף של העוטף' מתוך תקציב הפיתוח של מנהלת תקומה נפלה על ראשן של הנהגות הנגב המערבי, אך חמור מכך: עצם ההחלטה דורשת סדרה חדשה של תקנות וחקיקה משנית, שיו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן החליט לכרוך יחד עם הליך החקיקה של חוק תקומה כולו, ועורר עליו את זעמם של הנהגות יישובי העוטף. אלה האשימו את ביטן שהוא לקח אותם כ'שבויים' של האוצר והוועדה. לדברי שפע, "לתוך קלחת אחת הכניסו טראומה בקנה מידה היסטורי, כסף מוגבל, ויישובים שלא ידוע מה יהיה איתם".

ציור קיר לזכר אירועי 7 באוקטובר בשכונת מישור הגפן באופקים. האוצר דרש לכלול את העיר בתקציב שהוקצה (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
ציור קיר לזכר אירועי 7 באוקטובר בשכונת מישור הגפן באופקים. האוצר דרש לכלול את העיר בתקציב שהוקצה (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הסעיף שסימן האוצר ל'פיתוח'

בסוף 2024 הבינו ראשי הרשויות, שהחלטת האוצר לנייד 1.3 מיליארד שקלים מהתקציבים שיועדו לעוטף עזה בלבד אל יישובים מחוץ לעוטף היא עובדה מוגמרת. אז גם הבינו שסעיף 'כספי הפיתוח' הומצא על ידי האוצר כדי לסמן מראש חלק מתקציבי תקומה כך שיתקיימו ללא מחויבות ברורה ליישובי העוטף (עד 7 ק"מ), ובאותה קלות שהובטחו, כך הם יכולים גם להיעלם.

הקיצוץ בתקציב העוטף אילץ את היישובים לצמצם בתוכניות שלהם, אך גם הביא אותם להצהיר באופן פומבי – הם לא ישתתפו ב'הפרד ומשול' של המדינה, והם מברכים על השקעת הכספים ביישובים שנפגעו מחוץ לתחום העוטף, כי גם להם מגיעה הכרה. אך גם כאן לא תמו הצרות.

"צריך להקים אזור עדיפות לאומי ולשחרר אותו מביורוקרטיה"

ברגע שהסכימה המדינה לדון בהוצאת הכספים מחוץ לתחום שיפוטה של מנהלת תקומה נוצרה תסבוכת ביורוקרטית ופוליטית חדשה, לאחר שיישובים נוספים החלו להעלות דרישות מתקציב זה. "חוק תקומה צריך לאפשר למנהלת להקים אזור עדיפות לאומי, לשחרר אותו מביורוקרטיה ולקדם מולו תקציבים והטבות", מסביר שפע. "עכשיו, כשהחליטו להעביר חלק מהתקציב אל מחוץ לעוטף, האוצר דורש לייצר קריטריונים ברורים ששומרים על הקשר, אבל מסבכים את הגעתם של הכספים לייעודם. במקום לייצר מציאות פשוטה וברורה, שבה ברור מה יקבל כל יישוב, הגענו למצב שלא יודעים מי יקבל את הכסף, מה יהיה הסכום ואיך הוא בכלל יעבור".

לטענת שפע, יש פה ניצול פוליטי רב ממדי. כמו הנהגות העוטף, גם הוא מאשים את משרד האוצר שמראש לא מצא לנכון למצוא מקורות מחוץ לתקציב תקומה עבור היישובים הנוספים, ואת ביטן שלא עשה מספיק כדי לעמוד מול האוצר או לפתור את הפלונטר שנוצר.

יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן בדיון הוועדה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן בדיון הוועדה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ביטן, שנמצא במצב בריאותי מורכב עקב מספר אירועי שבץ שעבר בחודשים האחרונים, מתקשה לקדם את הדיונים והחקיקה, ולמרות שהוא מסכים עקרונית שמדיניות האוצר הייתה שגויה, הוא ממשיך לקדם אותה בכוח בוועדה ומאשים את ראשי הרשויות, המתנגדים לחוק הנוכחי, ביצירת סחבת. "מה שקורה בפועל זה שביטן מנסה להשתמש באלון דוידי (ראש עיריית שדרות, ד"ט) ובשאר ראשי המועצות, שילחצו על הממשלה להביא עוד תקציב לאופקים ונתיבות. עצוב לראות שהקרבות בקואליציה הם שמנהלים את השיקום".

"כל קיצוץ בתקציב הוא בהכרח פגיעה ביישובים"

ההצבעה על חוק תקומה הייתה צריכה להתחיל כבר לפני שבועיים, אך טרם התחילה. הבוקר (שני) הצהיר ביטן שעד סוף החודש החוק יעבור ויהי מה, גם אם יידרש להפריד בין תקציבי העוטף לתקציבי 'עוטף העוטף', מהלך שהאוצר מתנגד לו נחרצות.

ההבטחה של ביטן מצטרפת לשתי הבטחות נוספות: למנוע את הקיצוץ בתקציב תקומה שמבקש להחיל האוצר במסגרת קיצוץ רוחבי שאישר שר האוצר סמוטריץ', ולעצור את השימוש של משרדי הממשלה בכספי תקומה לפעילות שוטפת עבור העוטף. שתי הסוגיות דורשות התייחסות משפטית ודיונים עם האוצר שיכולים למרוח את החוק עוד שבועות, או לחילופין, להוריד אותו מסדר היום ולהביא לדרישת פשרות נוספות מהיישובים. "בכל הדיונים האלו אנשים לא מצליחים להבין, שמהרגע שהציגו את חוק תקומה, כל אופן חלוקת הכספים הוא על בסיס ה-19 מיליארד. זה הכסף שיש ואין מעבר לו", אומר שפע, "כל קיצוץ בו – הוא בהכרח פגיעה ביישובים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!